אחרי שנים של הימנעות מול טורקיה: ישראל תכיר ברצח העם הארמני

תגובה ציונית הולמת לארדואן. שר החוץ גדעון סער יביא לאישור הממשלה, בישיבתה הקרובה, הצעה להחלטה להכרה רשמית של ממשלת ישראל ברצח העם הארמני. אם תאושר, תהיה זו החלטה מדינית-היסטורית משמעותית לאחר שנים שבהן ישראל נמנעה מהכרה ממשלתית רשמית, בין השאר בשל שיקולים מדיניים הנוגעים ליחסים עם טורקיה. לאורך השנים נשמעו בישראל קריאות להכרה, אך המדינה לא עיגנה אותה בהחלטת ממשלה רשמית.

בהצעה להחלטה נאמר כי על יסוד החובה המוסרית וההיסטורית, תכיר ישראל ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית. עוד נקבע בהצעה כי ישראל תגנה הכחשה, מזעור או עיוות של האמת ההיסטורית בנוגע לאירועים אלה.

החובה המוסרית והאמת ההיסטורית

בדברי ההסבר להצעת ההחלטה נכתב כי רצח העם הארמני החל באפריל 1915, עם מעצרם, גירושם וחיסולם של מאות אנשי רוח, מנהיגים ומשכילים ארמנים בקונסטנטינופול. לאחר פגיעה בהנהגת הקהילה, פנה הממשל העות'מאני לפעולות שיטתיות נגד האוכלוסייה הארמנית: גברים גויסו לעבודות כפייה ונרצחו, ונשים, ילדים וזקנים גורשו מבתיהם לצעדות מוות לעבר המדבר הסורי. לפי ההצעה, המעשים הובילו למותם של כ-1.5 מיליון בני אדם ולהרס מורשת תרבותית והיסטורית בת אלפי שנים במרחב אנטוליה.

עוד נאמר בדברי ההסבר כי חרף התיעוד ההיסטורי הרחב, רצח העם הארמני נותר עד היום מושא למסע הכחשה ומזעור ממוסד, לרבות שכתוב ספרי היסטוריה, בעיקר מצד טורקיה. בדברי ההסבר נטען כי עד כה 32 מדינות הכירו ברצח העם הארמני בדרכים שונות, ובהן החלטות פרלמנטריות, חקיקה או הצהרות. מניינים בינלאומיים שונים מציינים לעיתים מספר גבוה מעט יותר, בהתאם לשאלה אם סופרים הכרה של ממשלות, פרלמנטים או מדינות באופן כולל.

מהמסמך שהוכן לקראת הדיון בממשלה עולה כי הצעת ההחלטה מוגשת בתחום החוץ והביטחון, וכי אין לה השלכות תקציביות, כלכליות או השלכות על כוח האדם בשירות המדינה. בחוות דעת משפטית של היועצת המשפטית של משרד החוץ, תמר קפלן תורג'מן, נקבע כי אין קשיים משפטיים או דרכי פתרונם, אין עמדות מתנגדות של יועצים משפטיים במשרדי ממשלה אחרים, ואין מניעה משפטית לאשר את ההצעה.

ההכרעה תעבור גם לכנסת

סער אמר: "אביא לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה הצעת החלטה להכרה רשמית של ממשלת ישראל ברצח העם הארמני". לדבריו: "זוהי חובה מוסרית והיסטורית להכיר ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית. במקביל - יש לגנות הכחשה, מזעור או עיוות של האמת ההיסטורית".

על-פי ההצעה, לאחר אישור הממשלה תובא ההחלטה גם להצבעה בכנסת. בכך מבקש סער לעגן את ההכרה לא רק כהצהרה של שר החוץ או של גורם פוליטי יחיד, אלא כעמדה רשמית של מדינת ישראל ומוסדותיה. מבחינה מדינית, מדובר במהלך שעשוי לעורר תגובה חריפה מצד אנקרה, אך גם ליישר קו עם מדינות רבות שכבר הכירו בפשעי האימפריה העות'מאנית כלפי הארמנים כמעשה של רצח עם.