כ"ץ מסמן יעד חדש: יכולת ישראלית לתקיפה מהחלל

שר הביטחון ישראל כ"ץ הציב (יום ה', 25.6.26) את המערכה הכלכלית נגד אירן כאחת מזירות הלחימה המרכזיות של ישראל, והזהיר כי כל הזרמת כספים למשטר בטהרן עלולה להתגלגל לידי חיזבאללה, חמאס, החות'ים וארגוני טרור נוספים הפועלים בחסות אירן.

כ"ץ פתח את כנס "המערכה הכלכלית" של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון. בכנס השתתפו ראש השב"כ דוד זיני, ראש המוסד רומן גופמן, ראש המט"ל הנכנס יוראי מצלאוי ובכירים נוספים במערכת הביטחון. שר הביטחון בירך את מצלאוי עם כניסתו לתפקיד, והציג בפני המשתתפים את תפיסתו לגבי המאבק במקורות המימון של הטרור.

לדברי כ"ץ: "המשטר בטהרן בנה במשך עשרות שנים מכונת טרור אזורית המבוססת על הזרמת משאבים בלתי פוסקת לשלוחיו ברחבי המזרח התיכון. במקום להשקיע את משאבי המדינה בשיפור חייהם של אזרחי אירן, בפיתוח הכלכלה, בתשתיות, בחינוך ובבריאות - המשטר האירני בחר להשקיע בטרור".

צילום: זיני, כ"ץ, גופמן ומצלאוי [צילום: אלעד מלכה]

כל דולר הפך לטיל, לרחפן ולרקטה

שר הביטחון קשר בין הכנסות המשטר האירני לבין ההתעצמות הצבאית של שלוחיו באזור. לדבריו: "כל דולר שנכנס לקופת האייתולות הוא דולר שהפך לטיל בליסטי באירן, לרחפן בלבנון, לרקטה בעזה ולכטב"ם בתימן. כל דולר שיגיע לאירן הוא דולר שעלול למצוא את דרכו לחיזבאללה, לחמאס, לחות'ים וליתר שלוחי הטרור שלה".

כ"ץ הדגיש כי בשל כך אין די בפעולות צבאיות ישירות נגד ארגוני הטרור, אלא נדרש מאמץ מתמשך לפגיעה בערוצי הכסף המזינים אותם. לדבריו, "המערכה הכלכלית נגד אירן היא אחת מזירות הלחימה החשובות ביותר לביטחון מדינת ישראל", והוסיף כי "אסור לנו להסתפק במה שהשגנו עד כה".

יעד חדש: תקיפה מן החלל

בחלק נוסף בדבריו התייחס כ"ץ להתעצמות הביטחונית של ישראל בחלל. הוא ציין כי ראש הממשלה החליט להוסיף 350 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בעשור הקרוב, מעבר לתקציב הביטחון השוטף, לצורך בניין הכוח. לדבריו, מדובר בהחלטה שנשענת על אמון בכלכלה הישראלית ועל היכולת לייצר בישראל כמעט כל דבר, "אולי חוץ ממטוסים".

כ"ץ אמר כי אחת המטרות המרכזיות שסימנו הוא וראש הממשלה היא תחום החלל. לדבריו, "החלל הוא המקום שבו אין משמעות לשטח שאתה אוחז בו למטה, אין משמעות לגודל האוכלוסייה שלך ואין משמעות להרבה דברים אחרים". הוא הוסיף כי היעד אינו רק נוכחות בחלל או הגנה על נכסים ישראלים שם, אלא גם יכולת לפעול מן החלל כלפי הקרקע.

לדבריו, ישראל מבקשת לפתח יכולות לשיבוש מערכות, ובהמשך גם יכולות תקיפה קינטית. כ"ץ אמר: "אנחנו מגייסים עכשיו את מיטב המוחות. היום אין לאף מדינה יכולת של תקיפה מהחלל ולכן, אם הגדרתי למערכת הביטחון את הצורך להיות במקום הראשון בנושא התקיפה. אם נשיג את היכולת הזאת זה יבטיח לנו יתרון בהרתעה, ביכולת תקיפה, השמדה וכל הדברים האחרים מול אויבים עם משאבים גדולים".

המערכה הכלכלית לצד בניין הכוח

דברי כ"ץ בכנס מציבים שני צירים מרכזיים במדיניות הביטחון שהוא מבקש להוביל: פגיעה במקורות המימון של אירן ושלוחיה מצד אחד, והאצת בניין הכוח הישראלי בתחומים מתקדמים מצד שני. במרכז הדברים עומדת התפיסה שלפיה המלחמה בטרור אינה מתנהלת רק בשדה הקרב, אלא גם במערכת הפיננסית, בתעשיות הביטחוניות ובמרוץ הטכנולוגי.

לפי דברי השר, ישראל מבקשת לא רק לשמר יתרון מול אויביה, אלא לפתוח פער חדש בזירות שבהן למדינות גדולות ועשירות יותר יש לכאורה יתרון מובנה. כ"ץ הציג את החלל כזירה שבה גודל המדינה, שטחה ואוכלוסייתה אינם הגורם המכריע, ולכן היא עשויה לאפשר לישראל יתרון אסטרטגי מול אירן ושלוחיה.