פרקליט המדינה תוקף בחריפות את חוק מח"ש החדש

פרקליט המדינה, עמית איסמן, יצא (יום ה', 25.06.26) במתקפה חריפה נגד חוק מח"ש החדש (המחלקה לחקירות שוטרים) בנאום שנשא בכנס שנערך באוניברסיטת חיפה, כשהוא מזהיר מפני פגיעה קשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק. איסמן הבהיר באופן חד-משמעי כי השינויים המבניים המוצעים בחוק עלולים לשתק את היכולת לחקור שחיתות שלטונית ותיקים רגישים במדינת ישראל, המערערים את יסודות המשטר הדמוקרטי.

איסמן התמקד בדבריו במנגנון המינוי החדש של ראש המחלקה, וציין כי העובדה שמנהל מח"ש ייבחר על-ידי ועדה בעלת אופי פוליטי מובהק מעוררת שאלה משטרית יסודית לגבי עצמאות הגוף. לדבריו, אין מדובר בשאלה פרסונלית לגבי זהות המועמד, אלא בארכיטקטורה המוסדית שמייצרת תלות מובנית, תקציבית וניהולית של גוף החקירה בדרג הפוליטי ומערערת את אמון הציבור כולו.

סכנת האפקט המצנן בחקירות שחיתות רגישות

פרקליט המדינה הדגיש כי חוקרים מורתעים לא יחקרו עבירות שחיתות, וכי החוק החדש עלול לייצר "אפקט מצנן" - הרתעת יתר מוסדית - שישפיע ישירות על שיקול דעתם של גורמי המקצוע בבואם לבדוק תיקים של בעלי כוח. הוא הוסיף כי הסמכויות הרחבות שניתנו לממונה על תיאום חקירות שוטרים, תפקיד חדש הממונה אף הוא פוליטית, יאפשרו לו לקבוע איזה גוף יחקור אירועים מורכבים שבהם מעורבים שוטרים ופרקליטים, סמכות המשנה את מאזן הבלמים והאיזונים.
בדבריו התייחס איסמן למכלול הלחצים הפוליטיים והציבוריים המופעלים על המערכת, והבהיר כי תביעה המשקללת בהחלטותיה את כיוון הרוח הציבורית, הכותרות או הציוצים ברשתות החברתיות, חדלה מלהיות תביעה עצמאית. הוא הבהיר כי עצמאות התביעה איננה פריבילגיה או זכות של המערכת, אלא זכות יסוד של הציבור כולו שנועדה להבטיח את עקרון השוויון המלא בפני החוק, ללא קשר לשיוך פוליטי.

ביקורת על נבחרי ציבור ומאבק בפשיעה

איסמן מתח ביקורת מרומזת אך נוקבת על תופעות של אי-התייצבות של נבחרי ציבור לחקירות משטרתיות ומתן גיבוי אוטומטי לחשודים מטעמים פוליטיים, וכינה התנהלות זו ככזו שמערערת את הלגיטימיות של שלטון החוק. הוא הסביר כי הפרקליטות נדרשת לקבל החלטות מורכבות ולא פופולריות על בסיס עובדות קשיחות, בזמן שהשיח הדיגיטלי ברשתות החברתיות מנהל משפטי שדה מהירים, אמוציונליים וחסרי אחריות בכיכר העיר הדיגיטלית.

הוא כרך את עצמאות המערכת גם ביכולת להוביל מאבק עיקש בפשיעה הגואה בחברה הערבית, הכולל הגשת כתבי אישום משמעותיים נגד ארגוני פשיעה מרכזיים ובהם אבו לטיף, חרירי ובכרי. איסמן הדגיש כי פרויקטים כמו "פרקליט יישובי" מיועדים לחזק את המשילות ואת הביטחון האישי, אך הבהיר כי גם תחת לחץ ציבורי כבד, כל כתב אישום יישאר תלוי ראיות בלבד.

התנגדות לפיצול תפקיד היועצת המשפטית

בסיכום דבריו הבהיר פרקליט המדינה כי חוק מח"ש מצטרף למהלכים מוסדיים נוספים, דוגמת ההצעה לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, המעוררים קשיים משטריים כבדי משקל במתכונתם הנוכחית. הוא חתם באמירה כי הפרקליטות היא פרקליטות מדינת ישראל ולא של מחנה או מגזר, ולא תבחר צד במחלוקות הציבוריות אלא תמשיך להכריע אך ורק על-פי הראיות והדין הקיים.