הנוהל נחשף: 202 טרנסג'נדרים בצה"ל - איפה הם מתקלחים?

מסמך רשמי של צה"ל, שהגיע לידי News1, חושף את היקף המשרתים הטרנסג'נדרים המוכרים במערכת הצבאית, ואת הדרך שבה הצבא מתמודד עם השאלות המעשיות ביותר של השירות: איפה ישנים, באילו שירותים משתמשים, איך פונים לחייל, מה לובשים, איך משבצים לתפקיד - ומה נשאר חסוי מפני הסביבה הצבאית.

לפי המענה של דובר צה"ל, נכון לאוגוסט 2025 היו מוכרים בצבא 202 משרתים על הקשת הטרנסית. בסוף שנת 2024 עמד המספר על 216 משרתים, ובסוף שנת 2023 על 193 משרתים. כלומר, מדובר באוכלוסייה קטנה יחסית בתוך צה"ל, אך כזו שהצבא כבר נדרש להסדיר עבורה נוהל מפורט, הכולל הוראות לפיקוד, לרפואה, לבריאות הנפש ולגורמי כוח האדם.

נוהל מ-2016, עידכון ב-2024

הנוהל הצבאי בנושא שירות טרנסג'נדרים נקבע לראשונה בשנת 2016. בשנת 2022 הוא עודכן, ובשנת 2024 עודכן שוב. לפי צה"ל, העידכון האחרון נעשה לאחר תהליך שכלל היוועצות עם גורמים מקצועיים בצבא, ובהם גורמי יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם), רפואה, בריאות הנפש וגורמים נוספים המעורבים בטיפול במשרתים.

נקודת המוצא של הנוהל היא שצה"ל אינו קובע את מינו של החייל במקום הרשויות האזרחיות. הרישום הרשמי נשען על משרד הפנים. עם זאת, הצבא מכיר בכך שהשירות הצבאי מעורר שאלות מעשיות שלא תמיד יכולות להמתין לשינוי רשמי ברישום. לכן הנוהל מאפשר התאמות אישיות, לפי מצב המשרת, שלב התהליך שבו הוא נמצא, צורכי היחידה ותנאי השירות.

השאלה שמעניינת את כולם

אחת הסוגיות הרגישות ביותר היא השימוש בשירותים ובמקלחות. הנוהל קובע כי ככלל, חיילים וחיילות על הקשת הטרנסית ישולבו בחדרי מגורים שבהם יש שירותים ומקלחות צמודים. כאשר מדובר במגורים נפרדים לבנים ולבנות, ההתאמה תיעשה לפי הזהות המגדרית של החייל או החיילת, ובמקרים מתאימים ניתן לשכן יחד כמה משרתים שזהותם המגדרית זהה.

הנוהל אינו מסתפק בשאלה הטכנית של מקלחות. הוא קובע כי בכל מקרה תיבחן אפשרות לתת פתרון אישי, כדי לאזן בין פרטיות המשרת, תחושת הביטחון שלו, צורכי היחידה והמציאות בשטח. בבסיסים שבהם יש תשתיות מוגבלות, השאלה הזו עשויה להיות מורכבת יותר, ולכן ההכרעה נותרת בידי המפקדים והגורמים המקצועיים.

איך פונים לחייל

הנוהל מאפשר לחייל או לחיילת לבחור את לשון הפנייה המתאימה לזהותם המגדרית. המשמעות היא שהפנייה יכולה להיות בלשון זכר, בלשון נקבה או בצורה אחרת שתותאם למשרת. לפי הנוהל, הבחירה בלשון הפנייה אינה תלויה בהכרח ברישום הרשמי במערכות הצבא או במשרד הפנים. כלומר, אם חיילת רשומה בתעודת הזהות כנקבה, יש לקרוא לה בלשון זכר אם זה רצונה.

גם בנושא השם קיימת גמישות. חייל רשאי לבקש שיפנו אליו בשם התואם את זהותו המגדרית, גם אם זה אינו השם הרשום בתעודת הזהות. עם זאת, הרישום הרשמי במערכות הצבא ימשיך להתבסס על הנתונים המופיעים במשרד הפנים, כל עוד הם לא שונו כדין.

לבוש, שיבוץ ושירות

הנוהל מתייחס גם להופעה וללבוש. ניתן לקבוע הוראות מיוחדות בנוגע למדים, שיער, גילוח, תספורת וכללי הופעה נוספים. עם זאת, צה"ל קובע שלא ניתן לשלב בו־זמנית פריטי לבוש המשויכים לגברים ולנשים. כלומר, המערכת מאפשרת התאמה, אך מבקשת לשמור על מסגרת אחידה וברורה של הופעה צבאית.

גם השיבוץ לתפקידים נבחן לפי צורכי הצבא ולפי מצבו של החייל. לפי הנוהל, אין מניעה עקרונית לשבץ משרתים טרנסג'נדרים בתפקידים שונים, אך ניתן לבחון התאמות בהתאם לנסיבות. הדבר נכון גם להכשרות, תורנויות, פעילות מבצעית, תנאי שירות ותפקידים שבהם קיימים מאפיינים פיזיים או חברתיים רגישים במיוחד.

טיפול רפואי ונפשי

הנוהל קובע כי מענה רפואי ומענה נפשי יינתנו לפי הצורך, ובתיאום עם גורמי הרפואה ובריאות הנפש בצה"ל. כאשר משרת נמצא בתהליך התאמה מגדרית, הוא יכול לקבל ליווי מגורמי המקצוע, ובמידת הצורך גם הפניה לגורמים אזרחיים.

צה"ל מדגיש כי כל מקרה נבחן בנפרד. אין נוסחה אחת לכל המשרתים, משום שהצרכים שונים מאוד בין אדם לאדם. יש מי שמבקשים רק שינוי בלשון הפנייה או בתנאי הלינה, ויש מי שנמצאים בתהליך רפואי מורכב יותר. לכן הנוהל בנוי על בחינה פרטנית ולא על הוראה גורפת אחת.

הפרטיות במרכז

אחד הסעיפים החשובים בנוהל עוסק בשמירה על סודיות. לפי צה"ל, אין לחשוף מידע על זהותו המגדרית של חייל או על תהליך ההתאמה המגדרית שעבר, אלא אם הדבר נדרש לצורך הטיפול בעניינו או נעשה בהסכמתו. במילים פשוטות: המפקדים והגורמים המקצועיים אמורים לדעת רק מה שנחוץ להם כדי לטפל במקרה, ולא להפוך את המידע האישי לנחלת הכלל.

המשמעות היא שהצבא מנסה להפריד בין הצורך המעשי לנהל יחידה לבין החובה לשמור על פרטיות המשרת. מצד אחד, מפקדים צריכים לדעת כיצד לשבץ, היכן לשכן ואיך לפנות לחייל. מצד שני, הם אינם רשאים לחשוף מידע אישי מעבר לנדרש.

ההשלכות יכולות להיות שיבוץ של חייל שמינו הביולוגי זכר במגורי החיילות, או שיבוץ חיילת שמינה הביולוגי נקבה במגורי החיילים, מצב זה עלול לעורר התנגדות בקרב חיילים המחזיקים בתפיסות שמרניות או דתיות בנושאי מגדר ופרטיות.

ומה עם מי שטרם התגייס

צה"ל מתייחס גם למועמדים לשירות ביטחון. לפי המענה, מלש"ב או חייל על הקשת הטרנסית רשאי לפנות למטה יוהל"ם כדי לבחון אם יש צורך בהוראות מיוחדות הנוגעות לתנאי השירות, לאופיו או למשכו. הפנייה יכולה להיעשות גם כאשר תהליך ההתאמה המגדרית טרם הושלם.

במסמך נאמר כי אי-אפשר להתחיל בתהליך שינוי מין לפני גיל 18, ולכן ככלל הנושא אינו עומד על הפרק לפני גיל הגיוס. עם זאת, מרגע שהנושא מתעורר במסגרת הצבאית, הוא מטופל לפי הנוהל ובמעורבות הגורמים המקצועיים.

הצבא בין נהלים למציאות

התמונה שעולה מהמסמך היא של צבא שמנסה להפוך סוגיה רגישה מאוד לשורת הוראות עבודה. במקום להשאיר את ההחלטות לאלתור של מפקדים בשטח, צה"ל קובע מסלול ברור יחסית: פנייה לגורמי יוהל"ם, בחינה מקצועית, התאמות אפשריות, שמירה על פרטיות והכרעה לפי נסיבות כל מקרה.

אבל היישום בפועל תלוי לא רק במסמך, אלא גם במפקדים, בתשתיות וביחידות עצמן. חדר עם מקלחת צמודה אינו קיים בכל מקום, רגישות פיקודית אינה מובטחת בכל דרג, והפער בין נוהל כתוב לבין חיים יומיומיים בבסיס יכול להיות גדול. לכן המספר 202 הוא רק חלק מהסיפור. החלק המעניין יותר הוא הדרך שבה צה"ל מנסה לנהל בתוך המסגרת הצבאית אחת הסוגיות האישיות והחברתיות הרגישות ביותר של השנים האחרונות.

נזכיר כי לפני כעשור נחשף ב-News1, שצה"ל בתקופתו של הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט מימן ניתוחים לשינוי מין שעברו חיילים טרסנג'נדרים וכן סדרה של טיפולים נלווים - פסיכולוגיים, הורמונליים ואחרים. עלות ניתוח לשינוי מין (לא כולל טיפולים) הוערכה אז ב-40-25 אלף דולר.