משרד הביטחון יקים בספטמבר 40 גרעיני נח"ל בגבול המזרחי

הוועדה ליישובים בגבול המזרחי התכנסה (24.6.26) לדיון תקופתי על יישום תוכנית העבודה של משרד הביטחון לשנת 2026 בגבול המזרחי. בדיון נחשף כי משרד הביטחון נערך להקמת עשרות מוקדי התיישבות לאורך 500 ק"מ של גבול, לצד קידום המכשול הביטחוני. במקביל, נציג צה"ל הזהיר כי עד כה תוקצבו רק 80 ק"מ מהמכשול המתוכנן.

יו"ר הוועדה, חבר הכנסת מישל בוסקילה, אמר בפתח הדיון: "אנחנו מזהים תזוזה חיובית בגבול המזרחי. האזור כולו מקבל תיעדוף בכל התבחינים, הן מבחינה צבאית והן מבחינה אזרחית בכל משרדי הממשלה. צריך לשמור בהרמוניה על השמורות הירוקות, במקביל לחיזוק ההתיישבות ולמינוף אזורי תעשיה ומסחר".

צילום: מרדכי בניטה, מישל בוסקילה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

מכשול לאורך 500 ק"מ

בניטה הודיע בוועדה: "אני יכול להודיע כי בספטמבר הקרוב יקומו כ-40 גרעיני נח"ל חדשים עם כ-800-600 בני נוער שצריכים להגיע למרחב הזה, בנוסף למכינות ולבני נוער בשנת שירות שיאיישו את המרחב - זו הזדמנות מדהימה שאנחנו מחבקים אותה. אין לנו הרבה תושבים על הגבול הזה. כחלק מהצורך ליישב את הגבול הזה יגיעו לשם בני נוער, מכינות וגרעיני נח"ל שיעזרו לנו להתמודד עם מה שקורה שם. מעבר לזה אנחנו מחמשים את כיתות הכוננות ומעבים את המכשול המזרחי בטכנולוגיות מתקדמות".

חבר הכנסת רם בן ברק (יש עתיד) הסתייג מהרעיון להציב בני נוער בגבולות ואמר: "הגבול המזרחי שלנו הוא הגבול הארוך ביותר, וכמו בכל גבול יש לנו שם התמודדות. האתגר שלנו שם הוא הברחות נשק שאפשר להתמודד איתו רק בעזרת הגדלת כוח האדם על הגבולות, ואת זה אפשר להשיג בעזרת גיוס נשים וחרדים. צריך לחשוב פתוח ויצירתי ולראות איך מכניסים עוד אוכלוסיות כדי להגדיל את כוח האדם השומר על הגבולות. אני חושב שפתרון גרעיני הנח"ל הוא פלסטר לא מספיק טוב. אלו בני נוער עם הכשרה צבאית מזערית, והם יהיו החזית? זה יכול להתהפך עלינו". בניטה השיב כי מדובר בתוכנית ניסוי: "בני הנוער לא יהיו בחזית. יש לנו שם גדודים ובסיסים, אבל אם יקרה משהו הם ידעו לתת מענה".

צילום: ג'ומעה. לא ישן בלילה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

ראשי הרשויות מזהירים

ראש עיריית בית שאן, נועם ג'ומעה, התריע מפני האיומים המתפתחים בגבול: "אני לא ישן בלילה מדאגה למה שהולך לקרות. אם לא נחזק את הגבול המזרחי, מה שקורה בצפון קטן לעומת מה שיכול לקרות אצלנו. כרגע העיר בית שאן לבדה מהווה 30% מהתושבים שעל הגבול המזרחי, בעוד כמה שנים זה נהיה 50%. זה אתגר גדול לייצר יותר מקומות עבודה, ובעיקר לייצר תחושת ביטחון כך שגם בשאר המרחב תהיה התיישבות"

ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, איתמר מיטאש, הזכיר את הפיגוע הקשה שהתרחש בדצמבר ובו נרצחו שני ישראלים. לדבריו, "ישנו מקטע של עשרה קילומטרים שחסרים בגדר המתוכננת לאורך הגבול, בין ירדנה לטירת צבי - זה חמור מאוד ויכול להוות סיכון קיומי". עוד נמסר כי המועצה דורשת מהמשרד לביטחון לאומי לממש את אחריותו הביטחונית על חמישה יישובים בעמק, שבהם לדבריה מתעכבת לקיחת האחריות כבר שנים, מאז החלטת הממשלה בעניינם.

נציג עיריית אילת, יוסי חן, הזהיר כי פגיעה באילת תהיה פגיעה ב"בטן הרכה" של ישראל: "בעיר יש 65 אלף תושבים ובו בזמן 40 אלף נופשים. אם יהיה אירוע עם נפגעים בעיר זו תהיה פגיעה קשה במדינה, גם מבחינה מורלית. מבחינתנו צריך לשבת כוח צה"לי חזק מהכניסה לעיר ועד שדה התעופה רמון, כך שלא יקרה אפילו משהו קרוב לשבעה באוקטובר. כל האמצעים של צה"ל צריכים להיות על הגדר כדי לשמור על אילת. האויב רואה את אילת כבטן הרכה ואסור לתת לזה לקרות. כשאילת מוגנת גם הערבה מוגנת".

תשתיות, חקלאות ושמירת טבע

נציג פיקוד המרכז בצה"ל אמר כי במהלך מלחמת התקומה הוקמה אוגדה 96 כאוגדה ייעודית לגבול המזרחי: "היא תהיה מומחית לאתגרים במרחב הזה, כולל הגנה על הגבולות והרחבת כוח האדם. נכון להיום תוקצבו 80 ק"מ מהמכשול, ואנחנו מחכים לתקצוב כולל של כל 500 הקילומטרים. בנוסף קמות חוות חקלאיות שייצרו תוצרת חקלאית, והן גם משמשות ככוח מגן עם חימושים ויכולות לתת מענה בשעת הצורך".

נציג החברה להגנת הטבע, לירון שפירא, הדגיש כי גם לשיקולי הטבע יש מקום בתכנון הביטחוני וההתיישבותי: "נהר הירדן עצמו הוא מכשול בפני עצמו. אם יהיה בו יותר מים הוא מכשול, וגם ככה נשמור על הטבע. צה"ל צריך שטח אש והוא יכול להיות בכפיפה לשמורת טבע, וזה קורה הרבה, אבל הוא לא יכול להיות ביישוב עם אזרחים - צריך לבדוק איפה נכון ליישב אזרחים ככה שלא ייפגעו".

נציג משרד ההתיישבות ציין כי החלטת ממשלה בהיקף של 3 מיליארד שקל אמורה להתקדם בשבועיים הקרובים: "אנחנו מקדמים את החלטת הממשלה שמדברת על כל תחומי החיים. חיזוק ההתיישבות נמצא בבסיס ההחלטה, והוא כולל חקלאות, תיירות, ביטחון, תחבורה ותשתיות".