הכנסות המדינה שברו שיא - הגירעון ירד מתחת לתחזיות

משרד האוצר מפרסם (24.6.26) את דוחות ביצוע תקציב המדינה לשנת 2025, ובהם תמונה מורכבת: מצד אחד ירידה ניכרת בגירעון לעומת שנת 2024 ותוצאה טובה יותר מן התכנון התקציבי; מצד שני עלייה ביחס החוב לתוצר, גידול חד בתשלומי הריבית והמשך משקל כבד של הוצאות המלחמה על קופת המדינה.

על-פי הדוח של החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, שנת 2025 הסתיימה בגירעון ממשלתי של 98.6 מיליארד שקל, שהם 4.7% מהתוצר. זאת לעומת גירעון של 135.6 מיליארד שקל בשנת 2024, שהיו 6.8% מהתוצר. כלומר, הגירעון ירד הן בשקלים והן כשיעור מן התוצר, והיה נמוך מן התקרה שנקבעה בתקציב המקורי - 4.9% מהתוצר - וגם מן התקרה המעודכנת שאושרה בספטמבר - 5.2% מהתוצר

המיסים עשו את העבודה

הסיבה המרכזית לשיפור אינה קיצוץ גדול בהוצאות הממשלה, אלא זינוק בצד ההכנסות. הכנסות המדינה בשנת 2025 הסתכמו ב-551.8 מיליארד שקל - עלייה של 66.9 מיליארד שקל לעומת 2024, וגידול נומינלי של 13.8%. הכנסות ממסים לבדן הגיעו ל-519.6 מיליארד שקל, עלייה של 14.1% לעומת השנה הקודמת. עיקר הגידול הגיע ממסים ישירים, בהם מס חברות, ניכויים מדיבידנדים ומע"מ על ייצור מקומי

המשמעות הפשוטה: המדינה סיימה את השנה עם גירעון נמוך מן הצפוי בעיקר משום שהמשק הכניס לה יותר כסף. זהו נתון חיובי, אך גם כזה שמחייב זהירות בפרשנות. אם השיפור נובע במידה רבה מגאות בהכנסות ולא מצמצום מבני בהוצאות, קשה להסיק ממנו לבדו שהבעיה התקציבית נפתרה.

ההוצאות עדיין גבוהות מאוד

הוצאות הממשלה בשנת 2025 הסתכמו ב-650.4 מיליארד שקל, ללא מתן אשראי, לעומת 620.5 מיליארד שקל בשנת 2024 - גידול של 29.8 מיליארד שקל, שהם 4.8%. שיעור ההוצאה מן התוצר נותר כמעט ללא שינוי: 30.8% מהתוצר בשנת 2025 לעומת 30.9% בשנת 2024.

הוצאות הביטחון הסתכמו ב-165.5 מיליארד שקל, שהם 7.8% מהתוצר, לעומת 168.5 מיליארד שקל ב-2024, שהיו 8.4% מהתוצר. הוצאות המשרדים האזרחיים, בתוספת תשלומי ריבית והעברות לקרן לביטוח לאומי, הסתכמו ב-435.7 מיליארד שקל - 20.6% מהתוצר, לעומת 410.3 מיליארד שקל בשנת 2024

מחיר המלחמה: 231.4 מיליארד שקל

הדוח מציג גם אומדן מעודכן לעלות המלחמה מאז 7 באוקטובר 2023. לפי החשבת הכללית, הוצאות המלחמה ברוטו עד סוף 2025 נאמדות ב-231.4 מיליארד שקל. מתוכן 29.6 מיליארד שקל בוצעו בשנת 2023, 112 מיליארד שקל בשנת 2024 ו-89.8 מיליארד שקל בשנת 2025.

בחלוקה לפי סוגי הוצאה, 162.8 מיליארד שקל מיוחסים להוצאות צבאיות ישירות, ו-68.6 מיליארד שקל להוצאות אזרחיות ואחרות. מתוך הסכום האזרחי, 27.2 מיליארד שקל הם הוצאות קרן הפיצויים. במונחי תקציב נטו, הוצאות המלחמה בשנת 2025 נאמדו ב-77.5 מיליארד שקל - 64.8 מיליארד שקל לביטחון ו-12.7 מיליארד שקל להוצאות אזרחיות

החוב והריבית מאותתים אזהרה

לצד הירידה בגירעון, הדוח מצביע על נקודת חולשה בולטת: יחס החוב הציבורי לתוצר עלה ל-68.4%, לעומת 67.7% בשנת 2024. יחס החוב הממשלתי לתוצר עלה אף הוא, ל-67.1%, לעומת 66.3% בשנה הקודמת. המשמעות היא שהשיפור בגירעון השנתי עדיין לא הספיק כדי לבלום את עליית נטל החוב.

גם תשלומי הריבית גדלו במהירות: ריבית על החוב הממשלתי הסתכמה ב-49.2 מיליארד שקל, לעומת 41.7 מיליארד שקל בשנת 2024 - עלייה של 18%. זהו סעיף תקציבי כבד במיוחד, משום שכל שקל שמופנה לתשלום ריבית אינו מופנה לשירותים אזרחיים, תשתיות, חינוך, בריאות או הפחתת נטל מס.

התקציב נפתח באיחור ועודכן בגלל המלחמה

שנת 2025 נפתחה ללא תקציב מדינה מאושר. הממשלה פעלה בתחילת השנה לפי מנגנון ההוצאה הקבוע בחוק יסוד: משק המדינה, ורק במרס אושר תקציב בהיקף של 619.6 מיליארד שקל. התקציב כלל רכיב חרום של 10 מיליארד שקל ברזרבה הכללית, שנועד לממן גידול אפשרי בהוצאות המלחמה.

בהמשך השנה, לנוכח התמשכות הלחימה וצרכים נוספים של מערכת הביטחון, אושר בספטמבר תקציב מעודכן שהגדיל את מסגרת ההוצאה בכ-30.8 מיליארד שקל. במקביל עודכנה תחזית ההכנסות כלפי מעלה ל-538.6 מיליארד שקל. בפועל, ההכנסות היו גבוהות אף יותר - 551.8 מיליארד שקל

סמוטריץ': "ניהול אחראי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "בשנת 2025 נדרשנו להתאים את תקציב המדינה באופן שיתמוך במערכת הביטחון ובמשק ברקע המלחמה. הניהול האחראי הוביל לכך שהגירעון השנתי נמוך מזה שהיה צפוי, ונמוך מאוד ביחס לנבואות ותחזיות של גופים כאלה ואחרים. כהמשך לכך, התקציב לשנת 2026, יאפשר יציבות והמשך פעילות תקינה של הממשלה תוך מתן מענה לצרכי הביטחון של מדינת ישראל בתקופה מאתגרת זו"

החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו: "שנת 2025 הסתיימה בגירעון בשיעור של כ-4.7% מהתוצר, ירידה משמעותית ביחס לגירעון של שנת 2024 שעמד על 6.8% מהתוצר. גירעון זה נמוך מהגירעון שהיה צפוי במהלך השנה, זאת בזכות התאוששות בצד ההכנסות ושמירה על רמת הוצאות מאוזנת במשרדים האזרחיים. בשנת 2026 אנו נתרכז בעמידה ביעד הגרעון שעומד על 4.9%"

הדוח מאפשר לאוצר להציג הצלחה יחסית: שנת מלחמה נוספת הסתיימה בגירעון נמוך מן התחזיות, והכנסות המדינה הפתיעו כלפי מעלה. אבל מאחורי הכותרת החיובית נמצאת מציאות פחות נוחה: הוצאות הממשלה נשארו גבוהות, החוב ביחס לתוצר המשיך לעלות, ותשלומי הריבית מתרחבים בקצב שמצמצם את מרחב התמרון התקציבי.

לכן השאלה המרכזית לקראת 2026 אינה רק אם הממשלה תעמוד ביעד גירעון של 4.9% מהתוצר, אלא איך תעשה זאת: באמצעות המשך הישענות על הכנסות גבוהות, או באמצעות צעדים עמוקים יותר שיבלמו את החוב, יגבילו את הוצאות הקבע וישמרו מקום בתקציב גם לצרכים האזרחיים של הציבור.