ההסתייגויות בעניין השבת הופלו - וחוק הרשויות המטרופוליניות אושר בוועדת הכלכלה

ועדת הכלכלה אישרה (23.6.26) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות ורשות ארצית. ההצעה, שפוצלה מחוק ההסדרים, נועדה להעביר חלק ניכר מסמכויות ניהול התחבורה הציבורית מן השלטון המרכזי לגופים אזוריים, שבהם יישבו ראשי רשויות ונציגים מקומיים המכירים מקרוב את צורכי התושבים.

בשלב הראשון יוקמו רשויות מטרופוליניות באזור תל אביב, ירושלים וחיפה. בהמשך צפויה לקום גם רשות מטרופולינית בבאר שבע. ההצעה אושרה פה אחד, בקולותיהם של ביטן, ח"כ יוראי להב הרצנו, ח"כ איתן גינזבורג וח"כ אתי עטיה.

יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן בירך את השותפים לקידום החוק, ובהם משרד התחבורה, משרד האוצר וראשי הרשויות, ואמר כי ההסכמות שהושגו אפשרו להשלים מהלך שנמצא על סדר היום שנים רבות. הוא שיבח את שרת התחבורה מירי רגב ואת משרד התחבורה על הנכונות להעביר סמכויות מן המשרד אל הרשויות המטרופוליניות.

הסתייגויות השבת נדחו

במהלך הדיון נדחו הסתייגויות שנגעו להפעלת שירותי הסעת נוסעים ביום המנוחה. הסתייגויות של ח"כ יעקב מרגי ביקשה לקבוע במפורש כי לרשויות המטרופוליניות לא תהיה סמכות להוסיף, להגדיל, להרחיב, לממן, לסבסד, לפרסם או לקדם שירותי הסעת נוסעים ביום מנוחה, לרבות באמצעות אוטובוסים, מוניות שירות, רכבת קלה, רכבל או אמצעי תחבורה אחרים.

נוסח נוסף של יהדות התורה ביקש להגביל שיתופי פעולה בין-רשותיים בתחום התחבורה ביום המנוחה, לחייב אישורים של שר הפנים ושר התחבורה לפעולות החורגות מתחום רשות מקומית, למנוע שימוש באמצעי כרטוס או סליקה מוסדרים לשירותים ביום מנוחה, ואף לקבוע שמירה מוגברת של הדין הקיים כך ששינוי בתחום ייעשה רק בחוק מפורש וברוב מיוחד.

מנגד, הסתייגות של יש עתיד ביקשה למחוק את הסעיף הנוגע לתחבורה ציבורית בימי המנוחה מפקודת התעבורה. ח"כ יוראי להב הרצנו הציג הסתייגויות להצעת החוק, אך בירך על עצם העברת הסמכויות לשלטון המקומי. לצד זאת אמר כי המהלך אינו שלם כל עוד רשויות מקומיות אינן רשאיות להפעיל תחבורה ציבורית בסופי שבוע, והוסיף כי בממשלה אחרת יפעלו לתקן זאת כך שרשויות שירצו בכך יוכלו להפעיל שירות בשבת.

גוש-דן, ירושלים וחיפה

במטרופולין תל אביב תוגדר תל אביב כעיר הראשית. בשלב הראשון תכלול הרשות את תל אביב, בני ברק, חולון, רמת גן, בת ים, הרצליה, גבעתיים, רמת השרון וקריית אונו. החל ב-1 בינואר 2029 תצטרף גם ראשון לציון. תל אביב תחזיק בכוח ההצבעה הגבוה ביותר, והחלטות מהותיות יחייבו רוב מיוחד של 60% מכוח ההצבעה במועצה.

כדי להפיג חששות של חלק מן הערים באזור נקבע מנגנון יציאה מוגבל מן הרשות המטרופולינית. ראש עיר, למעט תל אביב, יוכל עד מרס 2029 לבקש להוציא את הרשות שלו מן האיחוד, בתנאי שהיציאה לא תפגע ברצף הגאוגרפי של הערים הנותרות ברשות.

במטרופולין ירושלים ייכללו גם אבו גוש, מטה יהודה, קריית יערים וצור הדסה, לאחר שהוחלט להוציא את מבשרת ציון מן ההרכב. במטרופולין חיפה ייכללו קריית ים, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית אתא, טירת כרמל, נשר, רכסים והמועצה האזורית זבולון.

מה יהיו הסמכויות

הרשויות המטרופוליניות יהיו אחראיות על קביעת מסלולי אוטובוסים ולוחות זמנים, רישוי מוניות, תכנון שבילי אופניים, ניהול מרכזי בקרת רמזורים ואכיפה של נסיעה אסורה בנתיבי תחבורה ציבורית באמצעות מצלמות במקומות שבהם העיריות לא יבצעו זאת.

כוח ההצבעה של כל רשות במועצה המטרופולינית ייקבע לפי נוסחה משולבת: 80% לפי מספר התושבים ו-20% לפי היקף נתיבי התחבורה הציבורית הפעילים בתחומה. המנגנון נועד לתת משקל לגודל הרשות, אך גם לעודד רשויות להשקיע בתשתיות המעדיפות תחבורה ציבורית.

לצד הרשויות האזוריות תוקם במשרד התחבורה רשות ארצית, שתפקידה לקבוע אמות מידה לשירות, לאשר תקציבים ולפקח על פעילות הרשויות המטרופוליניות. הרשות הארצית תוכל להתערב במקרים שבהם רשות מטרופולינית אינה עומדת ביעדים או כאשר השירות לציבור נפגע.

הפשרה סביב יו"ר המועצה

אישור החוק התאפשר לאחר הסכמות בעניין מינוי היושב-ראש הראשון של המועצה המטרופולינית. בגוש-דן תוכל שרת התחבורה למנות בתוך שלושה חודשים ממועד הקמת הרשות את מנהל הרשות הארצית או את סגנו ליו"ר ראשון של המועצה, לתקופה של עד שנה וחצי. בבאר שבע תוכל השרה למנות יו"ר לתקופה של עד שנה. בירושלים ובחיפה יהיה היו"ר הראשון חבר מועצה מטעם העיר הראשית.

נציג אגף התקציבים באוצר, רותם ברמלי, הציג את ההסכמות ביחס לגוש-דן. לדבריו, לאחר השנה וחצי הראשונות תבחר מועצת הרשות יו"ר מטעם השלטון המקומי לכהונה של חמש שנים, והמועמד שיגיע למקום השני יהיה ממלא מקומו. בתקופת הכהונה הראשונה סדר היום ייקבע בהסכמה בין היו"ר לממלא מקומו, ואם לא תושג הסכמה יוכלו חברי מועצה המחזיקים ב-40% מכוח ההצבעה לדרוש דיון מיוחד.

ביטול "חוק החניונים"

לצד חוק הרשויות המטרופוליניות אישרה הוועדה גם תיקון עקיף לפקודת התעבורה, שיבטל את "חוק החניונים". המשמעות היא ביטול ההוראה שחייבה חניונים פרטיים לגבות תשלום לפי דקה, וחזרה לשיטה הקודמת: תשלום עבור שעה ראשונה מלאה ולאחר מכן לפי יחידות של רבע שעה.

הסעיף ייכנס לתוקף ארבעה חודשים לאחר פרסום החוק ברשומות, כדי לאפשר לבעלי החניונים להיערך לשינוי. ביטן אמר בדיונים קודמים כי הוא מקווה שהמהלך יביא להורדת מחירים, אך הודה כי אין ודאות שכך יקרה.

ביקורת וזהירות

החוק מסמן שינוי מבני חשוב בניהול התחבורה הציבורית בישראל, אך הצלחתו אינה מובטחת. העברת סמכויות לשלטון המקומי יכולה לקצר הליכים, להתאים קווים לצורכי התושבים ולשפר את השירות, אבל היא גם יוצרת סיכון לפיצול מדיניות בין מטרופולינים, לעימותי כוח בין ערים גדולות וקטנות, ולמצב שבו שיקולים מקומיים יגברו על ראייה ארצית.

המבחן האמיתי לא יהיה עצם הקמת הרשויות, אלא איכות הסמכויות שיועברו להן בפועל, היקף התקציבים, שקיפות קבלת ההחלטות והיכולת לחייב את כל השחקנים - משרד התחבורה, הרשויות המקומיות והמפעילים - לעבוד לפי יעדים מדידים של תדירות, אמינות ונגישות. בלי אלה, גם רשות מטרופולינית חדשה עלולה להפוך לעוד שכבת ניהול מעל מערכת שמתקשה לספק שירות יומיומי ראוי לציבור הנוסעים.

הצעת החוק עוברת למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, וכעת נותר לראות האם יצליחו המפלגות החרדיות להכניס את הסתייגויות השבת. הדבר יהיה קשה שבעתיים לנוכח תמיכת האופוזיציה ומפלגות הקואליציה בחוק.