החוב של המגזר הפרטי בישראל המשיך לטפס גם בתחילת 2026. לפי נתוני בנק ישראל, יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי - כלומר המגזר העסקי ומשקי הבית, בלי בנקים, חברות ביטוח וחברות כרטיסי אשראי - גדלה ברביע הראשון בכ-2.3% והגיעה לכ-2.5 טריליון שקל. במילים פשוטות: גם העסקים וגם הציבור ממשיכים להישען על אשראי, אך לא באותה צורה ולא מאותן סיבות.
העסקים חזרו לבנקים
החלק הבולט בתמונה הוא המגזר העסקי. יתרת החוב שלו עלתה ברביע הראשון בכ-46 מיליארד שקל והגיעה לכ-1.6 טריליון שקל. העלייה נבעה כמעט כולה מגיוסי חוב חדשים, בעיקר באשראי מהבנקים לעסקים גדולים ובינוניים. כלומר, לא מדובר רק בשינוי חשבונאי בגלל שערי מטבע או מדד, אלא בגידול ממשי בהיקף הכסף שהעסקים לוקחים מהמערכת הפיננסית.
במבט שנתי, קצב הגידול בחוב העסקי עלה לכ-12%, לאחר מגמת האצה שהחלה במחצית השנייה של 2024. הפער בין הבנקים לבין מקורות המימון האחרים חד במיוחד: החוב הבנקאי גדל בקצב שנתי של כ-20%, בעוד שהחוב החוץ-בנקאי גדל בכ-0.9% בלבד. המשמעות היא שהבנקים חזרו להיות שער הכניסה המרכזי של עסקים לאשראי, בתקופה שבה שוקי המימון האחרים מתקדמים לאט הרבה יותר.
גם שוק איגרות החוב של החברות המשיך לפעול, אך בקצב מתון יחסית. ברביע הראשון הנפיק המגזר העסקי איגרות חוב בכ-18 מיליארד שקל - פחות מהממוצע הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים, שעמד על כ-22 מיליארד שקל. כ-54% מן ההנפקות היו של חברות נדל"ן ובינוי, ענף שממשיך להיות אחד הצרכנים הגדולים ביותר של כסף בשוק ההון הישראלי.
השוק מתמחר פחות חשש
נתון מעניין נוסף הוא הירידה בפער התשואות בין איגרות חוב של חברות הכלולות במדד תל בונד 60 לבין איגרות חוב ממשלתיות צמודות. הפער ירד ברביע הראשון לכ-0.85 נקודות האחוז, ובחודשים אפריל-מאי המשיך לרדת לכ-0.75 נקודות האחוז. כאשר הפער הזה מצטמצם, המשמעות היא שהמשקיעים דורשים תוספת תשואה קטנה יותר בעבור החזקת חוב של חברות לעומת חוב ממשלתי. זה עשוי ללמד על תיאבון גבוה יותר לסיכון, או לכל הפחות על הערכה שהסיכון בחוב החברות אינו מתרחב כעת.
עם זאת, הנתון הזה צריך להיקרא בזהירות. פער תשואות נמוך מקל על חברות לגייס כסף, אך הוא גם עלול לשקף שאננות מסוימת של השוק. ככל שהחוב גדל מהר יותר, ובעיקר כאשר חלק גדול ממנו מרוכז בבנקים ובענף הנדל"ן, עולה החשיבות של איכות הלווים ושל יכולתם לעמוד בהחזרים גם אם הריבית תישאר גבוהה או אם הפעילות במשק תיחלש.
משקי הבית: פחות צריכה, יותר דירות
אצל משקי הבית התמונה שונה. החוב הכולל שלהם גדל ברביע הראשון בכ-10 מיליארד שקל והגיע לכ-914 מיליארד שקל. כמעט כל הגידול הגיע מן החוב לדיור, שעלה לכ-663 מיליארד שקל. לעומת זאת, החוב שלא לדיור - הלוואות צרכניות, אשראי בכרטיסי אשראי והלוואות אחרות - נותר כמעט ללא שינוי והסתכם בכ-251 מיליארד שקל.
זהו נתון חשוב: הישראלים אינם מגדילים כעת באופן משמעותי את החוב השוטף לצריכה, אך הם ממשיכים לקחת משכנתאות. ברביע הראשון נטל הציבור משכנתאות חדשות בהיקף של כ-30 מיליארד שקל לאחר ניכוי עונתיות - יותר מהממוצע הרבעוני של שנת 2025. באפריל-מאי ירד הקצב מעט לכ-9 מיליארד שקל בחודש, לעומת כ-10 מיליארד שקל בחודש ברביע הראשון, אך הוא עדיין משקף פעילות ערה בשוק המשכנתאות.
החוב לדיור גדל בקצב שנתי של כ-7.3%, והוא נותר יציב וגבוה. החוב שלא לדיור גדל בקצב שנתי של כ-5.7%, ירידה לעומת 6.6% ברביע הקודם. במילים אחרות: הלחץ המרכזי בצד משקי הבית ממשיך להגיע מן הדיור, לא מן הקניות השוטפות.
מה עומד מאחורי המספרים
הנתונים הנוספים שצורפו לפרסום מלמדים גם על מבנה החוב. במגזר העסקי, כ-58% מן החוב אינו צמוד, כ-24% צמוד למדד וכ-18% נקוב במטבע חוץ או צמוד אליו. אצל משקי הבית התמונה שמרנית יותר: כ-73% מן החוב אינו צמוד, כ-27% צמוד למדד וכמעט שאין חשיפה למטבע חוץ. בחוב לדיור לבדו, כ-30% צמוד למדד וכ-69% אינו צמוד.
המשמעות לציבור פשוטה: השינויים במדד המחירים לצרכן עדיין משפיעים על חלק ניכר מן החוב, בעיקר במשכנתאות, אך רוב החוב של משקי הבית אינו צמוד. לעומת זאת, במגזר העסקי קיימת גם חשיפה ממשית למטבע חוץ, ולכן שינוי בשער השקל מול הדולר יכול להקטין או להגדיל את יתרת החוב המדווחת, גם בלי שהעסקים לקחו הלוואה חדשה.
פרסום בנק ישראל מצייר משק שממשיך להתרחב דרך אשראי. מצד אחד, עסקים מגייסים יותר כסף, בעיקר מהבנקים, ושוק ההון מתמחר את חוב החברות בפחות חשש. מצד שני, משקי הבית ממשיכים להגדיל את חוב הדיור, בשעה שהאשראי שלא לדיור כמעט אינו משתנה.
זו אינה בהכרח תמונה של משבר, אך היא בהחלט תמונה שמחייבת מעקב. חוב יכול לממן צמיחה, השקעות ורכישת דירות; אבל כאשר הוא גדל במהירות, ובייחוד כשהוא נשען על בנקים ועל שוק נדל"ן יקר, הוא גם הופך את המשק לרגיש יותר לשינויים בריבית, במחירי הדירות ובמצב הפעילות הכלכלית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה