מראית פני הצדק נפגעה: אותה שופטת הופיעה בשני גלגולי ההליך

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, העיר לשופטת מחוזית שנתנה החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, אף שבעבר טיפלה באותו הליך בבית משפט השלום. הנציב לא קבע כי השופטת פעלה מתוך ניגוד עניינים מודע, אך הבהיר כי היה עליה לבדוק אם הייתה מעורבת בתיק בגלגולו הראשון, וכי במקרה כזה ראוי היה להעבירו למותב אחר.

ההחלטה שפורסמה, ללא ציון שם השופטת, עוסקת בתלונה של בעלת דין שטענה כי אותה שופטת נתנה החלטות בתיק כאשר כיהנה כשופטת שלום, ולאחר מכן, כרשמת בבית המשפט המחוזי, נתנה החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין באותו הליך. לטענת המתלוננת, השילוב בין טיפול בערכאה הראשונה לבין החלטה בשלב הסף בערכאה השנייה פוגע באמון הציבור ובתחושת הניטרליות של ההליך.

הטענה: אותה שופטת בשני גלגולי ההליך

המתלוננת טענה כי השופטת הייתה מעורבת בהליך בבית משפט השלום, ולאחר מכן דנה בבקשה הקשורה לערעור על פסק הדין שניתן באותו תיק. לדבריה, גם אם מדובר בהחלטה בשלב סף ולא בערעור עצמו, עצם המעורבות הכפולה יוצרת קושי במראית פני הצדק.

הטענה המרכזית לא הייתה שהשופטת זכרה את התיק או פעלה במכוון, אלא שמערכת המשפט צריכה להימנע ממצב שבו אותו גורם שיפוטי מעורב באותו הליך בשתי ערכאות שונות.

תגובת השופטת: לא זכרתי את התיק

השופטת מסרה כי לא היה סביר לצפות ממנה לזכור את התיק, שכן בתקופת כהונתה בבית משפט השלום בהרצליה דנה במאות ואף באלפי תיקים. לדבריה, מאחר שפסק הדין שעליו ביקשה המתלוננת לערער לא ניתן על ידה, ומאחר שהבקשה להארכת מועד צורפה עם פסק הדין הרלוונטי, לא נדרשה לבחון את תיק בית משפט השלום כולו.

השופטת הוסיפה כי בעת שהבקשה הגיעה אליה, כמעט שנתיים לאחר טיפולה הראשון בתיק, לא זכרה כי דנה בו בתחילתו. לשיטתה, כפי שהוגשה הבקשה ועל-פי נספחיה, לא הייתה לה דרך לדעת כי הייתה מעורבת בהליך הקודם.

עמדת הנציב: בדיקה קצרה הייתה מגלה את המעורבות

הנציב קולה קיבל את ההנחה שאין לצפות משופטת לזכור את כל התיקים שבהם טיפלה בעבר. עם זאת, הוא דחה את הטענה שלא הייתה לה כל דרך לברר זאת. לדבריו, בבקשה להארכת מועד הופיע מספר ההליך של בית משפט קמא, ובדיקה קצרה במערכת "נט המשפט" הייתה מגלה כי השופטת נתנה בעבר מספר החלטות באותו תיק, ובהן גם החלטה משמעותית.

הנציב ציין כי ייתכן שאילו ידעה השופטת על מעורבותה הקודמת בתיק, הייתה נוהגת אחרת. הוא הוסיף כי גם אם ההחלטה הקודמת לא הכריעה את תוצאות ההליך, מדובר בהחלטה שאינה רק דיונית אלא מהותית, ולכן היה מקום לנקוט משנה זהירות.

מראית פני הצדק: לא רק ניגוד עניינים בפועל

בהחלטתו הדגיש הנציב כי שופט בבית המשפט המחוזי אינו אמור לשבת כערכאת ערעור על החלטות שנתן בעת שכיהן בבית משפט השלום. במקרה הנוכחי אומנם לא הוגש עדיין כתב ערעור, אלא רק בקשה להארכת מועד להגשתו, אך הנציב קבע כי אין לדעת אם המתלוננת הייתה מבקשת לערער גם על ההחלטה שנתנה אותה שופטת בגלגול הראשון.

הנציב הסתמך על פסיקת בית המשפט העליון, שלפיה טעמים של מראית פני הצדק מחייבים, מבחינה עקרונית, ששופט לא ידון בערכאת ערעור על החלטותיו שלו. הסיבה לכך ברורה: גם אם אין חשש ממשי למשוא פנים, עצם המראה הציבורי של שופט הבוחן מחדש הליך שבו היה מעורב עלול לפגוע באמון במערכת.

השורה התחתונה: לבדוק לפני שנוגעים בתיק

בסיום קבע הנציב כי כאשר ערעור מגיע לפני שופט בערכאה גבוהה, עליו לבדוק קודם אם נתן החלטות בהליך כשהתנהל בערכאה נמוכה יותר, לפני מינויו לערכאה הגבוהה. אם מתבררת מעורבות כזו, יש לבחון אם נכון להעביר את התיק למותב אחר.

הבירור מוצה בהערת הנציב, אך המסר רחב יותר מהמקרה הפרטי: מראית פני הצדק אינה עניין טכני. גם כאשר שופט אינו זוכר תיק קודם ולא פעל במכוון, האחריות לבדיקה מוקדמת מוטלת עליו - משום שאמון הציבור נפגע לא רק מהטיה בפועל, אלא גם ממראית של חוסר ניטרליות.