יו"ר רשימת ביחד, נפתלי בנט, עורר סערה בימין לאחר שהבהיר בראיון להסכת "המנגנון" של שאול אמסטרדמסקי כי הוא תומך בבנייה יהודית ביהודה ושומרון רק כאשר היא נעשית כחוק, בשטחי C ועל אדמות מדינה שאינן קרקע פרטית פלשתינית. הדברים נאמרו בעקבות שאלה על מפה שפרסם פעיל הימין אלישע ירד, ובה יותר מ-200 חוות וגבעות חדשות שהוקמו ברחבי יהודה ושומרון בתקופת הממשלה הנוכחית בעידודו של השר בצלאל סמוטריץ'.
בנט אמר: "מבחינתי, בנייה חוקית בשטחי C, באדמות מדינה שהן לא אדמות פרטיות של פלשתינים, היא דבר מבורך. בנייה שהיא לא חוקית או שלא בשטחי C, או על אדמות פרטיות היא לא לגיטימית". כאשר נשאל אם בנייה שנעשתה שלא כחוק תפונה, השיב: "ברור, מה שלא חוקי, בוודאי. מה שעל אדמה פרטית, בוודאי".
בהמשך הוסיף בנט: "מה שעל אדמות מדינה ונעשה בצורה חוקית, אני מברך על זה, אני בעד התיישבות חוקית בשטחי C, שלתפיסתי יהיו בסופו של דבר חלק ממדינת ישראל. שטחי A ו-B יהיו חלק מהאוטונומיה הפלשתינית".
התמרכזות שמאלה ביחס לעברו הפוליטי
דברי בנט אינם הכרזה על תמיכה במדינה פלשתינית, והוא אף חזר על תמיכתו בהתיישבות חוקית בשטחי C. עם זאת, ביחס לדימוי הציבורי שבנה בעבר כאחד ממובילי המחנה ההתיישבותי, מדובר בהתמרכזות ברורה שמאלה. בנט, שהיה בעבר מנכ"ל מועצת יש"ע ומזוהה במשך שנים עם המאבק בהקפאת הבנייה ועם הרחבת ההתיישבות, מציב כעת במרכז דבריו את שאלת החוקיות, את גבולות שטחי C ואת ההבחנה בין אדמות מדינה לקרקע פרטית פלשתינית.
השינוי אינו בהכרח בעמדה המדינית הכתובה של בנט, אלא במשקל שהוא מעניק לה. בעבר הדגיש בנט את הצורך בהרחבת ההתיישבות, בסיפוח שטחי C ובמניעת הקמת מדינה פלשתינית. כעת הוא מדגיש את גבולות ההיתר המשפטי ואת האפשרות לפנות חוות וגבעות שלא יעמדו בתבחינים אלה. מבחינה פוליטית, זהו מעבר מקו התיישבותי תקיף לקו ממלכתי וזהיר יותר, המנסה לפנות גם למרכז הפוליטי.
הבחנה זו חשובה משום שהיא מסבירה את עוצמת התגובות בימין. הטענה כלפי בנט אינה רק שהוא תומך בפינוי בנייה בלתי חוקית, אלא שמי שנתפס בעבר כאחד מנציגי ההתיישבות מאמץ כיום שפה שמעניקה קדימות לשיקול המשפטי והמדיני על פני הרצון להרחיב את האחיזה הישראלית בשטח.
סמוטריץ' תקף: "הוא יפנה את החוות"
שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', תקף בחריפות את דברי בנט ואמר כי הם מאשרים את אזהרותיו מפני ממשלה עתידית בראשות גדי איזנקוט. לדבריו: "בסוף השבוע, ובימים האחרונים אמרתי שאני יודע, שאם הם חלילה יעלו לשלטון ממשלת איזנקוט תפנה את הישובים החדשים והחוות שהקמנו ביהודה ושומרון".
סמוטריץ' הוסיף: "עכשיו בנט, שיהיה שר בממשלה של איזנקוט, אומר את זה בקולו: הוא יפנה את החוות. ולא רק זה, בנט אומר: תוקם 'אוטונומיה פלשתינית' כלומר מדינת טרור בלב הארץ. ממשלת איזנקוט תקים מדינת טרור פלשתינית ותחריב את הישובים החדשים ואת החוות החקלאיות. אסור לתת להם להקים את הממשלה הבאה".
דברי סמוטריץ' מציבים את המחלוקת בתוך מסגרת פוליטית רחבה יותר: לא רק שאלת חוקיותן של חוות מסוימות, אלא גם שאלת עתידם של שטחי A ו-B ושל המשך ההישענות על חלוקת אוסלו. מבחינת סמוטריץ', עצם ההכרה באוטונומיה פלשתינית בשטחים אלה היא סכנה מדינית וביטחונית.
שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, אמר כי "האמירות של בנט מוכיחות, בפעם המי יודע כמה, שהוא שמאל על מלא". לדבריו, "מהפכת ההתיישבות והחוות שהוביל השר סמוטריץ' נכונה וערכית ואף מחזקת את הביטחון לא רק ביהודה ושומרון, אלא בישראל בכלל".
ראשי ההתיישבות מצטרפים למתקפה
יו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, אמר בתגובה: "נפתלי בנט הכריז הערב על הקמת מדינת טרור עשר דקות מבית מגוריו ברעננה. כבר היום אנו עומדים מול צבא של כ-50 אלף חיילים חמושים של הרשות - ישות מושחתת, מעודדת טרור שמובלת על-ידי אירן".
גנץ, המשמש גם כראש מועצת בנימין, הוסיף: "אחרי הטבח בעוטף רק מי שמתעלם מהמציאות יכול להציע לתת לצבא הזה שטחים אסטרטגיים בלב הארץ. זו התאבדות מדינית וסיכון חייהם של מיליוני ישראלים. לא נאפשר להפוך את ערי המרכז לעוטף הבא של מדינת ישראל".
גם עוזאל ותיק, יו"ר מועצת קדומים, תקף את הדברים ואמר: "האמירה התבוסתנית של בנט מוכיחה שהוא לא שמאל אלא שמאל קיצוני. דבריו של מי שהתיימר פעם לייצג את ההתיישבות הם חרפה שמשמעותה אחת - החזרת התקווה להקמת מדינת טרור".
לדבריו, "מי שרוצה למנוע את הטבח הבא בראש העין וברעננה חייב להמשיך ולקדם את מיזם החוות, שנתמך גם על-ידי מערכת הביטחון, ובוודאי חייב להבין שהדרך היחידה עוברת בביטול הסכם אוסלו והחלוקה ההזויה והמסוכנת לשטחי ABC".
אלישע ירד: חלוקת אוסלו תוביל למדינה פלשתינית
אלישע ירד, שפרסום המפה שלו עמד ברקע השאלה שהופנתה לבנט, אמר כי דברי יו"ר ביחד מאשרים את אזהרותיו. לדבריו: "נפתלי בנט מאשר הערב בקולו את מה שהתרענו תמיד: השארת חלוקת אוסלו - תוביל להקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון".
ירד ציטט את דברי בנט על פינוי בנייה בלתי חוקית ועל תמיכתו בהתיישבות חוקית בשטחי C, וטען כי זו הדרך שבה תיושם מדיניות של הקמת מדינה פלשתינית. לדבריו, "יש רק דבר אחד שיכול לעצור את הרעיון המסוכן והמטורף הזה - התיישבות נרחבת בשטחי אוסלו, רצוי בגיבוי ממשלתי, כבר בחודשים הקרובים. זהו צו השעה".
התגובה של ירד ממקדת את הוויכוח בשאלה רחבה יותר: האם יש להמשיך לפעול בתוך חלוקת שטחי A, B ו-C שנקבעה בהסכמי אוסלו, או לקבוע מציאות התיישבותית חדשה גם באזורים שהוגדרו עד היום מחוץ למסגרת ההתיישבות הישראלית החוקית.
הוויכוח האמיתי: חוקיות או אחיזה בשטח
דברי בנט מציבים קו ברור: תמיכה בבנייה חוקית בשטחי C, התנגדות לבנייה על קרקע פרטית פלשתינית ונכונות לפנות מה שיוגדר בלתי חוקי. הקו הזה אינו הופך אותו לתומך במדינה פלשתינית, אך הוא בהחלט ממקם אותו רחוק יותר מן האגף ההתיישבותי התקיף שמבקש להרחיב את החוות והגבעות כחלק ממאבק רחב יותר על עתיד יהודה ושומרון.
מבחינת מבקריו מימין, עצם ההתחייבות לפנות חוות בלתי חוקיות היא איתות מדיני. הם רואים בכך המשך לתהליך שבו בנט, לאחר הקמת ממשלתו עם מפלגות המרכז והשמאל ורע"ם, מתרחק מבסיס התמיכה הישן שלו ומבקש לחזור לפוליטיקה דרך נתיב מרכזי יותר.
מנגד, בנט מנסה להציג נוסחה שנועדה להחזיק יחד תמיכה בהתיישבות, הסתייגות ממדינה פלשתינית ושמירה על גבולות החוק. אבל במערכת הפוליטית של הימין כיום, הנוסחה הזאת מתקבלת בחשדנות. מי שהיה מזוהה בעבר עם דגל ההתיישבות מצהיר כעת כי לא כל חווה ולא כל גבעה יזכו להגנה פוליטית - וזה לב הסערה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה