אחרי הווטו של ביטן: שיטת הניקוד לעבירות תנועה משתנה

• עבירות עד 6 נקודות - תוקף לשנה במקום שנתיים
• עבירות 8 או 10 נקודות - תוקף לשנתיים
• כמה הפרות באירוע אחד - רק החמורה תיספר
• כניסה לצומת שלא ניתן לפנות - מ-6 נקודות לאפס
• אי-ציות לרמזור אדום - החמרה לעשר נקודות
• שימוש בטלפון בנהיגה - החמרה לעשר נקודות
• נסיעה בשול הדרך - החמרה לעשר נקודות
• שינויי הניקוד - 30 יום לאחר הפרסום
• קיצור תוקף הנקודות - כשנה לאחר הפרסום

ועדת הכלכלה אישרה (22.6.26) את תקנות התעבורה המתוקנות, המחילות את שיטת הניקוד גם על הפרות תעבורה מנהליות. האישור ניתן לאחר עימות שנמשך כשבועיים בין יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, לבין משרד התחבורה, ובעקבות דרישתו של ביטן להכניס הקלות לנהגים בעבירות קלות. מנגד, הוועדה אישרה גם את בקשת משרד התחבורה להחמיר את הניקוד בעבירות מסכנות חיים.

התקנות נועדו להתאים את תקנות התעבורה ליישום חוק הפרות תעבורה מנהליות, שנכנס לתוקף בפברואר השנה. משמעות המהלך היא כי גם הפרות המטופלות במסלול מנהלי, ולא בהליך פלילי רגיל, יישאו לצידן נקודות חובה לפי חומרת העבירה. בכך מבקשת המדינה לשמור על מנגנון הניקוד ככלי אכיפה מרכזי גם בעידן שבו יותר עבירות תעבורה יטופלו בהליך מהיר ומנהלי.

ביטן עצר, משרד התחבורה תיקן

האישור היום התאפשר לאחר שבדיון הקודם סירב ביטן להעלות את התקנות להצבעה. הוא טען כי משרד התחבורה לא עמד בהתחייבות שנתן לוועדה בעת חקיקת חוק ההפרות המנהליות, שלפיה תיבחן הפחתת ניקוד בעבירות קלות והקלה על נהגים נורמטיביים.

בדיון הנוכחי שאל ביטן את נציגת משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, האם המשרד עמד בהתחייבות לוועדה. ראובני השיבה: "לא ב-100% אבל קרוב לזה". התשובה הזו משקפת היטב את הפשרה שאושרה: לא ביטול רחב של שיטת הניקוד, אך בהחלט שינוי שמקל עם נהגים בעבירות קלות יותר.

ההקלה המרכזית שאושרה נוגעת לתוקף הנקודות. בעבירות של עד שש נקודות, הנקודות יהיו תקפות במשך שנה אחת מיום ביצוע העבירה, במקום שנתיים כיום. בעבירות של שמונה או עשר נקודות, הנקודות ימשיכו להיות תקפות במשך שנתיים. בכך נוצר מדרג חדש בין עבירות קלות יחסית לבין עבירות חמורות יותר, שאותן מבקש משרד התחבורה להותיר תחת ענישה מחמירה.

כמה עבירות באירוע אחד - רק החמורה תיספר

הקלה נוספת שאושרה נוגעת לנהג שנתפס באותו אירוע על כמה הפרות תעבורה. במקרה כזה יירשמו לחובתו רק הנקודות בגין ההפרה החמורה מביניהן, ולא צבירה של כלל הנקודות בגין כל ההפרות יחד. מדובר בשינוי שיכול להיות משמעותי מאוד לנהגים, בעיקר כאשר אירוע תעבורתי אחד כולל כמה סעיפי הפרה.

עוד אושרה הפחתת ניקוד במספר עבירות קלות, ובהן עבירות הקשורות לרישיון נהיגה שאינו תקף. בנוסף, הניקוד על-כניסה לצומת שאי אפשר לפנותה ירד משש נקודות לאפס. ההבחנה הזאת נועדה להפריד בין עבירות טכניות או מנהליות לבין עבירות שיוצרות סיכון מיידי למשתמשי הדרך.

עם זאת, חשוב להדגיש כי ההקלות אינן מוחלטות. הן אינן חלות על כל עבירות התעבורה ואינן משנות את עצם החלת שיטת הניקוד על ההפרות המנהליות. זהו תיקון שנועד לרכך את הפגיעה בנהגים נורמטיביים, אך לא לוותר על שיטת הניקוד ככלי מרכזי של המדינה נגד נהגים מסוכנים.

טלפון, רמזור אדום ושוליים - החמרה לעשר נקודות

לצד ההקלות, הוועדה אישרה החמרה משמעותית בשורה של עבירות חמורות. הניקוד על עבירות מסכנות חיים יעלה משמונה לעשר נקודות, ובהן אי-ציות לרמזור אדום, אי-מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה, שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה ונסיעה בשולי הדרך.

משרד התחבורה הציג את ההחמרה כחלק ממאמץ להתמודד עם עבירות שהשפעתן על תאונות דרכים חמורות וקטלניות משמעותית במיוחד. מבחינת המשרד, ההיגיון פשוט: הקלה בעבירות קלות מצד אחד, אך החמרה בעבירות שהופכות נהיגה לסיכון ממשי לחיי אדם מצד שני.

השינויים לא ייכנסו לתוקף בבת אחת. עידכוני הניקוד עצמם - הפחתה או העלאה של מספר הנקודות - ייכנסו לתוקף כ-30 יום לאחר פרסום התקנות ברשומות. לעומת זאת, השינוי הנוגע לקיצור תקופת התוקף של הנקודות ייכנס לתוקף כשנה לאחר פרסום התקנות. עו"ד ראובני הסבירה כי שינוי זה מחייב היערכות מיוחדת ולכן נדרש זמן ליישומו.

הסתייגויות מהשטח

בדיון נשמעו גם הסתייגויות מצד נציגי ציבור וארגונים מקצועיים. משה בקר קרא לבצע מחקר מלווה שיבחן את השפעת המעבר להפרות מנהליות על הבטיחות בדרכים ועל שיטות האכיפה. הוא הזהיר מפני שחיקה במרכיב החינוכי-הסברתי של מפגש שוטר-נהג, אם עיקר האכיפה תהפוך לאלקטרונית ומנהלית.

סמנכ"ל עמותת אור ירוק, עוז דרור, ביקש לפרסם לציבור נתונים על יישום החוק והשפעתו. נציגת משרד המשפטים, עו"ד מרגנית לוי, השיבה כי בית הדין המנהלי "חי ובועט", אך ציינה כי מוקדם עדיין להסיק מסקנות לאחר ארבעה חודשים בלבד של יישום החוק. לדבריה, הנתונים יוצגו לאחר תקופת יישום משמעותית יותר.

יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש, ונציג לשכת עורכי הדין, עו"ד כפיר דור, טענו כי התיקון אינו נותן מענה מספק לנהגים מקצועיים ולמצוקת כוח האדם בענף ההובלה וההסעות. בן הרוש הזהיר כי החמרת שיטת הניקוד עלולה להחריף את המחסור בנהגים, ואילו דור טען כי חלק מההבטחות שניתנו לוועדה, בהן הבחנה בין נהגים מקצועיים לנהגי רכב פרטי והקלה בעבירות של ארבע נקודות, לא קיבלו מענה מספק.

מידע לקציני בטיחות

סוגיה נוספת שעלתה בדיון נגעה להעברת מידע לקציני בטיחות. עו"ד ניסים אזרן, המייצג את איגוד קציני הבטיחות, טען כי נדרשת הסדרה שתאפשר לקבל מידע מלא יותר על עבירות והפרות של נהגים מקצועיים. לדבריו, ללא מידע כזה קשה לקציני הבטיחות למלא את תפקידם ולזהות דפוסי נהיגה מסוכנים בזמן.

עו"ד ראובני הסבירה כי הנושא נמצא במחלוקת מתמשכת מול משרד המשפטים, בעיקר בשל מגבלות הנוגעות למסירת מידע פלילי. ביטן ביקש ממשרדי התחבורה והמשפטים להעביר תשובות בכתב בנושא, ולבחון גם תיקון חקיקה אם יתברר שהוא נדרש.

הפשרה אושרה, המבחן בכביש

ההחלטה שאושרה בוועדת הכלכלה היא פשרה מובהקת: משרד התחבורה קיבל את החלת שיטת הניקוד על ההפרות המנהליות ואת ההחמרה בעבירות מסכנות חיים, אך נאלץ להכניס הקלות שבלעדיהן התקנות לא היו עוברות. מבחינת ביטן, זהו הישג פרלמנטרי מול הממשלה; מבחינת משרד התחבורה והמשטרה, זו שמירה על כלי הרתעה מרכזי.

המבחן האמיתי יהיה ביישום. אם ההליך המנהלי יהפוך את האכיפה למהירה יותר אך גם שטחית יותר, הביקורת עלולה להתחדש במהירות. אם לעומת זאת ההקלות יבחינו נכון בין נהגים נורמטיביים לבין נהגים מסוכנים, השינוי עשוי להפוך לאחד התיקונים המשמעותיים יותר בשיטת הניקוד בשנים האחרונות.