חוק לימוד תורה עובר לוועדת הכנסת חרף אזהרת היועמ"שית

ועדת הכנסת אישרה (22.6.26) את בקשת יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, להעביר אליה את הדיון בהצעת חוק יסוד: לימוד תורה. הבקשה אושרה ברוב של שמונה חברי כנסת מול ארבעה מתנגדים, והיא מעבירה את מרכז הכובד של הדיון מהוועדה המוסמכת בדרך כלל לעסוק בחוקי יסוד - ועדת החוקה - אל ועדת הכנסת.

רוטמן נימק את הבקשה ב"אילוצי לוחות זמנים מורכבים ויצירת עומס חריג על סדר היום החקיקתי בוועדה". ואולם ההחלטה עוררה ביקורת משפטית חריפה מצד הייעוץ המשפטי לכנסת, שהזהיר כי העברת הדיון עלולה להטיל צל על תקינות הליך החקיקה, במיוחד נוכח העובדה שמדובר בחוק יסוד חדש הנוגע לשאלות עקרוניות של זהות המדינה, שוויון וחובות אזרחיות.

החוק שמבקש להכיר בלומדי תורה כמשרתים שירות משמעותי

הצעת החוק מבקשת לעגן בחוק יסוד את מעמד לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי. לצד זאת, מוצע לקבוע כי מדינת ישראל תכיר במי שמקבלים על עצמם להתמסר ללימוד תורה לתקופה ארוכה כמשרתים שירות משמעותי למדינה ולעם היהודי.

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ, ביקש להבהיר במהלך הדיון כי ההשוואה לחיילי צה"ל ירדה מנוסח הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה. ההבהרה ניתנה על-רקע ביקורת מצד חברי אופוזיציה, שטענו כי גם בנוסח המרוכך מדובר במהלך שנועד לעגן פטור משירות צבאי במסלול חוקתי.

אפיק: "ההעברה מעוררת קושי ממשי"

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הביעה התנגדות להעברת הדיון לוועדת הכנסת. לדבריה: "עמדת הייעוץ המשפטי היא שהחוק צריך להידון בוועדת החוקה. ובאמת בשבוע שעבר עמדתנו כובדה וההצעה עברה לוועדה המוסמכת מבחינתנו. הוועדה המוסמכת לחוקי יסוד היא ועדת החוקה, שמוסמכת גם לנושא המהותי של הצעת החוק הזאת, שקובעת חוק יסוד חדש ועוסקת גם בשאלות עקרוניות על אופיה של המדינה ושאלות של שוויון".

אפיק הוסיפה כי עצם חשיבותו של החוק מחייבת הליך זהיר יותר: "מדובר בחוק יסוד חשוב, ולכן גם הליך החקיקה ביחס אליו צריך להיות תקין ונאות. לחץ ועומס עבודה לא גוברים בעיניי על הליך חקיקה תקין. ההעברה הזאת מעוררת קושי ממשי שעלול להעיב על תקינות הליך החקיקה".

לדבריה, אם הדיון בכל זאת יתקיים בוועדת הכנסת, יהיה צורך להקפיד על רף דיון גבוה במיוחד: "ככל שההצעה עוברת לוועדת הכנסת, רף הכנת ההצעה צריך להיות גבוה יחסית, תוך מתן אפשרות לחברי הכנסת להשתתף, לשמוע עמדות שונות ולגבש עמדה בלי לחץ זמנים ובצורה תקינה".

גפני: "שבעתי מהבטחות"

יוזם הצעת החוק, ח"כ משה גפני, טען מנגד כי מבחינה ציבורית ראוי שהדיון יתקיים דווקא בוועדת הכנסת. לדבריו, מאחר שמדובר בסוגיה ציבורית רחבה הנוגעת למדינה יהודית, ועדת הכנסת היא המקום המתאים לעסוק בה.

גפני גם שידר חוסר אמון ביכולת הקואליציה לקדם את המהלך עד סופו, על-רקע ניסיונות קודמים שלא הבשילו. "שבעתי מהבטחות בקדנציה הזאת", אמר. "היו התחייבויות, ובסוף ברגע האמיתי התברר שאין רוב. אני לא הולך לעבור את הביזיון הזה שוב. לכן אבקש לדעת האם הולכים עד הסוף עם העניין הזה, אחרת אני לא הולך על הביזיון הזה".

דבריו של גפני מלמדים כי מבחינת המפלגות החרדיות, עצם העברת ההצעה לוועדת הכנסת אינה מספיקה. הן מבקשות התחייבות פוליטית ברורה כי הקואליציה תעמוד מאחורי ההצעה גם בשלבי החקיקה הבאים, ולא תותיר את יוזמיה מול מבוכה פוליטית נוספת.

האופוזיציה: "זה חוק השתמטות"

באופוזיציה תקפו בחריפות את עצם קידום ההצעה. ח"כ פנינה תמנו אמרה בדיון: "אתם מערבבים תורה עם פוליטיקה, אין ספק שזה ביזוי התורה. מה שאתם עושים זה נזק לעולם התורה".

ח"כ מיקי לוי הוסיף: "זה לא חוק תמים. מי מפריע לכם ללמוד תורה? במדינה יהודית אין צורך בחוק הזה. זהו חוק השתמטות. עת צרה לישראל. חסרים 15,000 חיילים".

הדיון צפוי להימשך כעת בוועדת הכנסת, אך האזהרה המשפטית של עו"ד אפיק צפויה ללוות את המשך הליך החקיקה. ככל שהקואליציה תנסה לקדם את ההצעה בלוחות זמנים קצרים, הטענה בדבר פגם בהליך עשויה להפוך לאחת מנקודות המחלוקת המרכזיות סביב החוק.