ואנס: אירן תכניס פקחי גרעין, הורמוז יישאר פתוח - ארה"ב ואירן מקימות מנגנון תיאום גם בלבנון

סגן נשיא ארה"ב, ג'יי די ואנס, הציג (22.6.26) את תוצאות סבב השיחות בשווייץ עם אירן כהתקדמות ממשית - אך הקפיד שלא לתאר אותן כהסכם סופי. לדבריו, השיחות, שנמשכו כ-18 שעות במתחם בורגנשטוק שליד אגם לוצרן, הניחו "בסיס יציב" להמשך משא-ומתן טכני בימים ובשבועות הקרובים. רויטרס דיווחה כי המגעים בין וושינגטון לטהרן הניבו "התקדמות מעודדת", ובתיווך קטר ופקיסטן הוסכם על מפת דרכים להמשך הדיונים, על מנגנונים להפחתת הלחימה בלבנון ועל ערוצי תיאום לשמירת מעבר מסחרי בטוח במצר הורמוז.

ואנס אמר כי אחת המטרות המרכזיות של המשלחת האמריקנית הייתה להבטיח שמצר הורמוז יישאר פתוח. "רצינו לבנות מנגנון שיבטיח את פתיחתו של מצר הורמוז. הוא פתוח", אמר. לדבריו, המנגנון נועד לא רק להשאיר את נתיב השיט פתוח, אלא גם לאפשר טיפול באירועים נקודתיים, פינוי מוקשים ומניעת הידרדרות לעימות רחב סביב אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם.

הגרעין חוזר לשולחן

ההודעה המשמעותית ביותר של ואנס נגעה לסוגיית הגרעין האירני. לדבריו, טהרן הסכימה להזמין מחדש לשטחה את פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. ואנס הגדיר זאת "ציון דרך משמעותי" ו"הצעד הראשון" לקראת פירוק קבוע של תוכנית נשק גרעיני אירנית. גם אקסיוס דיווח כי ואנס הודיע שאירן הסכימה לאפשר את חזרת פקחי סבא"א, לאחר שיחות שנערכו בתיווך קטר ופקיסטן ונמשכו יותר מ-18 שעות.

ואנס הוסיף כי האמריקנים כבר ניסו ליצור קשר עם גורמי הפיקוח של סבא"א, וכי הוא מצפה שהכניסה המחודשת של הפקחים תתבצע "לכל הפחות השבוע", ואולי אף מיד יותר. עם זאת, גם בדבריו ניכר כי הדרך להסכם גרעין מלא עוד ארוכה: הצוותים המדיניים הבכירים יעזבו את שווייץ, אך צוותים טכניים ימשיכו לדון בפרטי ההסדר, בפיקוח ובמנגנוני האכיפה.

המנגנון הלבנוני - הנקודה הישראלית הרגישה

לצד סוגיית הורמוז והגרעין, ואנס התייחס גם למנגנון למניעת חיכוך בלבנון. לדבריו, מטרת המנגנון היא ליצור ערוץ תיאום שיאפשר לעצור ירי לפני שהוא הופך להסלמה רחבה: "אם חיזבאללה יורה לעבר ישראל או אם ישראל מגיבה, אם מתעוררים עימותים אחרים באזור - אנחנו למעשה מדברים זה עם זה ומבררים כיצד לעצור את הירי".

כאן נמצאת נקודת המחלוקת העיקרית מבחינת ישראל. המנגנון מוצג כחלק ממאמץ אמריקני להפסקת אש אזורית, אך הוא נבנה במסגרת שיחות עם אירן ובסיוע מתווכות, ולא כתוצאה ממשא-ומתן ישיר ישראלי-לבנוני. דיווחים נוספים תיארו את ההסכמה כמנגנון "מניעת חיכוך" בלבנון, שנועד לצמצם את הסיכון לחידוש לחימה בין ישראל לחיזבאללה.

ואנס נשאל אם ארה"ב דורשת מישראל לסגת מדרום לבנון, אך לא נתן תשובה ישירה. הוא אמר כי ישראל הבהירה שאין לה "כוונות טריטוריאליות" בדרום לבנון, וכי נוכחותה שם נובעת מחשש מירי חיזבאללה לעבר שטחה. לדבריו, ניתן להגיע למצב שבו ריבונות לבנון נשמרת וביטחון ישראל נשמר - ניסוח שמאפשר לכל צד לשמוע את מה שנוח לו, אך אינו פותר את שאלת הנוכחות הישראלית בשטח.

אירן איימה לפרוש - השיחות נמשכו

ואנס הודה כי במהלך השיחות היו רגעי משבר. לדבריו, האירנים איימו לפרוש בעקבות מסרים חריפים מצד הנשיא דונלד טראמפ, אך בסופו של דבר נותרו בחדר והמשא-ומתן נמשך עד שעות הלילה המאוחרות. גם אקסיוס דיווח כי ואנס הכיר בכך שהיו איומים אירניים לעזוב את השיחות, אך הדגיש כי בפועל הן נמשכו והצוותים הטכניים יישארו בשווייץ להמשך המגעים.

המסר האמריקני הרשמי הוא של התקדמות זהירה: לא פיוס, לא הסכם כולל, אבל פתיחת נתיב מסודר להמשך מגעים. מבחינת וושינגטון, החזרת פקחי סבא"א, שמירת הורמוז פתוח והקמת ערוץ למניעת התלקחות בלבנון הם הישגים ראשוניים שמצדיקים את המשך התהליך.

המשמעות לישראל

מבחינת ישראל, יש כאן שילוב מורכב של בשורה וסיכון. מצד אחד, חזרת פקחי סבא"א לאירן, אם אכן תתבצע במהירות ובאופן מלא, עשויה לצמצם אי-ודאות סביב תוכנית הגרעין. גם שמירת מצר הורמוז פתוח היא אינטרס ישראלי וכלכלי ברור, משום שסגירתו הייתה עלולה להצית משבר אנרגיה עולמי ולדחוף את האזור כולו לעימות רחב יותר.

מצד שני, המנגנון הלבנוני מעלה שאלה מדינית-ביטחונית רגישה: האם ארה"ב מנסה לייצר מנגנון ריסון שיכבול גם את ישראל, או שמא מדובר בערוץ תיאום בלבד שנועד למנוע התלקחות לא רצויה. העובדה שוואנס התחמק מתשובה ברורה על נסיגה ישראלית מדרום לבנון אינה מקרית. היא משקפת ניסיון אמריקני להשאיר את שני הצדדים בתוך התהליך - אירן וחיזבאללה מצד אחד, וישראל מצד אחר - בלי להכריע בפומבי בסוגיה הנפיצה ביותר.