ביג והשבת: רמת השרון תידרש להמשיך באכיפה לפי החוק הישן

תגובת משרד הפנים

משרד הפנים מברך על פסק הדין שניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, המבהיר כי כל עוד חוק העזר החדש של עיריית רמת השרון לא אושר כדין - חוק העזר הקיים הוא המחייב, ועל העירייה לפעול לאכיפתו בהתאם להצהרתה בפני בית המשפט.

חוק העזר הקיים, שאושר בשנת 1967, קובע איסור על פתיחת בתי עסק בשבתות ובחגי ישראל, למעט חריגים מוגבלים שנקבעו בו. לפיכך, כל עוד לא אושר חוק עזר חדש בדרך הקבועה בדין, אין בידי העירייה להתנהל לפי הסדר עתידי או לפי מציאות שנוצרה בשטח, אלא עליה לאכוף את הדין התקף.

פסק הדין נותן תוקף לעקרון-יסוד של שלטון החוק: רשות מקומית אינה רשאית להימנע מאכיפת חוק עזר תקף רק משום שהיא סבורה כי נדרש הסדר חדש. שינוי הסדרים הנוגעים לפתיחת עסקים בימי מנוחה צריך להיעשות בדרך הקבועה בדין - באמצעות חוק עזר שייבחן ויאושר כדין, ולא באמצעות יצירת מציאות בשטח.

הפסד משפטי לעיריית רמת השרון. בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב מחק (22.6.26) את העתירה שהוגשה נגד ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר, עיריית רמת השרון ומתחם BIG, בעניין פתיחת עסקים בשבת - אך קבע כי אין לפרש את מחיקת העתירה כמתן פטור לעירייה מהמשך אכיפת חוק העזר הישן. להפך: השופט גלעד הס קבע כי יש לראות בפסק הדין מתן תוקף להצהרת ראש העיר והעירייה כי ימשיכו לאכוף את חוק העזר בהתאם למדיניות שגובשה.

העתירה הוגשה על-ידי בוריס כהן וההסתדרות הפועל המזרחי בא"י, נגד ראש העירייה, העירייה, BIG מרכזי קניות המפעילה את קניון ביג פאשן גלילות ובעלי עסקים נוספים. הסעד המרכזי שהתבקש בה היה לחייב את העירייה לאכוף את חוק העזר העירוני בדבר פתיחת בתי עסק וסגירתם, ובעיקר את ההוראות האוסרות פתיחת עסקים בשבתות ובחגי ישראל.

העירייה שינתה עמדה במהלך ההליך

תחילתה של העתירה בטענה כי עיריית רמת השרון אינה אוכפת בפועל את חוק העזר הישן, שאושר בשנת 1967, ומאפשרת לעסקים לפעול בשבת בניגוד לדין. לפי פסק הדין, העתירה הוגשה על-רקע עמדת העירייה שלפיה אין מקום לאכוף חוק עזר מיושן, שאינו מתאים עוד למרקם החיים הנוכחי בעיר בכלל ולמתחם המסחרי הספציפי בפרט.

אלא שבמהלך הדיונים חל שינוי בעמדת העירייה. לאחר דיון שנערך בחודש נובמבר קבע בית המשפט כי אין למחוק את העתירה באותה עת, ויש לעקוב אחר פעולות העירייה הן בגיבוש מדיניות אכיפה והן בביצוע אכיפה בפועל, כדי לוודא שלא ייפגעו זכויות העותרים. עוד הבהיר אז בית המשפט כי כל עוד חוק עזר חדש לא אושר - יש לפעול לפי חוק העזר הישן.

בהמשך הודיעה העירייה כי גיבשה מדיניות אכיפה וכי מתבצעת אכיפה בפועל. העותרים לא הסתפקו בכך וטענו כי מדובר ב"ישראבלוף", כלומר באמצעי שאינו אמיתי, וכי אין לעירייה כוונה להביא לסגירה ממשית של בתי העסק הפועלים בשבת.

השופט: העתירה הצליחה ברכיב המרכזי

השופט הס קבע כי בשלב זה העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק, אך הנימוק לכך חשוב לא פחות מהתוצאה הפורמלית. לדבריו, העתירה הוגשה על-רקע אי-אכיפה גורפת והתכחשות מצד העירייה לחובתה לאכוף את חוק העזר, ואילו במהלך ההליך הודיעו העירייה וראש העיר כי יש מקום לאכוף את החוק וכי בכוונתם לעשות זאת.

בפסק הדין נאמר כי "העתירה צלחה והתקבלה במישור זה", שכן המשיבים הבהירו בכתבי הטענות וראש העיר אף הצהיר בבית המשפט כי יש לאכוף את חוק העזר הישן והקיים. עוד ציין השופט כי העירייה לא הסתפקה בהצהרה עקרונית, אלא גיבשה מדיניות אכיפה כיצד לאכוף את החוק.

במילים פשוטות: בית המשפט לא הוציא צו אופרטיבי נגד העירייה, אך קבע כי עצם ההליך השיג את מטרתו המרכזית - העירייה נסוגה מהעמדה של אי-אכיפה והתחייבה לפעול לפי החוק הקיים.

הלכת ברמר עדיין מרחפת מעל העירייה

לצד מחיקת העתירה, השופט קיבל את עמדת העותרים שלפיה עצם גיבוש מדיניות אכיפה אינו מעניק לעירייה חסינות מביקורת שיפוטית. הוא הזכיר את הלכת ברמר, שנקבעה בעניינה של עיריית תל אביב, ולפיה כל עוד קיים חוק עזר המורה על סגירת עסקים בימי מנוחה - על העירייה לאכוף אותו באמצעים אפקטיביים.

עם זאת, השופט קבע כי במסגרת העתירה הנוכחית אין אפשרות לברר כעת אם מדיניות האכיפה החדשה של רמת השרון אכן עומדת במבחני הלכת ברמר, או שמדובר באכיפה למראית עין. הסיבה לכך היא שהמדיניות גובשה רק לפני כשלושה חודשים, ועדיין אין בפני בית המשפט תשתית עובדתית מספקת על אמצעי האכיפה שננקטו ועל מידת האפקטיביות שלהם.

הדרך לעתירה נוספת נשארה פתוחה

בית המשפט הדגיש כי מחיקת העתירה אינה סוף פסוק. אם העותרים יסברו שמדיניות האכיפה שגובשה אינה ראויה, או שפעולות האכיפה שנעשו עד כה - או שייעשו בעתיד הקרוב - אינן מספיקות לפי מבחני הפסיקה, הם רשאים להגיש עתירה חדשה על בסיס התשתית העובדתית החדשה.

בכך שרטט בית המשפט גבול ברור: העתירה הישנה אינה מתאימה עוד למציאות המשפטית שנוצרה לאחר שינוי עמדת העירייה וגיבוש המדיניות; אך המדיניות החדשה עצמה והפעלתה בפועל יהיו פתוחות לביקורת שיפוטית, אם יתברר שהעירייה אינה אוכפת את החוק באופן ממשי.

חוק העזר החדש ברקע

השופט הס ציין כי ברקע הדברים עומד ניסיון של העירייה לתקן את חוק העזר, וכי גם להתפתחויות בנושא זה עשויה להיות השפעה על עתירה חדשה - ככל שחוק עזר חדש אכן יאושר. קביעה זו משתלבת עם ההתפתחויות האחרונות מול משרד הפנים, שדרש מהעירייה להציג תשתית נתונים והסברים לצורך פתיחת עסקים בשבת, וביקר את האפשרות לעגן בחוק מצב שנוצר בפועל בניגוד לחוק הקיים. בפרסום הקודם ב-News1 נחשף כי משרד הפנים הזהיר מפני מצב שבו "אין חוטא יוצא נשכר", ודרש מהעירייה להראות כי פתיחת העסקים נועדה לספק צרכים חיוניים. ([News1][1])

כל עוד חוק העזר החדש לא אושר על-ידי שר הפנים ולא פורסם כדין, נקודת המוצא המשפטית נותרת חוק העזר הישן. זהו גם הקו שאימץ בית המשפט בפסק הדין: אין ואקום נורמטיבי, ואין אפשרות להתנהל כאילו החוק החדש כבר קיים.

הוצאות לעותרים

אף שהעתירה נמחקה, בית המשפט פסק הוצאות לטובת העותרים. הנימוק היה שהסעד המרכזי בעתירה - אכיפת חוק העזר - התקבל למעשה, גם אם לא בהיקף שבו ביקשו העותרים. עם זאת, ההוצאות שנפסקו היו מתונות, מאחר שהעירייה הסכימה מיוזמתה לבצע אכיפה ולגבש מדיניות, ולא נדרש צו שיפוטי מפורש לשם כך.

המשיבים 1-2 - ראש העיר והעירייה - חויבו בהוצאות בסך 5,000 שקל, שישולמו באמצעות העירייה בלבד. בנוסף חויבה BIG מרכזי קניות בהוצאות בסך 5,000 שקל. ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום.

פסק הדין מעניק לעיריית רמת השרון מרחב נשימה משפטי, אך לא מעניק לה חופש פעולה להתעלם מהחוק. העתירה נמחקה משום שהעירייה שינתה את עמדתה והתחייבה לאכוף את חוק העזר הקיים; אולם בית המשפט הבהיר כי עליה להמשיך באכיפה, וכי אם יתברר שהמדיניות החדשה אינה אפקטיבית - הדרך לעתירה נוספת פתוחה.