המסלול האמריקני אושר: תקינה פדרלית תפתח יבוא מארה"ב

ועדת הכלכלה אישרה (22.6.26) לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק התקנים, שנועד לאמץ בישראל את התקינה הפדרלית של ארצות הברית ולפתוח מסלול יבוא מקל למוצרים המיוצרים בארה"ב. מדובר בשלב המשך למהלך "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אך הפעם ביחס לשוק האמריקני - תוך ניסיון להסיר חסמי תקינה, להרחיב את מספר היבואנים ולהגביר את התחרות בענפי צריכה שונים.

לפי הצעת החוק, המסלול האמריקני יחול על עוסק שיבחר לפעול לפי הוראות האסדרה האמריקנית המאומצת, כאשר הנוסח המחייב יהיה באנגלית ולצידו יפורסם תרגום מקצועי ומהימן לעברית באתר משרד הכלכלה. ההצעה כוללת גם מנגנון לעידכון שוטף של האסדרה, פרסום לציבור, בחינת סתירות מול חקיקה קיימת ופנייה לוועדת חריגים במקרים שבהם יעלה חשש לפגיעה בבטיחות, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה.

ברקת: האמריקנים מייחסים לכך חשיבות אדירה

שר הכלכלה והתעשיה, ניר ברקת, אמר בדיון כי אימוץ התקינה האמריקנית הוא המשך ישיר למהלך האירופי ונועד להגביר את התחרות ולהוריד את יוקר המחיה. בישיבה קודמת של הוועדה ציין ברקת כי המהלך "יכול להביא ליבוא של עוד 200-300 מיליון דולר מארה"ב".

ברקת הדגיש גם את המשקל המדיני-כלכלי של ההצעה ביחסים עם וושינגטון: "יש לחוק הזה חשיבות גדולה מאוד לישראל וליחסים עם ארצות הברית. יש לזה חשיבות אדירה לאמריקנים, עד כדי שהם אמרו לי בצורה ברורה שלא יתקדמו איתנו בדברים אחרים עד שלא נסיים את הנושא הזה". לדבריו, נכון להשלים את החקיקה כעת, גם אם יהיה צורך בהשלמות בהמשך.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, הודה לנציגי משרד הכלכלה ולמשרדי הממשלה שליוו את ההכנה ואמר: "עשינו יחד עבודה טובה והבאנו תיקון משמעותי. אני מקווה שהוא יצליח מבחינת הורדת יוקר המחיה והמחירים, אבל עד שלא עושים לא יודעים".

לא כל מוצר אמריקני ייכנס אוטומטית

המסלול שאושר אינו פתיחה גורפת של השוק לכל מוצר מארצות הברית, אלא הסדר מוגדר: המוצר צריך לעמוד בדרישות האסדרה הפדרלית המאומצת, להיות מיוצר בארה"ב או בישראל, ולעמוד גם בדרישות ישראליות שאינן מבוטלות - למשל סימון לפי הדין הישראלי והתאמה לרשת החשמל המקומית כאשר מדובר במכשיר חשמלי.

בין המוצרים שהוזכרו כמי שעשויים להיכנס למסלול: מוצרי ילדים ותינוקות, צעצועים, עריסות, עגלות, חומרי ניקוי, קסדות אופניים ומושבי בטיחות לרכב. מנגד, המסלול לא יחול על מזון, רכב מנועי וציוד כיבוי אש. גם תמרוקים ותקנים מסוימים שעניינם בטיחות אש מוחרגים מן ההסדרים הרחבים של התאמת החקיקה לאסדרה האמריקנית, לפי נוסח החוק.

היבואנים שיבחרו במסלול האמריקני יחויבו לעקוב אחר קריאות לתיקון מוצרים בארצות הברית ולדווח לממונה על התקינה על חשש בטיחותי. זו נקודת מפתח בהצעה: המחוקק מבקש להקל על הכניסה לשוק, אך להשאיר בידי המדינה מנגנוני בקרה כאשר מתעורר חשש ממשי לציבור.

כניסה לתוקף בתוך חצי שנה - עם אפשרות דחייה

החוק צפוי להיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר פרסומו ברשומות. עם זאת, בדיון תוקן סעיף התחילה כך ששר הכלכלה יוכל, בצו ובאישור ועדת הכלכלה, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה, אם ישוכנע כי ההיערכות הנדרשת ליישום החוק טרם הושלמה.

מנהלת התחום הבינלאומי במשרד הכלכלה, עו"ד תהילה פרץ ורון, הסבירה כי ייתכן שתידרש תוספת זמן כדי להשלים עיגון של רכיבים מן החוק גם בהסכם הסחר עם ארצות הברית, וכדי למנוע או לצמצם חשיפה משפטית להפרת אמנות בינלאומיות. המשמעות המעשית היא שהחקיקה מתקדמת במהירות, אך היישום בפועל עשוי להיות מדורג יותר מהכותרת הפוליטית.

פטור ייעודי לפעילות ביטחונית

התיקון כולל גם סעיף חדש הנוגע למוצרים המיועדים לפעילות ביטחונית. לפי ההסדר, מוצרים כמו רכיבים למערכות הגנה או ציוד לתעשיות ביטחוניות יוכלו לקבל פטור מדרישות תקינה אזרחיות רגילות, בתנאי שאינם מיועדים לשיווק או להפצה לציבור. מטרת הסעיף היא להסיר חסמים ביורוקרטיים מצה"ל ומהתעשיות הביטחוניות, בעיקר כאשר מדובר בציוד רגיש או דחוף.

עם זאת, הפטור אינו מוחלט. לפי נוסח ההצעה, נדרש שהיצרן או היבואן יצהירו על ייעוד המוצר, והשר והממונה על התקינה יידרשו להשתכנע כי קיימות דרישות חלופיות שמבטיחות שלא נשקפת סכנה לבריאות הציבור, לבטיחותו או לאיכות הסביבה.

גם ענף הגז הטבעי בפנים

בישיבות קודמות אישרה הוועדה גם סעיף הנוגע לענף הגז הטבעי. לפי ההסדר, שר הכלכלה יוכל לתת פטור מדרישות תקינה לצורך יבוא ציוד שנועד לייצור, הפקה או תחזוקה של מתקני גז טבעי ואסדות - בהסכמת שר האנרגיה ולאחר אישור הממונה על הנפט.

זהו סעיף נקודתי יותר, אך הוא משתלב באותה מגמה: מעבר ממערכת תקינה ישראלית סגורה יחסית, למערכת שמכירה במסלולי תקינה זרים ומנסה לצמצם כפילויות. לצד זאת, דווקא בענפים רגישים כמו גז, חשמל, בטיחות ילדים ומוצרי צריכה, המבחן לא יהיה רק מהירות היבוא - אלא איכות הפיקוח לאחר פתיחת השער.

המבחן האמיתי: מחירים, אכיפה ותחרות

אישור החוק בוועדה הוא הישג ממשלתי ופוליטי, אך ההבטחה להורדת יוקר המחיה עדיין רחוקה ממבחן המדף. אימוץ תקינה זרה יכול להפחית עלויות ליבואנים ולהגדיל היצע, אך לא בהכרח מבטיח שהחיסכון יתגלגל לצרכן. לשם כך נדרשים יבואנים חדשים, תחרות אמיתית, זמינות מוצרים ופיקוח שלא יהפוך לחותמת גומי.

במילים אחרות, ועדת הכלכלה אישרה את פתיחת הדלת. כעת השאלה היא מי ייכנס בה, כמה מהר, והאם הצרכן הישראלי יראה מכך תועלת בקופה - לא רק בנוסח החוק.