רשות האסדרה דורשת לבחון את עלות חוק הכשרות

הוועדה למיזמים ציבוריים בכנסת המשיכה (21.6.26) להכין את הצעת חוק איסור הונאה בכשרות לקריאה שנייה ושלישית, בדיון שהפך במהירות לעימות חריף בין הדרג המקצועי במשרד ראש הממשלה לבין הנהלת המשרד לשירותי דת. במוקד הדיון עמדה השאלה אם ביטול פתיחת שוק הכשרות לגופים פרטיים והחזרת הסמכות לגורמים הממלכתיים נעשו לאחר בחינה מספקת של ההשלכות הכלכליות על עסקים, צרכנים ויוקר המחיה.

הצעת החוק מבקשת לבטל את ההסדרים שאיפשרו פעילות של גופי כשרות פרטיים, ולקבוע כי הסמכות למתן תעודות הכשר תהיה בידי מועצת הרבנות הראשית לישראל, רבנים מקומיים שהוסמכו לכך והרבנות הצבאית בצה"ל. עוד מוצע להסדיר את תקני הכשרות, את פעילות הגורמים במערך הכשרות, את שירותי ההשגחה ואת מנגנוני הפיקוח בתחום.

הוויכוח על המחיר לציבור

ראש רשות האסדרה במשרד ראש הממשלה, יואל בריס, מתח ביקורת על דוח גיבוש האסדרה שהציג המשרד לשירותי דת. לדבריו, הדוח אינו יכול לשמש תחליף לדברי ההסבר לחוק, ובמקרה זה אף ניתן פטור מהתייעצות עם רשות האסדרה. בריס טען כי חסרה בדוח בחינה של הנושא המרכזי: אומדן העלויות לעסקים ולמשק.

בריס אמר בדיון: "יש להכניס את העלות לעסקים, יוקר המחיה ורפורמת הייבוא לתוך ההסדרים ושיקול הדעת. התבחין היחיד שיש כאן זה פשטות ואחידות". לדבריו, דוח אסדרה אמור לבחון את השפעת ההסדר על השוק כולו, ולא להסתפק בשאלת האיזון התקציבי של מערך הכשרות עצמו.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, דחה בחריפות את הדברים ואמר לבריס: "אתה מטעה את האנשים. הממשלה קיבלה החלטה פה אחד ולא יכול שכפקיד תסתור זאת". אבידן טען כי הצגת הצעת החוק כאילו לא קדמה לה עבודת מטה כלכלית או דוח השפעת אסדרה אינה נכונה, וכי מספרים שונים המוצגים בדיון נזרקים לחלל האוויר בלי עבודה מסודרת.

המשרד לשירותי דת: הרפורמה הייתה מייקרת את הכשרות

אבידן טען כי אילו הרפורמה הקודמת הייתה נכנסת לתוקף במלואה, המשגיחים היו מועברים לחברות כוח אדם, והכשרות הייתה מתייקרת או נעשית מקלה מאוד עד כדי פגיעה ממשית באופיה. לדבריו, ההצעה הנוכחית נועדה להחזיר את הסמכות לגופים הציבוריים ולמנוע מצב שבו שיקולים מסחריים ישפיעו על רמת הכשרות.

רו"ח ראומה צמח לוי מהמשרד לשירותי דת הציגה את תהליך גיבוש האסדרה ואת הערכת השפעותיה. לדבריה, המודל שמקדם המשרד הוא "מודל כשרות ממלכתי משולב כמשק כספי סגור", המבוסס על ביטול עיקרי הרפורמה הקודמת, החזרת הבלעדיות לגורמים הממלכתיים ויצירת נורמות כשרות אחידות, שוויוניות וברורות. היא הדגישה כי המודל נועד להתמודד גם עם בעיית "משגיח-מושגח", שבה הגוף המפוקח הוא גם מי שמשלם בפועל למפקח עליו.

מנגד, נציגי ארגונים אזרחיים טענו כי הממשלה מבקשת לקדם את החוק בלי שהונחו בפני חברי הכנסת נתונים מלאים על מחירו. עו"ד אורית לביא נשיאל מעמותת צהר אמרה כי "יושבים חברי כנסת ואמורים להצביע כסומים באפלה ואין להם נתונים לגבי העלויות של החוק הזה ואיזה גופים נערכו כבר לפי הרפורמה". לדבריה, הממשלה משתיקה גורמי מקצוע שאומרים דברים אחרים.

קהלת: חסרה חלופה שלישית

עו"ד מאיר רובין מפורום קהלת טען כי בהליך בחינת האסדרה היה צורך להציג שלוש חלופות, ולא שתי חלופות בלבד. טענה זו משתלבת בביקורת הרחבה יותר על כך שהדיון מתנהל סביב בחירה בינרית: השארת הרפורמה הקודמת או ביטולה, בלי בחינה מספקת של מודלים ביניים, שבהם נשמרת אפשרות מסוימת לתחרות לצד פיקוח ממלכתי הדוק.

מן העבר השני, תומר בן צבי מארגון כושרות טען כי החשש מפגיעה משמעותית ביוקר המחיה מוגזם. לדבריו, על-פי דוח אברמזון, שבחן את עלויות הכשרות למשק, מדובר ב-0.06% בלבד משוק המזון. הוא הוסיף כי גם כיום האגרות שמשולמות למועצות הדתיות נמוכות מאוד, ולכן קשה לראות כיצד גוף פרטי יוכל להתחרות בהן בפועל.

עו"ד עמיחי פילבר, לשעבר מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת, הצטרף לעמדה זו וטען כי דוח אברמזון נותר אומנם בגדר טיוטה, אך גם בו מדובר בעלויות מזעריות ביחס לשוק המזון. לדבריו, הרפורמה הקיימת אומנם נושאת כותרת של תחרות, אך היא מחייבת גוף פרטי לעסוק אך ורק בכשרות - מצב שלטענתו מטיל את מלוא העלויות על בית העסק. פילבר אמר כי אם הרפורמה תצא לפועל, העלויות יהיו גבוהות פי שש או שבע, וכי ניתן לראות לכך סימנים כבר בהוצאות של צהר על שירותי הכשרות.

הארכת המצב הקיים עד 2028

עו"ד יערה למברגר ממשרד המשפטים הבהירה בדיון כי החוק מאפשר לשר להוציא צו עד ינואר 2028. לדבריה, התיקון הקודם נכנס לתוקף בינואר 2023, והצו מאפשר להמשיך לנהוג כפי שנהגו לפני כניסתו לתוקף. המשמעות המעשית היא שהמערכת הקיימת יכולה להמשיך לפעול עוד תקופה ממושכת, גם לפני השלמת ההסדר החדש בחקיקה.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה, ח"כ אוהד טל, אמר בסיכום הדיון כי לוועדה ולכנסת יש תפקיד מהותי בעיצוב החוק. לדבריו: "החוק יהיה מאוזן כדי שתהיה שקיפות, חיבור לדיגיטציה ומנגנוני פיקוח וערר חזקים כדי לשמור על הכשרות ומנגד לא לפגוע בבעלי העסקים".

הדיון המחיש כי המחלוקת סביב חוק הכשרות אינה רק דתית או מוסדית, אלא גם כלכלית ומינהלית. מצד אחד ניצבת עמדת המשרד לשירותי דת, המבקש לחזק את המערך הממלכתי ולהבטיח אחידות ופיקוח. מצד שני עומדת ביקורת מקצועית, שלפיה אין די נתונים על המחיר שישלמו העסקים והצרכנים. הוועדה צפויה להמשיך בדיוניה, כאשר שאלת האיזון בין שמירה על מערך כשרות ממלכתי לבין מניעת פגיעה ביוקר המחיה צפויה להישאר במרכז המחלוקת.