סוף למסלולים: עמלות העו"ש עוברות למחיר חודשי מפוקח

בנק ישראל משנה מן היסוד את שיטת גביית העמלות ממשקי בית ומעסקים קטנים. הפיקוח על הבנקים פרסם (21.6.26) רפורמה סופית בתחום עמלות ניהול החשבון, שבמרכזה שירות חדש בשם "ניהול חשבון תשלום", לרבות חשבון עו"ש. השירות החדש יחליף את שיטת החיוב לפי פעולות נפרדות ואת "שירות המסלולים" הקיים, ויעבור למודל פשוט יותר של תשלום חודשי מפוקח בעד סל פעולות בסיסיות.

לפי הרפורמה, בנק יוכל לגבות מלקוח פרטי או מעסק קטן עד 10 שקלים בחודש בעד 100 הפעולות הראשונות בחשבון. לקוחות שביצעו אפס עד שתי פעולות בחודש ישלמו עד חמישה שקלים בלבד. כל פעולה נוספת מעבר ל-100 הפעולות הראשונות תוכל לעלות עד שקל אחד. המודל החדש ייכנס לתוקפו ביולי 2027, אך הבנקים יוכלו להקדים את יישומו.

פחות אותיות קטנות, יותר מחיר ידוע מראש

עד היום התבססה שיטת העמלות על הבחנה בין פעולה באמצעות פקיד לבין פעולה בערוץ ישיר - אתר הבנק, יישומון, מכשיר אוטומטי או מסלקה. לצד זאת הוצעו ללקוחות מסלולים חודשיים, אולם ההצטרפות אליהם דרשה פעולה יזומה מצד הלקוח. בפועל, לקוחות רבים שלא הצטרפו למסלול שילמו יותר, אף שהיה משתלם להם לעבור אליו.

השינוי המרכזי כעת הוא שינוי ברירת המחדל. השירות החדש יחול על כלל הלקוחות, ללא צורך בבקשה או בהצטרפות פעילה מצדם. מבחינת הלקוח, מדובר במעבר ממחירון עמוס פעולות וסעיפים לתשלום בסיסי קבוע, מפוקח וצפוי יותר. בנק ישראל מסביר כי ריבוי סוגי השירותים ואפשרויות הבחירה בתחום העמלות יצר בלבול בקרב לקוחות והקשה עליהם להבין מהי שיטת התשלום המשתלמת עבורם.

השירות החדש יאגד את הפעולות היומיומיות לניהול חשבון, ובהן זיכוי וחיוב חשבון, הפקדה ומשיכה של מזומן, העברה לחשבון אחר, משיכה, פדיון או הפקדת שיק ותשלום שובר. הוא יכלול גם שירותים נוספים, ובהם הוראות לביטול חיוב, הפקת מסמכים ודוחות תקניים ואיתור מסמכים. בכך יורחב השירות הבסיסי מ-10 פעולות בערוץ ישיר ופעולת פקיד אחת במסלול הבסיסי הקיים - ל-100 פעולות בחודש.

המפקח: שירות בסיסי בעלות סבירה

המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, אמר כי "ניהול חשבון תשלום והחזקת אמצעי לתשלום מהחשבון הינם שירותים בסיסיים שיש לאפשרם לכל אדם ובעלות סבירה". לדבריו, מגוון אפשרויות הבחירה וסוגי השירותים הרבים הקיימים כיום בתחום זה גורמים לבלבול ומקשים על יכולת ההשוואה ביניהם.

חחיאשוילי הוסיף כי הרפורמה נועדה להתמודד עם הקשיים הללו, לפשט את ההתנהלות מול הבנקים ולהקל על הלקוחות. לדבריו, מדובר במרכיב משמעותי בקידום התחרות ובשיפור ההוגנות במערכת הבנקאית, שהם מיעדיו המרכזיים של הפיקוח על הבנקים.

כרטיס חיוב מיידי יוגבל לשבעה שקלים

הרפורמה כוללת גם פיקוח על דמי כרטיס חיוב מיידי - דביט. זהו כרטיס שבו החיוב יורד מן החשבון סמוך לביצוע העסקה, ולא במועד חיוב חודשי כמו בכרטיס אשראי. לפי הרפורמה, דמי הכרטיס לא יעלו על שבעה שקלים בחודש. מגבלה זו תיכנס לתוקף מוקדם יותר - באוקטובר 2026.

בנק ישראל מדגיש כי כרטיס חיוב מיידי הוא אמצעי תשלום בסיסי וחיוני, בייחוד עבור אוכלוסיות מוחלשות ולקוחות מסורבי כרטיס אשראי, שעבורם זהו לעיתים הכלי היחיד לביצוע עסקות באמצעים דיגיטליים. החזקת הכרטיס מפחיתה את הצורך בביקורים בסניפים ומקלה על ביצוע עסקות יומיומיות במקום שימוש במזומן.

התעריף המרבי החדש מחליף את ההסדר הקיים, שלפיו ניתן פטור מדמי כרטיס חיוב מיידי לשלוש שנים רק למי שמחזיק במקביל גם כרטיס אשראי. בבנק ישראל אומרים כי ההסדר החדש מעניק הגנה רחבה יותר ולתקופה ארוכה יותר, משום שהוא אינו תלוי בהחזקת כרטיס אשראי נוסף.

סוף שירות המסלולים

הרפורמה מבטלת את "שירות המסלולים" שנקבע בשנת 2014. המסלול הבסיסי הקיים כלל עד 10 פעולות בערוץ ישיר ופעולת פקיד אחת במחיר מפוקח של עד 10 שקלים. אלא שהלקוח נדרש להצטרף אליו באופן פעיל, ובנק ישראל מצא כי גם לאחר מסעות הסברה וכלי השוואה, נותרו לקוחות רבים שהיה משתלם להם להצטרף למסלול אך לא עשו זאת.

במקום המסלולים הישנים, הבנקים יוכלו להציע בעתיד חבילות שירותים ייחודיות וגמישות, שיותאמו לצורכי הלקוחות ויכללו שירותים מחלקים שונים בתעריפון. עם זאת, חבילות אלו יחייבו את אישור המפקח על הבנקים לפני הוספתן לתעריפון. המשמעות היא שהבנקים יקבלו מרחב מסחרי מסוים, אך השירות הבסיסי לניהול החשבון יישאר מפוקח וברור יותר לציבור.

עמלות שייאסרו לגבייה

הרפורמה כוללת גם ביטול של כמה עמלות קיימות. בין השירותים שבגינם ייאסר לגבות עמלה: חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית, איתור חשבונות וטיפול בירושות ועיזבונות. חלק מן הביטולים ייכנסו לתוקף כבר באוקטובר 2026.

נוסף על כך, נקבע פיקוח על מחיר שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור, כך שהמחיר המרבי יעמוד על עד חמישה שקלים. מדובר בסעיף מצומצם יותר מן הרפורמה המרכזית, אך הוא עשוי להיות משמעותי למשקי בית המבקשים להתאים את מועד חיוב המשכנתה למועד קבלת ההכנסה.

מי ירוויח מהמהלך

הנהנים המרכזיים מהרפורמה צפויים להיות לקוחות שלא הצטרפו לשירות המסלולים ושילמו עד כה על כל פעולה בנפרד, עסקים קטנים, לקוחות המשלמים יותר מ-10 שקלים בחודש בעד פעולות בסיסיות, ולקוחות לא מקוונים - בעיקר מבוגרים - שמעדיפים לקבל שירות אנושי. ביטול ההבחנה בין פעולת פקיד לפעולה בערוץ ישיר עשוי להפחית את העלות דווקא עבור מי שהתקשו לעבור לשירותים דיגיטליים.

הפיקוח על הבנקים מציג את המהלך גם ככלי לחיזוק תחושת ההוגנות במערכת הבנקאית. במסמך האסדרה נכתב כי עמלות הן אחד הגורמים הבולטים לאי שביעות רצון לקוחות מן הבנקים, וכי מטרת הרפורמה היא לפשט את מנגנון החיוב, להקל על השוואת מחירים ולהגן על אוכלוסיות מוחלשות.

העמלות הבאות על הכוונת

בבנק ישראל מאותתים כי הרפורמה הנוכחית אינה סוף פסוק בתחום העמלות. חחיאשוילי ציין כי לצד המהלך הנוכחי, הפיקוח בוחן בימים אלה עמלות בתחומי המט"ח וניירות הערך. לדבריו, צוות בנושא מודלי תגמול בניירות ערך, שבו השתתפו רשות ניירות ערך, אגף התקציבים והפיקוח על הבנקים, סיים את עבודתו ומסקנותיו צפויות להתפרסם בקרוב.

זהו פרט חשוב, משום שהוא מציב את הרפורמה בעו"ש כחלק ממהלך רחב יותר של בחינת מחירי השירותים הבנקאיים. בעוד עמלות העו"ש הן הנראות והיומיומיות ביותר לציבור הרחב, עמלות מט"ח וניירות ערך עשויות להיות משמעותיות מאוד ללקוחות פעילים יותר, למשקיעים קטנים ולעסקים.

הרפורמה אינה מבטלת את עמלות ניהול החשבון, ואינה הופכת את השירות הבנקאי הבסיסי לחינמי. בנק ישראל אף מכיר בכך שלבנקים יש עלויות תפעול, מערכות מידע, שירות לקוחות והגנת סייבר. לכן נבחר מודל של מחיר מרבי נמוך, ולא מחיר אפס. אבל השינוי העיקרי הוא בצמצום הערפל: פחות סעיפים נפרדים, פחות צורך ביוזמה מצד הלקוח, ויותר מחיר ידוע מראש.

המבחן האמיתי יהיה ביישום. אם הבנקים יסתפקו בשירות בסיסי פשוט וזול, הציבור עשוי להרגיש לראשונה שינוי ממשי בעמלות העו"ש. אם לעומת זאת יתפתחו סביב השירות הבסיסי חבילות חדשות, הטבות מותנות ותמחור עקיף בתחומים אחרים, הפיקוח יידרש לוודא שהרפורמה לא תהפוך לעוד שינוי שם בתעריפון. עבור לקוחות הבנקים, השאלה החשובה אינה איך קוראים לעמלה - אלא כמה כסף יורד בסוף החודש מן החשבון.