אין כניסה למפריעים: נוהל חדש בעליון שנועד למנוע קריאות ביניים

ההחמרה בסדרי האבטחה והמשמעת באולמות הדיונים הגיעה הבוקר (21.6.26) לשיא חדש בבית המשפט העליון. לקראת דיון טעון שעסק בסוגיית הוועדה לבחירת שופטים, נדרשו כל האזרחים שביקשו להצטרף לקהל באולם לחתום על מסמך מחייב - "כתב התחייבות לשמירה על סדרי הדיון והסדר הציבורי בבית המשפט".

המסמך, אשר תוכנו הוצג למבקרים בטרם כניסתם, מחייב את החותם להצהיר כי הוא מודע לכך שכל הפרעה למהלך הדיון או לכללי ההתנהגות המקובלים, מהווה עילה להרחקתו המיידית מהמבנה. יתרה מכך, החותמים מצהירים כי הובהר להם שאי-ציות להנחיות עלול להוביל להגבלת כניסתם לדיונים עתידיים, ואף להוות עבירה פלילית של ממש בגין ביזיון בית המשפט.

מעבר לאזהרות, הנוהל החדש דורש מהמבקשים להזדהות באופן מלא, כולל שם ומספר זהות, ולוודא כי הם מבינים את חובתם לנהוג בכבוד כלפי השופטים, עורכי הדין ועובדי המדינה הנוכחים בדיון. מהלך זה מסמן קו תקיף של המערכת המשפטית במטרה למנוע את הפיכתם של אולמות הדיונים לזירות התגוששות פוליטית או ציבורית, תוך העברת האחריות המשמעתית והפלילית ישירות לפתחו של הקהל.

הדרישה החדשה עוררה כבר ביקורת ציבורית ומשפטית. מתנגדי המהלך טוענים כי עצם החתימה על מסמך הכולל מסירת פרטים אישיים והתחייבויות שונות עלולה ליצור אפקט מצנן כלפי אזרחים המבקשים לממש את זכותם לצפות בדיונים פומביים בבית המשפט.

התנועה למשילות ולדמוקרטיה פנתה למנהל בתי המשפט, השופט בדימוס צחי עוזיאל, בדרישה להבהיר את מקור הסמכות לנוהל. במכתב ששלח מנהל הפעילות של התנועה, שלומי פרץ, נטען כי הדרישה לחתימה עלולה לפגוע בעקרון פומביות הדיון המעוגן בחוק יסוד: השפיטה ובחוק בתי המשפט. עוד נטען כי הדרישה למסירת פרטים מזהים מעוררת שאלות הנוגעות להגנת הפרטיות ולניהול מאגרי מידע על אזרחים המגיעים לדיונים. התנועה ביקשה לקבל הבהרות האם קיים מאגר כזה, מה מקור הסמכות להקמתו והאם הוא מנוהל בהתאם להוראות הדין.