הוועדה לביטחון לאומי קיימה בשבוע האחרון דיון מעקב אחר יישום חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים. הדיון התמקד בהוראות החוק הנוגעות לחילוט אזרחי של רכוש שמקורו בעבירות ייצור, יבוא או יצוא של נשק בלתי חוקי.
יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל אמר כי הנשק הבלתי חוקי הוא איום קיומי, וכי הפגיעה בהון המניע את הפשיעה מצילה חיים. לדבריו, "החנק הכלכלי של ארגוני הפשיעה מרתיע יותר ממאסר". בסיכום הדיון ביקש מגורמי האכיפה להציב ממונה ייעודי לנושא, ואמר: "אם נדע לחלט את ההון מארגוני הפשע - נציל נפשות רבות".
צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]ח"כ יצחק קרויזר, יוזם החוק, אמר כי מטרתו היא הצלת חיי אדם והוצאת כלי הנשק הבלתי חוקיים מהרחובות. ח"כ חמד עמאר התריע כי הנשק הבלתי חוקי הוא סכנה לאומית, העלולה להפוך בלחיצת כפתור לאירוע לאומני. לדבריו, חילוט הרכוש חיוני משום שממנו מממנים ארגוני הפשיעה את פעילותם בשטח.
כ-20 תיקים בשלוש שנים
מנתוני המשטרה והפרקליטות עולה כי בשלוש השנים האחרונות הוגשו כ-20 בקשות לחילוט אזרחי לפי הסעיף החדש, בסכומים של עד מיליון שקל. נציגי הגופים הדגישו כי הטיפול בתיקים אלה מחייב תקנים ומשאבים ייעודיים.
צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]רפ"ק סהר מיסיק שמע אמרה כי נתוני החילוט מצביעים על מגמת עלייה: במחצית הראשונה של 2023 עמד היקף החילוט על כחצי מיליון שקל, ואילו במחצית הנוכחית הסכום כבר עבר את רף מיליון השקלים.
עו"ד עלא איוב מפרקליטות המדינה הציג את יישום המבחן החוקי החדש להגדרת "אורח חיים עברייני", הכולל בין היתר תפיסת שני כלי נשק, עסקה מעל 50 אלף שקל, עבר פלילי או חברות בארגון פשיעה. לדבריו, מאז 2024, מתוך 38 כתבי אישום שהתאמו לתבחינים במחוזות מרכז, חיפה וירושלים, הוגשו 15 בקשות חילוט בתיקים שבהם נתפס רכוש.
צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]דרישה להרחיב את סמכויות החילוט
איוב הוסיף כי חוליה כלכלית מיוחדת שהוקמה במחוז צפון הגישה בקשות חילוט בהיקף של 200 מיליון שקל, אך הדגיש כי נדרשים תקנים ומשאבים לטיפול ייעודי בתיקים אלה.
נצ"מ רן בטאט אמר כי מי שנתפסים בשטח הם לרוב בלדרים ושליחים, ולכן הרכוש שנמצא עליהם בדרך כלל מצומצם. לדבריו, יש להוריד את רף החילוט כך שיחול גם על עבירות של החזקת נשק ונשיאתו, כדי לפגוע ישירות במבצעים בשטח.
עו"ד נעמה פויכטונגר ממשרד המשפטים ציינה כי בכנסת מונחות הצעות חוק משלימות, ובהן הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה והצעת חוק המאבק בארגוני פשיעה, שצפויות להרחיב את החילוט הפלילי והאזרחי. עו"ד תהילה קיסרמן מהרשות לאיסור הלבנת הון הדגישה את שיתוף הפעולה בין הרשויות בהעברת מידע פיננסי חיוני.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה