טרור המים: 140 מיליון קוב בשנה נגנבים ביו"ש

ועדת החוץ והביטחון קיימה השבוע דיון בנושא הפגיעה במשק המים ובתשתיות המים הלאומיות בעקבות גניבות מים, קידוחים בלתי חוקיים וחיבורים פיראטיים ביהודה ושומרון. יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, אמר כי מדובר בתופעה חמורה הפוגעת בביטחון הלאומי, בכלכלה, בתשתיות ובאספקת המים הסדירה לתושבים.

ביסמוט ציין כי בחודשים האחרונים הגביר המינהל האזרחי את פעילות האכיפה לקראת חודשי הקיץ, ובמסגרתה אותרו עשרות קידוחים בלתי חוקיים ונותקו יותר מ-400 חיבורים פיראטיים לתשתיות המים. לדבריו, הממשלה גיבתה את הפעילות גם בהחלטה על קנסות בהיקף של כ-100 מיליון שקל מכספי הרשות הפלשתינית בגין הפרות בתחום המים.

הדיון התקיים לבקשת ח"כ אביחי בוארון, שהזהיר כי מדובר באיום אסטרטגי. לדבריו, אגן ההר הוא אחד ממקורות המים הטבעיים החשובים ביותר של ישראל, ופגיעה בו היא פגיעה במשאב לאומי ממדרגה ראשונה.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

רשות המים: 140 מיליון קוב בשנה

על-פי הנתונים שהוצגו בדיון, לרשות המים מוכרים כ-440 קידוחים פיראטיים, וההערכה היא שמספרם בפועל גדול יותר. לפי הרשות, הקידוחים הללו מפיקים כ-50 מיליון קוב בשנה. נוסף על כך, הפלשתינים מפיקים כ-71 מיליון קוב מעבר למותר לפי הסכם אוסלו, ויחד עם גניבות המים ממערכות האספקה מוערכת הפגיעה הכוללת בכ-140 מיליון קוב בשנה.

השירות ההידרולוגי העריך כי היקף גניבות המים מהקידוחים הפיראטיים בלבד עומד על כ-52 מיליון קוב בשנה, ביותר מ-440 קידוחים פיראטיים לאגן ההר. לפי רשות המים, מוקדי הגניבות הבולטים הם מרחב חברון ובקעת הירדן.

מנהל רשות המים, יחזקאל לפשיץ, אמר כי מדובר בשני ערוצים נפרדים: קידוחים בלתי חוקיים, שהיקפם המדויק אינו ידוע, וגניבות מים מתשתיות חברת מקורות. לדבריו, גניבות אלה מתגברות בעיקר בקיץ וגורמות במקרים מסוימים לפגיעה ישירה באספקת המים לברזים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

סמכויות חדשות - אבל לא פתרון מלא

רע"ן תשתיות במינהל האזרחי, סא"ל רוית ניב, אמרה כי עד כה ניתנו בעיקר פתרונות נקודתיים, אך לא מענה מערכתי כולל. לדבריה, בעקבות בקשת המינהל התקבלה לפני כמה שבועות החלטת קבינט המאפשרת לבצע אכיפה גם בשטחי A ו-B, לאחר שהתברר כי קידוחים בלתי חוקיים מתבצעים גם שם.

ניב הוסיפה כי כבר בוצעו כמה פעולות במסגרת הסמכות החדשה, וכי תיקוני חקיקה והסמכת יחידת הפיקוח מאפשרים תפיסת ציוד וכלים, דרישת החזר עלויות והטלת ערבויות. עם זאת הדגישה: "אני לא טוענת שהצעדים הללו מספקים פתרון מלא. עדיין נדרש לפתח כלים נוספים".

סגן קצין מטה מים, איתמר יעקובוביץ, אמר כי היחידה הפועלת תחת המינהל האזרחי מרכזת את הידע המקצועי בנושא גניבות וקידוחי מים פיראטיים, ומפעילה פקחים המבצעים סיורים יומיומיים. לדבריו, בשנה האחרונה הוגשו כ-60 תלונות למשטרה, אך רק חמש מהן הבשילו לכתבי אישום.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

המשטרה: "מרדף כמעט אינסופי"

סנ"צ אורן שושן, מפקד תחנת חברון, תיאר את הקושי המבצעי באכיפה. לדבריו, מדובר בשטח של כאלף קמ"ר שבו פרושים עשרות קילומטרים של צינורות מים חשופים, וכל אדם המחזיק מקדחה, שיבר ומפתח שוודי יכול להתחבר לצינור ולהוציא מים.

שושן אמר כי במקרים רבים המשטרה מגיעה לשטח רק לאחר דיווחים על ירידת לחץ מים או בעיות באספקה, ואז החשודים כבר אינם נמצאים במקום. לדבריו, גם כאשר יש צילומים או סרטונים, לא תמיד ניתן לזהות את המעורבים באופן חד-משמעי, ולכן קיים קושי ראייתי ממשי בהגשת כתבי אישום.

בסיכום הדיון אמר בוארון כי הסכנה אינה מסתכמת במחסור במים או בפגיעה בחקלאות, אלא כוללת גם סכנות בטיחותיות וחשש להחדרת חומרים רעילים למי השתייה. לדבריו, מערכות האכיפה אינן מחזיקות כיום באמצעים, בכוח האדם או במעטפת המשפטית הדרושים, ונדרש מענה מדינתי כולל.