מתווה ההסכם המסתמן בין וושינגטון לטהרן לסיום המלחמה מייצר פרדוקס חריף, במסגרתו הקלות כלכליות שנועדו להבטיח את צייתנותה של אירן יחזקו דווקא את כוחו של כוח צבאי עוין המוגדר במערב כארגון טרור. משמרות המהפכה שגשגו במשך שנים בצל הסנקציות הבינלאומיות, ובנו אימפריה מסחרית מקיפה (שבת, 20.06.26) המשתרעת על פני מגזרי הנפט, הבנייה, הספנות, התקשורת והנמלים באירן. כעת, לקראת פתיחת השיחות על הסכם כולל שיכול לשחרר מיליארדי דולרים לכלכלת אירן, הכוח הרשמי צפוי להיות המוטב המרכזי מהתמורות הפיננסיות העצומות.
ארבעה מקורות אירניים בכירים תיארו כיצד משמרות המהפכה ממוקמים בעמדה ייחודית המאפשרת להם לקצור חלק ניכר מהתגמולים הכספיים שינבעו מהקלה בסנקציות, מחידוש יצוא הנפט ומזרימת השקעות זרות. מעורבותם העמוקה בכלכלה האירנית מהווה מכשול משמעותי ליישום ההסכם, שכן הגדרתם כארגון טרור על-ידי ארה"ב מסבכת משפטית כל ניסיון לשחרר את השוק המקומי ממגבלות הסחר. המערך המסחרי הפנימי של הארגון בנוי בצורה הממזגת פעילות ביטחונית וכלכלית בלתי נפרדת, המונעת אפשרות לבצע הפרדה קשיחה בין הגופים האזרחיים במדינה לבין זרועות המימון המרכזיות של השלטון.
צילום: מושתבא חמינאי. הגישה אליו מוגבלת. נקבעת על-ידי ואחידי.הרחבת השליטה הפוליטית והתשתיות באירן
הארגון, שנוסד על-ידי מנהיג המהפכה המנוח חומייני ופותח תחת יורשו חמינאי, הגביר את כוחו הפוליטי במקביל לפעילותו האזורית במזרח התיכון ודיכוי ההתנגדות מבית. מאז פרוץ המלחמה ב-28 בפברואר, עם התקיפות שהובילו למותו של חמינאי, הרחיבו משמרות המהפכה את השפעתם הפנימית ואף סייעו בהצבת בנו, מוג'טבא חמינאי, כמנהיג העליון החדש. המקורות הבהירו כי לאחר שהארגון הבטיח את הישרדות המשטר, הוא המחזיק ברשתות הברחה ובחברות קש שיאפשרו לו לשלוט בנתיבי ההון החדשים שיזרמו למדינה בעקבות פתיחת השווקים.
מי שעומד כמפקד משמרות המהפכה הוא אחמד וחידי, פוליטיקאי וטרוריסט אירני המוכר כאיש מסוכן וכוחני, ונחשב כמי ששולט בפועל בסדר-יומו ובגישה אל מנהיג אירן מוג'טבא חמינאי. זרוע ההנדסה של הארגון, "חאתם אל-אנביה", מפקחת על מאות חברות בנות הפועלות בפרויקטים של תשתיות לאומיות, אנרגיה, ייצור רכבים, לוגיסטיקה ותיירות. הסכם הביניים הנוכחי מאפשר החרגות זמניות על מכירת נפט אירני, בעוד שהסכם מקיף עשוי להעניק לטהרן גישה לקרן שיקום בהיקף של 300 מיליארד דולרים, שחלק ניכר ממנה יופנה לחברות המצויות בשליטת משמרות המהפכה. תאגידי ענק אלו מחזיקים בבלעדיות על ביצוע פרויקטים הנדסיים מורכבים במדינה, ולכן כל תקציב שיופנה לשיקום התשתיות יזרום ישירות לחשבונות הבנק של הארגון.
סיכונים משפטיים לחברות זרות מול חוק הטרור
חוקי ההשקעות באירן מחייבים חברות בינלאומיות לשתף פעולה עם גופים מקומיים, ובשל פריסתם הרחבה של משמרות המהפכה, הם הופכים לשומרי הסף של המגזרים הרווחיים ביותר. מציאות זו עלולה להעמיד תאגידים מערביים שישובו לשוק האירני בפני סיכון משפטי חמור של הפרת הסנקציות האמריקניות הפרטניות הנותרות על הארגון, גם ללא התקשרות ישירה עמו. מצב זה יוצר הרתעה משמעותית בקרב משקיעים באירופה ובאסיה, החוששים כי הון שיוזרם למיזמים אזרחיים ינותב בסופו של דבר למימון פעילות צבאית.
מומחי סנקציות לשעבר בממשל האמריקני מזהירים כי חוק הצדק נגד נותני חסות לטרור (JASTA) מאפשר לקורבנות פיגועים לתבוע חברות המעניקות סיוע עקיף לארגונים מוכרזים. גם אם המשא-ומתן להסכם כולל ייכשל והסנקציות המרכזיות יישארו על-כנן, רשתות עקיפת הסחר שפיתח הארגון לאורך שני עשורים ימשיכו להניב לו רווחים ממשלתיים ואוטונומיים, חרף מסע "הלחץ המקסימלי" שהוביל הממשל בוושינגטון. חוסנם הכלכלי של משמרות המהפכה מאפשר להם לשמור על מעמדם הדומיננטי בצמרת השלטון בטהרן, תוך ניצול פירצות משפטיות בינלאומיות לצורך המשך מימון זרועותיהם הצבאיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה