ח"כ גואטה לממשלה: "נחוקק לכם על הראש את פיצויי כפר שלם"

ועדת הפנים של הכנסת חידשה לאחרונה את הדיון בהצעת החוק להסדרת זכויות המפונים ממתחם כפר שלם, לקראת הכנתה לקריאה ראשונה. ההצעה, שיזמה ח"כ קטי שטרית, מבקשת לקבוע כי לא ניתן יהיה לפנות זכאים מהמתחם בלי שיובטחו להם פיצויים לפי כללים ברורים. מטרת החוק, כפי שנוסחה בהצעה, היא "להבטיח את זכויות המפונים ממתחם כפר שלם".

הדיון (10.6.26), שנוהל בידי ח"כ ששון (ששי) גואטה, התנהל ברקע טענה חוזרת של חברי כנסת ונציגי התושבים כי הסדרת הפיצויים נגררת כבר שנים, וכי בכל כנסת חוזרת ההצעה לנקודת ההתחלה. מנגד, נציגי הממשלה, רשות מקרקעי ישראל, חלמיש ועיריית תל אביב-יפו טענו כי הנוסח הנוכחי רחב מדי, עמום מדי ועלול לייצר זכאות בהיקף שאינו דומה למתווים הקודמים.

המסמך הישן בלב המחלוקת

במרכז הדיון עמד מסמך התבחינים של משרד הבינוי והשיכון משנת 1996, שעל בסיסו בוצעו בעבר פינויים בכפר שלם. לפי דברי היועצת המשפטית של הוועדה, הוועדה ביקשה ממשרדי הממשלה לקחת את המסמך הישן ולתרגם אותו לנוסח חקיקתי ברור - גם בהגדרת מעגל הזכאים וגם בקביעת התמורות. לדבריה, המסמך בן כ-30 שנה, כולל עמימות בכמה נקודות, והצעת חוק אינה יכולה להסתפק בהפניה כללית למסמך שאינו מפורט דיו בחוק עצמו.

גואטה זעם על כך שמשרדי הממשלה לא הציגו לוועדה את העבודה שהתבקשה מהם. כאשר נציג משרד הבינוי והשיכון אמר כי אינו מכיר דרישה למסמך כזה לאחר הישיבה הקודמת, גואטה השיב בתקיפות: "למה שנתיים לא קיבלנו את המסמך". בהמשך הודיע כי מבחינתו הוועדה תתחיל בהקראת החוק, ואמר: "אם אתם לא מתייחסים לכנסת כמו שצריך ולא מתייחסים לאנשים - אנחנו מתחילים הקראה כדי באמת לחוקק על הראש".

הצעת החוק עצמה מציבה במרכזה את מסמך הקריטריונים מ-1996, שהוא המשך למסמך קודם משנת 1993, ששימש במשך כמה שנים כנוהל לפינוי תושבים תוך הבטחת פיצוי. בדברי ההסבר להצעה נטען כי בזכותו בוצעו בעבר פינויים מוצלחים מהשכונה, וכי ההצעה מבקשת להצמיד את הערכים שנקבעו בו למדדים עדכניים.

כמה זכאים יהיו

המחלוקת החריפה ביותר נגעה לשאלה מי ייחשב זכאי לפיצוי. לפי נוסח ההצעה, "זכאי" הוא ראש משפחה או בן משפחה נלווה המתגורר או מחזיק בנכס בכפר שלם; "בן משפחה נלווה" הוא ילד או נכד של מי שהחזיק או התגורר בנכס עד המועד הקובע, אם הוא מחזיק או מתגורר בנכס וגילו מעל 25; והמועד הקובע הוא 1 באפריל 1987.

נציג חלמיש ועיריית תל אביב-יפו הזהיר כי ההגדרות בנוסח הנוכחי עלולות להגדיל את מספר הזכאים לכ-2,000 איש. לדבריו, מדובר בהרחבה משמעותית ביחס להערכות קודמות של כ-600 עד 700 מפונים. הוא טען כי ההצעה עשויה לכלול גם מי שאינם מתגוררים בפועל בכפר, מי שעזבו אותו בעבר, מי שקיבלו פיצוי וחזרו, ואף יורשים של מי שנפטרו. מנגד, חברי כנסת ונציגים מטעם התושבים טענו כי אין לשלול זכויות ממשפחות שהחזיקו במקום במשך שנים, וכי גם זכויות קנייניות או זכויות פיצוי יכולות לעבור בירושה.

גואטה דחה את הטענה כאילו הרחבת ההגדרות היא כשלעצמה פסולה, והזכיר את הרקע ההיסטורי של כפר שלם: משפחות שיושבו במקום בידי המדינה, חיו במשך שנים בתנאים קשים, וכעת נדרשות לפנות קרקע שהפכה יקרה מאוד. מבחינתו, הוויכוח המשפטי אינו יכול למחוק את החוב ההיסטורי כלפי התושבים.

האוצר מזהיר מעלות תקציבית

נציגי חלמיש טענו כי לפי הצמדת מתווה 1996, הפיצוי במסלול השוק החופשי עומד כיום על כ-1.2 עד 1.4 מיליון שקלים למפונה, ובמסלול "בנה ביתך" קיימים בפועל רק 164 מגרשים זמינים - כך שלא ניתן להציע קרקע לכל מי שייכנס למעגל הזכאות. לדבריהם, עיקר הפער אינו בשאלת גובה הפיצוי למפונה בודד, אלא בהיקף האנשים שהחוק עשוי להכניס למעגל הזכאים.

נציג משרד האוצר הגדיר את הצעת החוק כתקציבית, בשל העלות האפשרית הגבוהה של ההסדר. בדיון נטען כי שילוב של הגדרות זכאות רחבות, פיצוי לפי ערכי דיור עדכניים ותוספות שונות עלול להביא לעלות של מיליארדי שקלים. היועצת המשפטית של הוועדה הבהירה כי אם זו עמדת הממשלה, הדבר יצטרך לקבל ביטוי בנוסח ובהליך לקראת הקריאה הראשונה.

רשות מקרקעי ישראל ביקשה לדייק את ההגדרות כך שייקבע קשר ממשי ורציף למתחם, ולא תיווצר אפשרות שמי שאינו מתגורר בכפר יוכל להיכנס למעגל הזכאים רק בשל החזקת נכס או זיקה משפחתית רחוקה. מנגד, בוועדה הוזהר מפני ניסוח מצמצם מדי, שעלול לפגוע גם במי שעזבו את המקום מסיבות מוצדקות, כגון מחלה, לימודים או נסיבות משפחתיות.

הקראה במקום המתנה

למרות התנגדויות נציגי הממשלה והגופים העירוניים, גואטה הורה להתחיל בהקראת סעיפי החוק. היועצת המשפטית הבהירה כי גם בשלב ההכנה לקריאה ראשונה יש צורך בנוסח מגובש, וכי הוועדה תידרש לעבור סעיף אחר סעיף, בעיקר בהגדרות הליבה הקובעות את מעגל הזכאים ואת הפיצוי.

ח"כ עופר כסיף תמך בקידום מהיר של ההצעה, ואמר כי מדובר בנושא שנגרר בכנסות קודמות וכי יש חשיבות להעביר את ההצעה בקריאה ראשונה כדי לאפשר דין רציפות אם הכנסת תתפזר. לדבריו, "אי אפשר לחכות יותר. התושבים אין זמן".

לקראת המשך החקיקה נותרו כמה מוקשים פתוחים: האם החוק יפנה למסמך 1996 או יאמץ את רכיביו בתוך החוק עצמו; האם בן משפחה נלווה יקבל מעמד דומה לראש משפחה; כיצד יוגדר קשר ממשי למתחם; מי יישב בוועדת הפינויים; ומה תהיה העלות התקציבית הכוללת של ההסדר.

בין עוול היסטורי למוקש תקציבי

הדיון המחיש שוב את הפער העמוק בין שתי תפיסות: מצד אחד, חברי כנסת ונציגי התושבים רואים בחוק תיקון מאוחר לעוול שנמשך עשרות שנים כלפי משפחות שיושבו בכפר שלם והמתינו להסדרה; מצד שני, גורמי הממשלה והביצוע מזהירים כי נוסח רחב מדי עלול להפוך פתרון נקודתי למנגנון זכאות גורף, יקר ומסובך ליישום. הוועדה צפויה להמשיך בהקראת סעיפי החוק ובניסיון לעגן בחקיקה ברורה את מסמך 1996, תוך הכרעה בשאלות הליבה: מי ייחשב זכאי, מה יהיה גובה הפיצוי, ומה תהיה העלות התקציבית של ההסדר.