מפלגת המילואימניקים בראשות יועז הנדל מנסה להפוך את סוגיית הגיוס ממסר ציבורי למהלך פוליטי ממשי. לפי דיווח (19.6.26) של יובל קרני בידיעות אחרונות, ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית וח"כ דן אילוז מהליכוד נמצאים במגעים או בפניות סביב אפשרות לחבירה למפלגתו של הנדל, בניסיון לחזק את אחיזתה בקרב מצביעי ימין המתנגדים לפטור מגיוס.
שני הח"כים הפכו בחודשים האחרונים לקולות חריגים בתוך מפלגות הקואליציה בנושא הגיוס. אילוז תקף בחריפות את חוק הפטור מגיוס ואת התלות הפוליטית של הליכוד במפלגות החרדיות, ואילו סולומון הצביע נגד חוק יסוד לימוד תורה של ש"ס - מהלך שבעקבותיו הדיח אותו יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', מחברותו בוועדות הכנסת מטעם הסיעה.
המרד סביב הגיוס הופך לשוק פוליטי
על-פי הדיווח, מאחורי הדחת סולומון לא עמדה רק הצבעתו נגד עמדת הסיעה, אלא גם מידע שהגיע לסמוטריץ' על מגעים אפשריים בינו לבין מפלגת המילואימניקים. גורם בציונות הדתית טען כי סולומון "התבשם מכך שמפלגות אחרות רוצות אותו", והוסיף כי הוא כבר לא יהיה חבר כנסת מטעם המפלגה.
הנדל, מצידו, אינו מסתיר את רצונו לגייס אליו דמויות מתוך הימין הממלכתי והליברלי. לפי הדיווח, בשיחה עם פעילים אמר כי הוא מתאמץ להביא את סולומון ואילוז כדי לחזק את נוכחות מפלגתו בקרב אנשי ימין שמבקשים ייצוג של משרתי מילואים ומתנגדי השתמטות. מבחינתו, הקרע סביב חוק הגיוס הוא הזדמנות פוליטית: להפוך את תחושת המרמור של אנשי המילואים לכוח אלקטורלי.
אילוז מכחיש, סולומון משאיר פתח
עם זאת, בשלב זה אין הודעה רשמית על מעבר של מי מהשניים. אילוז הכחיש את הדיווח ואמר כי לא היו מגעים על הצטרפותו. לדבריו, גורמים ממפלגות שונות פונים לאחרונה לסביבתו, אך הוא אינו עוסק בכך וימשיך להיאבק על הערכים הלאומיים והליברליים שעליהם, לדבריו, אמורה להישען דרכו של הליכוד.
סולומון נקט ניסוח זהיר יותר. הוא מסר כי הוא מקבל פניות שונות, אך אינו מתכוון להתייחס לשיחות כאלה ואחרות מעל דפי העיתונות. לדבריו, כאשר יהיה לו מה להודיע - יעשה זאת בצורה מסודרת ובקולו.
המשמעות: לא רק עריקה, אלא מבחן לקואליציה
גם אם המגעים לא יבשילו למעבר, עצם העיסוק בהם מלמד על בעיה עמוקה יותר בקואליציה: סוגיית הגיוס אינה עוד מחלוקת נקודתית סביב סעיף בחוק, אלא קו שבר פוליטי בין מפלגות הימין לבין חלק מהציבור המשרת. הנדל מנסה להתייצב בדיוק בנקודה הזאת - לא כעוד מפלגת מרכז, אלא כמסגרת ימנית שמציבה את השירות הצבאי והאזרחי כתנאי להשתייכות מלאה לחברה הישראלית.
מבחינה פוליטית, המהלך עדיין רחוק מלהיות סגור. מפלגת המילואימניקים תצטרך להוכיח שהיא אינה רק כלי מחאה סביב חוק הגיוס, אלא בית פוליטי יציב עם רשימה, תשתית ויכולת לעבור את אחוז החסימה ביום הבחירות. אבל אם דמויות מתוך הליכוד והציונות הדתית אכן יתחילו לנוע לעברה, זו כבר לא תהיה מחאה מבחוץ - אלא התחלה של סדק בתוך מחנה הימין עצמו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה