ואנס לישראל: אל תתקפו את טראמפ, המדינה שלכם נבנתה מהכסף שלנו

סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי די ואנס, מחריף (18.6.6) את המסר כלפי גורמים בישראל שתוקפים את הנשיא דונלד טראמפ בעקבות מזכר ההבנות עם אירן. ואנס אמר: "המסר שלי לאנשים בממשלה של ביבי שתוקפים את טראמפ - אל תתקפו את המנהיג היחיד בעולם שתומך בכם. המדינה שלכם נבנתה מהכסף שלנו".

ואנס דחה את הביקורת הישראלית על ההסכם וטען כי אין בו ויתורים ממשיים לטהרן. "איזה הטבות האירנים מקבלים שלא היו להם לפני? התשובה היא כלום", אמר. לדבריו, ההסכם אינו מעניק לאירן תמורה מראש, אלא מתווה שבו הקלות יינתנו רק אם טהרן תשנה את התנהגותה ותעמוד בהתחייבויותיה. בדבריו האחרונים תיאר ואנס את הביקורת בישראל כ"בהלה" סביב ההסכם, וטען כי היא נשענת על חוסר אמון בוושינגטון.

הביקורת בישראל: "כל כך לא נכון"

אלא שבירושלים דוחים את הצגת הדברים הזו. הטענה המרכזית היא שאירן מקבלת שורה של נכסים מדיניים וכלכליים, גם אם חלקם ייכנסו לתוקף בהדרגה: הסרת עיצומי נפט שהיו קיימים לפני המלחמה, אפשרות לגבות אגרות במצר הורמוז בתוך 60 יום, דריסת רגל משמעותית בלבנון ובעיקר הכרה מחודשת באירן כשחקן לגיטימי במזרח התיכון. לפי פרסומים על סעיפי מזכר ההבנות, ההסכם כולל פטורים מעיצומים על ייצוא נפט אירני, לצד הסדרים הנוגעים להורמוז וללבנון.

במילים אחרות, גם אם ואנס צודק בכך שאין "שק מזומנים" שנמסר לאירן ביום החתימה, קשה לטעון שאין כאן תמורה. עצם החזרת טהרן למסלול של הסכמות עם וושינגטון, תוך השארת חלק מן הסוגיות הקשות להמשך, נתפסת בישראל כהישג אירני: פחות לחץ מידי, יותר מרחב נשימה כלכלי, ומעמד מחודש בזירות שבהן ישראל השקיעה שנים כדי לדחוק את אירן לשוליים.

הסכמים שאינם מופיעים במזכר

ואנס הוסיף כי בין ארצות הברית לאירן קיימים "הסכמים ג'נטלמניים" שכבר נכתבו, אך לא נכנסו למזכר ההבנות. המשמעות הפוליטית ברורה: לצד המסמך הגלוי, ישנם סיכומים נוספים שאינם מוכרים לציבור, ואולי גם לא לישראל במלואם. זו נקודה רגישה במיוחד, משום שבישראל ממילא טוענים כי לא היו שותפים מלאים לעיצוב ההסכם, וכי חלק מהתחייבויותיו נוגעות בפועל לחופש הפעולה הישראלי בלבנון. פרסומים בארצות הברית הצביעו גם על כך שההסכם דוחה חלק מן הסוגיות הנפיצות להמשך המשא-ומתן.

במישור המדיני, עצם קיומם של סיכומים צדדיים עלול להעמיק את החשד בירושלים. אם יש התחייבויות שאינן במזכר, השאלה אינה רק מה כתוב בהסכם - אלא מה הובטח בעל פה, מה נרשם במסמכים נלווים, ומה יופעל בפועל כאשר ישראל תפעל בלבנון, בסוריה או מול יעדים אירניים.

הזעם האמריקני על התקיפות בביירות

ואנס קשר את התסכול בבית הלבן גם לפעילות ישראל בלבנון. לדבריו, "מה שמתסכל יותר ויותר את הנשיא לעיתים הוא שנראה שאנחנו ממש על סף פריצת דרך משמעותית בהסכם, ואז פתאום מתרחש פיצוץ גדול בלב אזור אזרחי בביירות, ואנשים רבים שאין להם שום קשר לחיזבאללה מאבדים את חייהם. זה לא מקובל".

המסר הזה מכוון ללב המחלוקת בין ירושלים לוושינגטון: ישראל רואה בפעילותה בלבנון חלק בלתי נפרד מן המאבק בחיזבאללה ובמערך האירני האזורי; ממשל טראמפ, לעומת זאת, מבקש למנוע מהלכים ישראלים שיפוצצו את ההסדר הרחב עם אירן. טראמפ עצמו כבר אמר כי נתניהו יכול לנקוט "מגע רך יותר" מול חיזבאללה, ובוושינגטון הבהירו כי הם מצפים לצמצום נקודות החיכוך בזמן שההסכם עם טהרן מתגבש.

זו אינה עוד מחלוקת טכנית על סעיף כזה או אחר במזכר ההבנות. דברי ואנס משקפים שינוי טון משמעותי: הממשל האמריקני, גם כשהוא מציג עצמו כתומך בישראל, אינו מוכן עוד לקבל אוטומטית את עמדת ירושלים בכל הנוגע לאירן וללבנון. מבחינת טראמפ ואנשיו, ההסכם עם טהרן הוא יעד מדיני מרכזי; מבחינת ישראל, הוא עלול להפוך למסגרת שמעניקה לאירן זמן, כסף, מעמד והשפעה אזורית.

הפער הזה מסוכן במיוחד משום שהוא עטוף בשפה של ידידות. ואנס אינו מציג את עצמו כיריב של ישראל, אלא כמי שמגן על החלטת נשיא אמריקני שלטענתו עמד לצד ישראל יותר מכל מנהיג אחר. דווקא לכן המסר שלו חריף: התמיכה האמריקנית אינה צ'ק פתוח, ותקיפת טראמפ מצד גורמים בממשלת נתניהו עלולה להפוך ממשבר מדיני סביב אירן למשבר אמון רחב יותר בין ירושלים לוושינגטון.