ברקע חתימת מזכר ההבנות בין ארצות הבריאת לאירן, הכולל גם את לבנון, צה"ל פרסם (18.6.26) מפה רשמית של המרחב הביטחוני בדרום לבנון, שבו פועלים כוחותיו בעומק של עד כ-10 ק"מ בתוך שטח לבנון. המפה מסמנת למעשה את קו ההחזקה הנוכחי של צה"ל בדרום ארץ הארזים, מציר החוף ועד אזור הר דב והחרמון, ומבהירה כי בשלב זה אין נסיגה ישראלית מהשטחים שנכבשו בתקופה האחרונה.
מרחב החיץ הביטחוני נועד להרחיק את חיזבאללה מקו הגבול ולאפשר לצה"ל להסיר איומים על יישובי הצפון ועל הכוחות הפועלים בשטח. דיווחים בינלאומיים מהימים האחרונים מציינים כי ישראל מנהלת מגעים עם ארצות הברית בנוגע להמשך ההחזקה הצבאית בדרום לבנון, ברקע הלחץ המדיני סביב הפסקת האש והסדרי הביטחון באזור.
אין נסיגה בשלב זה
המשמעות המיידית של המפה היא שצה"ל אינו נסוג לפי שעה מאף אחד מהמרחבים שבהם התבסס בדרום לבנון. האפשרות להעביר בהמשך "אזורי ניסוי" לצבא לבנון עדיין אינה מיושמת, ונראה כי ישראל מבקשת קודם לבחון אם הצבא הלבנוני מסוגל למנוע חזרה של חיזבאללה לשטח.
במקביל, צה"ל שומר לעצמו חופש פעולה גם מעבר לקו המרחב הביטחוני, לפחות כאשר מדובר באיומים ישירים על הכוחות או על יישובי הצפון. המשמעות היא שתקיפות נקודתיות נגד פעילי חיזבאללה, חוליות תצפית או ניסיונות התקרבות למרחב צפויות להימשך גם בתקופה הקרובה.
הפער הגדול: עומק לבנון
השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא עד כמה חופש הפעולה הישראלי יחול גם על איומים שאינם מיידיים - למשל ניסיונות התעצמות של חיזבאללה, שיקום תשתיות, העברת אמצעי לחימה או התארגנות מחודשת בעומק לבנון. כאן צפויה להיווצר נקודת החיכוך המדינית מול ארצות הברית, לבנון וגורמים בינלאומיים.
לפי שעה, נראה כי תקיפות בביירות ובעומק לבנון יהיו רגישות בהרבה, וסביר שייעשו רק במקרים חריגים. מבחינת ישראל, מרחב הביטחון הוא הישג צבאי שנועד למנוע את חזרת המציאות שקדמה למלחמה. מבחינת לבנון והזירה הבינלאומית, מדובר במהלך שעלול להיתפס כהמשך החזקה צבאית בתוך שטח לבנוני - ולכן הוא עלול להפוך במהירות ממענה ביטחוני לסוגיה מדינית נפיצה.
ההימור הסורי של טראמפ
בתוך המהלך המדיני הרחב יותר צף רעיון אמריקני חריג: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ סבור כי משטרו החדש של אחמד א-שרע בדמשק יוכל למלא תפקיד פעיל בבלימת חיזבאללה, ואולי אף לעשות זאת טוב יותר מישראל. טראמפ אמר כי שוחח עם א-שרע על האפשרות שסוריה תתמודד עם חיזבאללה, לאחר שמתח ביקורת על אופן הפעולה הישראלי בלבנון ועל המחיר האזרחי של המערכה.
ההיגיון מאחורי הרעיון ברור למדי: חיזבאללה היה במשך שנים אחד מעמודי התווך של המחנה האירני בסוריה, לחם לצד משטר אסד, והיה מעורב עמוקות במלחמת האזרחים הסורית. מבחינת א-שרע, שמבקש לבסס משטר חדש בדמשק, חיזבאללה אינו רק ארגון לבנוני אלא גם יריב היסטורי מר, כוח חמוש שיעי המזוהה עם אירן, שפעל בעבר נגד כוחות סוניים ונגד האופוזיציה הסורית. לכן, בעיני טראמפ, יש כאן מפגש אינטרסים: סוריה החדשה תרצה להרחיק את אירן ושלוחותיה ולנקום על הטבח שעשה חיזבאללה בסורים, ישראל תרצה להרחיק את חיזבאללה מהגבול, וארצות הברית תרצה לצמצם את הצורך בפעולה ישראלית נרחבת בלבנון.
אלא שכאן בדיוק מתחילה הבעיה. הרעיון נשמע מבריק על הנייר, אך בשטח הוא כמעט בלתי ישים. א-שרע אינו עומד בראש מדינה יציבה, מאוחדת ובעלת צבא סדיר המסוגל להיכנס לעימות אזורי נוסף. סוריה עדיין מתמודדת עם שיקום שלטוני, כלכלי וצבאי, עם מוקדי כוח מקומיים, עם מתחים עדתיים ועם חשש מתמיד מהתלקחות פנימית. כניסה סורית להרפתקה נגד חיזבאללה בלבנון עלולה להציג את המשטר החדש כמי שמשרת סדר יום אמריקני-ישראלי, ולגרור אותו למלחמה עדתית סונית-שיעית שממנה הוא מנסה דווקא להתרחק.
גם א-שרע עצמו, לפי הדיווחים, אינו ממהר לאמץ את הרעיון. ברויטרס פורסם כי דמשק נרתעת ממעורבות צבאית בלבנון מחשש להחרפת המתח העדתי, ובדיווחים נוספים נמסר כי א-שרע אינו שש כעת לפתוח מערכה צבאית נגד חיזבאללה למרות הלחץ האמריקני.
מעבר לכך, לחיזבאללה יש אחיזה עמוקה במערכת הלבנונית - צבאית, פוליטית, חברתית וכלכלית. הוא אינו כוח חיצוני שניתן "להוציא" מלבנון באמצעות לחץ סורי. כל ניסיון של דמשק להילחם בו בתוך לבנון ייתקל לא רק בהתנגדות חיזבאללה, אלא גם ברגישות לבנונית חריפה מפני חזרת השפעה סורית למדינה. מבחינת לבנונים רבים, גם כאלה שאינם תומכי חיזבאללה, נוכחות או פעולה סורית בתוך לבנון היא זיכרון היסטורי טעון במיוחד.
לכן, לכל היותר, סוריה יכולה לסייע בשוליים: חסימת נתיבי הברחה, פיקוח הדוק יותר על הגבול הסורי-לבנוני, צמצום מעבר אמצעי לחימה ושיתוף פעולה מודיעיני עקיף. אלה צעדים חשובים, אך הם אינם תחליף לפירוק חיזבאללה, ואינם יכולים להבטיח את ביטחון יישובי הצפון. המסקנה הישראלית המתבקשת היא שטראמפ מחפש קבלן ביצוע אזורי שיחסוך מארצות הברית ומישראל הסתבכות בלבנון; אך הקבלן שנבחר חלש מדי, מסובך מדי, וחסר לגיטימציה לפעול במקום שבו אפילו צבא לבנון מתקשה לאכוף ריבונות.
הרעיון האמריקני להטיל על סוריה החדשה תפקיד מרכזי בבלימת חיזבאללה מבטא ניסיון להחליף פעולה ישראלית ישירה במנגנון אזורי עקיף. אבל בשלב הנוכחי מדובר יותר במשאלת-לב מדינית מאשר בתוכנית ביטחונית. סוריה של א-שרע יכולה אולי להפריע לחיזבאללה בשולי המערכה, בעיקר בגבול ובנתיבי ההברחה; היא אינה מסוגלת, ואולי גם אינה רוצה, לשאת על גבה את פירוק הכוח הצבאי החזק ביותר בלבנון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה