עובד ותיק בפרקליטות דיווח 213 איחורים כוזבים - ולא יפוטר

עובד בפרקליטות המדינה דיווח במשך כשנתיים וחצי דיווחים לא נכונים על איחורים, כדי לקבל רכיב שכר עידוד שלא היה זכאי לו - אך לא יפוטר משירות המדינה. כך קבע בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שאימץ הסדר טיעון בין נציבות שירות המדינה לבין העובד, שלמה נזרי. נזרי מועסק כמרכז משפטי במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, ומשרת בשירות המדינה מאז דצמבר 1997, כ-28 שנים.

על-פי גזר הדין, נזרי הורשע על יסוד הודאתו בעבירות משמעת, לאחר שבין ינואר 2021 ליולי 2023, למעט מרס 2021, דיווח מדי חודש באופן שאינו תואם את המציאות על מספר הימים שבהם הגיע למשרד אחרי השעה 08:30. מטרת הדיווחים הייתה לקבל שכר עידוד שלא היה זכאי לו. בסך הכל יוחסו לו דיווחים לא נכונים ביחס ל-213 איחורים, שבאמצעותם קיבל 5,190 שקל שלא כדין.

שיטת התמריצים בפרקליטות

בית הדין קבע כי נזרי מסר דיווחים שאינם תואמים את המציאות, פגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הנוהל והתנהג באופן שאינו הולם עובד מדינה. עם זאת, ההליך לא עסק בדיווח שלפיו העובד לא נכח בעבודה בעת שבפועל נעדר, אלא בדיווח לא נכון הנוגע לרכיב פרמיה בלבד. ההבחנה הזו עמדה בלב ההחלטה שלא להורות על פיטוריו.

המשרד דרש פיטורים

בית הדין ציין כי עמדת המשרד אינה "נטולת יסוד", וכי אכן מדובר במי שדיווח לאורך תקופה ממושכת דיווחים שאינם אמת כדי להפיק טובת הנאה. עם זאת נקבע כי עמדת המשרד אינה מחייבת את בית הדין, וכי יש לשקול אותה לצד יתר נסיבות התיק.

ההבחנה שהצילה מפיטורים

הנימוק המרכזי להימנעות מפיטורים היה העובדה שנזרי השלים בפועל את שעות עבודתו. בית הדין הבחין בין המקרה הזה לבין מקרים שבהם עובדים דיווחו על נוכחות אף שלא היו בעבודה. כאן, כך נקבע, הפגם התמקד ברכיב הפרמיה בלבד. בית הדין הבהיר כי הדבר אינו מכשיר את המעשה, אך ממקם אותו במדרג חומרה נמוך יותר.

הענישה שנקבעה

נקודה חריגה בגזר הדין נוגעת להשבת הכספים. בית הדין ציין כי ההסדר אינו כולל רכיב של השבת 5,190 השקלים שקיבל נזרי שלא כדין, וכי הצדדים לא טענו שהסכום הושב. עם זאת, בית הדין הבהיר כי המשרד רשאי לפעול לגביית הסכום ששולם ביתר.