האירנים דרשו 400 מיליארד דולר; קרן השקעות פרטית תזרים 300 מיליארד

קרן השקעות פרטית בהיקף של 300 מיליארד דולר, שנועדה להזרים השקעות לאירן ולספק תמריץ כלכלי להשלמת ההסכם הסופי בין וושינגטון לטהרן, נכללת בהסכם המסגרת בין ארה"ב לאירן. כך דווח (יום ג', 16.6.26) בסוכנות הידיעות רויטרס. על-פי הדיווח, יותר ממחצית מהסכום כבר הובטחה וקיימת בקרן, אשר תתבסס כולה על מימון של המגזר הפרטי.

על-פי הדיווח, הקרן אינה מיועדת להיות תוכנית שיקום או פיצויים, ולא תכלול כספי ממשלה או מענקים. חברות מארה"ב, ממדינות המפרץ, מאסיה, מדרום אמריקה ומאפריקה כבר הסכימו להתחייב למימון. ההשקעות שהובטחו צפויות להיות מופנות לתחומי האנרגיה, הלוגיסטיקה, הייצור והתחבורה.

הקרן, שאמורה להיקרא הקרן לשיקום ולפיתוח, נועדה לתת לשני הצדדים תמריץ כלכלי לסגור הסכם סופי לסיום המלחמה. ארצות הברית ואירן נערכות לחתימה ביום שישי, לאחר שבכירים אמריקנים ואירנים אמרו ביום ראשון כי הגיעו להסכמה על מסגרת שתסיים את המלחמה, שהחלה ב-28 בפברואר עם תקיפות של כוחות אמריקניים וישראלים באירן. ההסכם אמור גם להביא להפסקת המצור האמריקני על אירן ולפתיחה מחדש של מצר הורמוז, נתיב מרכזי לאספקת נפט וגז בעולם.

מקור אירני בכיר אמר לרויטרס כי טהרן דרשה בתחילה מארה"ב 400 מיליארד דולר כפיצוי על נזקי המלחמה, אך וושינגטון הבהירה כי לא תספק את הסכום הזה. בהמשך עלה רעיון הקמת הקרן, שנועדה להחליף את דרישת הפיצויים במנגנון השקעות רחב יותר.

לפי המקור האירני, המנגנון צפוי לכלול גם תרומה של מדינות באזור בדרכים שונות, ובהן הבטחת הלוואות, הקמת קווי אשראי או מימון ישיר של שיקום אתרים שנפגעו במלחמה. בין האתרים שהוזכרו נמצאים מתחם הפלדה מובארקה, בתי זיקוק, נמלי תעופה ותשתיות נוספות שנפגעו במהלך הלחימה.

ברקע הדברים עומד מצבה הכלכלי של אירן, שנחשבת לאחת הכלכלות הגדולות במזרח התיכון אך כמעט שלא הצליחה למשוך השקעות זרות משמעותיות בארבעת העשורים האחרונים. הסיבה לכך היא ניתוקה משוקי ההון העולמיים בעקבות סבבים חוזרים של סנקציות אמריקניות ובינלאומיות.