ח"כית מיש עתיד טוענת: "הוטרדתי בכנסת - גם בידי חברי כנסת"

סערה חריגה פרצה בוועדת החינוך, התרבות והספורט, במהלך דיון (16.6.26) בהצעת החוק לתיקון חוק זכויות הסטודנט, שנועדה לאפשר למוסדות להשכלה גבוהה לקיים מסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים בתארים מתקדמים. במהלך הדיון טענה ח"כ עדי עזוז (יש עתיד) כי מאז כניסתה לכנסת הוטרדה פעמים רבות במשכן, לדבריה גם בידי חברי כנסת. הדברים דווחו גם בכלי תקשורת נוספים בעקבות הדיון.

עזוז אמרה בדיון: "כל מי שיושבת סביב השולחן יודעת שאת לא צריכה שמישהו יגיד לך מילה מסוימת, את לא צריכה שהוא גם יעשה מעשה. מספיק איך שמסתכלים. כל אחת מכירה את זה, גם בבית הזה וגם במוסד אקדמי". בהמשך הוסיפה: "גם אני כחברת כנסת בבית הזה אומרת פה - הוטרדתי מיליון פעם מאז שאני בכנסת, פה בכנסת, על-ידי חברי כנסת, על-ידי עובדי תחזוקה".

סוכות: "תגישי תלונה"

יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות, קטע את דבריה ואמר: "חמור מאוד מה שאת אומרת". חברי כנסת נוספים הצטרפו לדרישה כי עזוז תמסור את שמות המעורבים או תפנה למסלול תלונה רשמי. סוכות אמר לה: "בשם כלל חברי הוועדה אנחנו מתחננים בפנייך - או שתחשפי מי הטריד אותך או שתגישי תלונה, כי זו אמירה מאוד מאוד חמורה". בהמשך הוסיף: "אם יש פה חבר כנסת שהטריד אותך, את חייבת להגיש תלונה ולחשוף את השמות שלו".

ח"כ משה גפני אמר בדיון: "תגישי תלונה". עזוז השיבה לו בטון ביקורתי: "או, תגישי תלונהההה!", והסבירה כי עצם הדרישה מנשים להתלונן מתעלמת מהקושי המוכר לנפגעות במקרים של פגיעה מינית או הטרדה, בעיקר כאשר מדובר בבעלי מעמד או בסביבת עבודה רבת כוח.

עזוז: "נשים לא מתלוננות כשפוגעים בהן"

עזוז אמרה: "בתור אחת שמתעסקת שנים בנושא של פגיעות מיניות ומינכ"לתי עמותה שיותר מ-70% ממנה הגיעו מרקע של פגיעות מיניות - נשים לא מתלוננות כשפוגעים בהן, לא בעמדות זוטרות ולא בעמדות בכירות". לדבריה, אין בכוונתה להפוך כל אמירה פוגענית שנאמרה כלפיה לעיסוק אישי מתמשך: "אם אתם חושבים שמה שבא לי בכנסת זה להתעסק עם איזה אידיוט שדיבר בצורה מטומטמת - אתם טועים".

לדבריה, היא העלתה את הדברים כדי להמחיש את טענתה ביחס למרחבים שבהם נשים נמצאות. עזוז אמרה: "במרחבים שנשים נמצאות הן מוטרדות לא בגלל שהן נמצאות, הן מוטרדות בגלל שיש גברים במרחב". הדברים עוררו תגובות חריפות מצד חברי הכנסת, גם מצד הקואליציה וגם מצד האופוזיציה, שהבהירו כי אם הדברים נכונים - מדובר בטענות המחייבות טיפול מיידי.

הרקע: הפרדה מגדרית באקדמיה

הדיון התקיים במסגרת הכנת הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך, המבקשת לאפשר מסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים בתארים אקדמיים מתקדמים, בכיתות הלימוד בלבד, עבור סטודנטים וסטודנטיות המעוניינים בכך. לפי ההצעה, מוסד להשכלה גבוהה יוכל לפתוח מסלול נפרד, אך במוסדות מעורבים ההפרדה תותר בכיתות ולא בכלל המרחב האקדמי. הצעת החוק נדונה בוועדת החינוך כבר בראשית 2026, והוצגה כהרחבה של מסלולי לימוד נפרדים באקדמיה.

סון הר מלך טענה בדיון כי "החוק יקדם נשים ממגזרים שעד היום לא זכו לקידום הראוי". מנגד, באופוזיציה טענו כי ההצעה עלולה להעמיק הדרת נשים ולהרחיב הפרדה מגדרית מעבר לנדרש. אחד מחברי האופוזיציה תהה בדיון: "מה הצעד הבא? מדרכות נפרדות?"

מחלוקת על גבולות ההפרדה

ח"כ יוסף טייב ביקש להרחיב את תחולת ההסדר ולטעון כי במוסדות נפרדים ניתן יהיה לקבוע הפרדה גם במרחבים נוספים מלבד כיתות הלימוד. לדבריו: "המחוקק רוצה לקבוע נורמה אחרת בחקיקה הזאת, כך שבמוסדות נפרדים ניתן יהיה לקבוע הפרדה גם במקומות נוספים מלבד כיתות הלימוד. אין הכוונה כמובן לטכנאי מזגנים או מרצה שיוכל להגיע למוסד הנפרד".

נציגת משרד המשפטים, עו"ד לירון בנית ששון, התנגדה לפרשנות המרחיבה ואמרה כי היא "מרחיקה מאוד מהאיזונים הנדרשים ובכלל זה הפגיעה בשוויון". לדבריה, עמדה כזו גם מנוגדת למדיניות המועצה להשכלה גבוהה ולפסיקת בג"ץ, ואין תכלית המצדיקה אותה.

היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד תמי סלע, הזהירה אף היא מפני אי-בהירות בנוסח. לדבריה: "הנוסח מדבר על הפרדה בכיתות הלימוד במוסדות הלימוד המעורבים. באשר למוסדות הלימוד הנפרדים אין אמירה מפורשת". סלע הוסיפה כי הנוסח "מתרחק מהאיזונים שנקבעו עד היום", שלפיהם ההפרדה מותרת בכיתות הלימוד בלבד בכלל המוסדות.

הסתייגויות רבות בדרך להצבעה

חברי האופוזיציה הגישו 1,181 הסתייגויות להצעת החוק. בדיון האחרון הספיקה הוועדה לנמק ולהצביע על 282 מהן. הדיון צפוי להימשך, כאשר המחלוקת המרכזית נותרת סביב השאלה האם ההצעה אכן פותחת דלת להשכלה גבוהה עבור נשים חרדיות המעוניינות במסגרת נפרדת - או שמא היא מקבעת הפרדה מגדרית ומרחיבה אותה אל לב המרחב האקדמי.