מאחורי ההסכם: זה מה שגרם לוושינגטון להתגבר על החשדנות כלפי אירן

תחקיר מקיף של CNN חושף (16.6.26) את הדיונים הפנימיים בממשל טראמפ שהובילו להסכם הביניים בין ארצות הברית לאירן, ואת הדרך שבה התגברה וושינגטון על החשדנות העמוקה כלפי טהרן. על פי הדיווח, גם לאחר התקדמות המגעים נותרו בכירים בממשל מסויגים מאוד באשר לשאלה אם אירן אכן תקיים את התחייבויותיה, אך גברה ההערכה כי המשך המלחמה גובה מחיר מדיני, כלכלי וביטחוני כבד מדי.

לפי פרסומים מקבילים, ההסכם נועד להאריך את הפסקת האש ב-60 ימים, לפתוח מחדש את מצר הורמוז ולהסדיר שלב המשך של שיחות על סוגיית הגרעין האירנית. רויטרס דיווחה כי מדובר במזכר הבנות ראשוני שאמור להיחתם רשמית בשווייץ, וכי שאלת תוכנית הגרעין של אירן נדחתה להמשך המשא ומתן - נקודה הממחישה מדוע בכירים בוושינגטון עדיין מתייחסים להסכם בזהירות רבה.

הספקנות לא נעלמה

על פי התחקיר, חלק מבכירי הממשל התנגדו להסכם או לכל הפחות הזהירו מפני הסתמכות על התחייבויות אירניות שאינן מגובות במנגנוני אכיפה ברורים. החשש המרכזי היה כי טהרן תנצל את הפסקת האש להתארגנות מחודשת, להשגת הקלות כלכליות ולדחיית הדיון המהותי בתוכנית הגרעין. גם בקונגרס נשמעו דרישות לקבל את פרטי ההסכם, לאחר שמחוקקים משתי המפלגות טענו כי אינם מכירים את מלוא תנאיו.

עם זאת, לפי CNN, בשלב מסוים התגבשה סביב טראמפ הסכמה רחבה יותר כי המטרה המיידית היא עצירת הלחימה. אחד המשפטים ששיקף את הלך הרוח בממשל היה: "אנחנו רוצים לגמור עם זה". מאחורי הניסוח הזה עמדה תפיסה מעשית: גם הסכם חלקי ומסוכן עדיף, בעיני תומכיו, על המשך מלחמה שתערער את השווקים, תשבש את נתיבי האנרגיה ותגרור את ארצות הברית לעימות רחב יותר.

הפער בין ההכרזה למציאות

טראמפ הציג את ההבנות כהישג מדיני משמעותי, אך הדיווחים מדגישים כי מדובר עדיין במסגרת ביניים ולא בהסכם כולל. לפי רויטרס, ההבנות כוללות את הפסקת החסימה האמריקנית על אירן ופתיחה מחודשת של מצר הורמוז, אך אינן פותרות בשלב זה את שאלת הגרעין. מחיר הנפט ירד בעקבות ההודעה, על רקע ציפייה לפתיחת המצר ולחידוש זרימת האנרגיה דרך אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם.

הביקורת כלפי ההסכם מגיעה גם מצד גורמים רפובליקניים, שטוענים כי הממשל אינו מציג לציבור ולקונגרס תמונה מלאה. לפי דיווחים, סגן הנשיא ג'יי-די ואנס הודה כי המסמך הוא כללי, וכי פרטים מרכזיים עוד אמורים להתברר בשלב טכני שיימשך 60 ימים. המשמעות: ההסכם מסיים אולי שלב של לחימה, אך פותח תקופה רגישה של מבחן ביצוע - בעיקר סביב התחייבויות אירן והיכולת לפקח עליהן.

הזווית הישראלית

מבחינת ישראל, הדיווח משמעותי במיוחד משום שהוא מצביע על פער אפשרי בין הרצון האמריקני לסיים את המלחמה לבין האינטרס הישראלי למנוע מאירן התאוששות אסטרטגית. לפי דיווח בניו-יורק פוסט, ממשל טראמפ אף דחה בקשה ישראלית לעיין בנוסח ההבנות, וטען כי המסמך טרם מוכן לפרסום מלא. אם הדיווח מדויק, מדובר באיתות מטריד לירושלים: ההחלטה האמריקנית התקבלה בראש ובראשונה מתוך שיקולי וושינגטון, ולא בהכרח מתוך תיאום מלא עם ישראל.

תחקיר CNN מציג הסכם שנולד פחות מאמון באירן ויותר מעייפות אסטרטגית מהמלחמה. בכירי ממשל טראמפ לא השתכנעו שטהרן השתנתה, אלא שהמשך הלחימה עלול להיות מסוכן ויקר יותר מהסיכון שבהסכם ביניים. זו בדיוק נקודת החולשה שלו - וגם הסיבה לכך שהמבחן האמיתי לא יהיה בטקס החתימה, אלא בימים שאחריו.