עודף הנכסים של ישראל מול חו"ל ירד ל-250 מיליארד דולר ברבעון הראשון

עודף הנכסים של המשק הישראלי מול חו"ל ירד ברבעון הראשון של 2026 בכ-11 מיליארד דולר, שהם כ-4%, ועמד בסוף חודש מרס על כ-250 מיליארד דולר. כך עולה מנתונים שפרסם (יום ג', 16.6.26) בנק ישראל בנוגע לנכסים ולהתחייבויות של המשק מול חו"ל. הירידה בעודף הנכסים משקפת שתי מגמות שפעלו במקביל: ירידה ביתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל, לצד עלייה ביתרת ההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל.

יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל ירדה במהלך הרבעון הראשון בכ-5 מיליארד דולר, שהם כ-0.5%, ועמדה בסוף מרץ על כ-909 מיליארד דולר. לפי בנק ישראל, הירידה נבעה בעיקר מירידה במחירי ניירות הערך הזרים שמוחזקים על-ידי תושבי ישראל וממימושים נטו של ניירות ערך זרים.

הירידה הבולטת ביותר נרשמה בתיק ניירות הערך של תושבי ישראל בחו"ל, ששוויו ירד בכ-28 מיליארד דולר, כ-7.9%. הירידה נבעה משילוב של מימושים נטו בהיקף של כ-15 מיליארד דולר וירידת מחירים של ניירות הערך הזרים בהיקף של כ-13 מיליארד דולר. המגזר העסקי והמגזר הבנקאי מימשו יחד כ-23 מיליארד דולר, בעוד שהמשקיעים המוסדיים ומשקי הבית השקיעו יחד כ-8 מיליארד דולר.

מנגד, שווי ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל עלה במהלך הרבעון בכ-4 מיליארד דולר, כ-3%. בנוסף, שווי ההשקעות האחרות בחו"ל עלה בכ-26 מיליארד דולר, כ-13%. תושבי ישראל, כולל בנקים, הפקידו נטו בפיקדונות בחו"ל כ-17 מיליארד דולר, וחלק מהכספים האלה הגיעו ממימוש השקעה ישירה של תושבי ישראל. במקביל, תושבי ישראל נתנו הלוואות לתושבי חוץ בהיקף של כ-5 מיליארד דולר, ונרשמה עלייה של כ-2.4 מיליארד דולר באשראי לקוחות.

נכסי הרזרבה של ישראל נותרו ללא שינוי במהלך הרבעון הראשון ועמדו בסוף מרץ על כ-230 מיליארד דולר. לפי בנק ישראל, פעילות הממשלה תרמה לעלייה של כ-5 מיליארד דולר בשווי הרזרבות, אך העלייה הזו קוזזה במלואה על-ידי ירידה במחירי ניירות הערך הזרים.

בצד ההתחייבויות, יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרבעון הראשון בכ-6 מיליארד דולר, שהם כ-0.8%, ועמדה בסופו על כ-658 מיליארד דולר. העלייה נבעה בעיקר מגידול בהשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל ומעלייה במחירי ניירות הערך הישראלים שמוחזקים על-ידי תושבי חוץ.

שווי ההשקעות הישירות של תושבי חוץ במשק הישראלי עלה ברבעון הראשון בכ-16 מיליארד דולר, כ-5%. העלייה נבעה מהשקעות נטו של תושבי חוץ בהיקף של כ-14 מיליארד דולר, בעיקר רווחים שלא חולקו, וכן מעלייה במחירי מניות ישראליות שמוחזקות על-ידי בעלי עניין תושבי חוץ.

לעומת זאת, שווי תיק ניירות הערך של תושבי חוץ בישראל ירד בכ-12 מיליארד דולר, כ-4.5%. תושבי חוץ מימשו נטו מניות ישראליות בהיקף של כ-23 מיליארד דולר, ובמקביל השקיעו נטו באגרות חוב ישראליות בהיקף של כ-9 מיליארד דולר. בבנק ישראל מציינים כי חלק ניכר מהמימושים בניירות הערך קוזז בהשקעות ישירות בהיקף דומה.

שווי התיק של תושבי חוץ בבורסה לניירות ערך בתל אביב דווקא עלה ברבעון הראשון בכ-15 מיליארד דולר, ועמד בסוף מרץ על כ-145 מיליארד דולר. בנוסף, שווי ההשקעות האחרות במשק עלה בכ-2 מיליארד דולר, כ-2.9%, לרמה של כ-79 מיליארד דולר, בעיקר בעקבות הפקדות נטו של תושבי חוץ, כולל בנקים, בפיקדונות בבנקים ישראלים.

נתון נוסף שמציג בנק ישראל הוא העלייה בחוב החיצוני ברוטו של המשק. יתרת ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד עלתה במהלך הרבעון בכ-10 מיליארד דולר, שהם כ-5.9%, לרמה של כ-175 מיליארד דולר. היחס בין החוב החיצוני ברוטו לתוצר עלה ב-0.3 נקודות אחוז ועמד בסוף מרץ על כ-27%. לפי בנק ישראל, העלייה ביחס החוב לתוצר נבעה מכך שיתרת החוב החיצוני ברוטו עלתה בשיעור גבוה יותר מהעלייה בתוצר במונחים דולריים.

גם בעודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד נרשמה ירידה. עודף זה, המכונה גם החוב החיצוני השלילי נטו, ירד במהלך הרבעון הראשון בכ-5 מיליארד דולר, כ-1.5%, ועמד בסוף מרץ על כ-325 מיליארד דולר. עם זאת, יתרת הנכסים במכשירי חוב עמדה בסוף הרבעון על כ-500 מיליארד דולר, ומתוכם כ-230 מיליארד דולר הם רזרבות המט"ח של בנק ישראל. המשמעות היא שיתרת הנכסים במכשירי חוב עדיין משקפת יחס כיסוי של פי 3 מהחוב החיצוני ברוטו.