מתמחה ייצג חברה בתביעות קטנות - והרשמת לא עצרה זאת למרות איסור מפורש

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, קיבל תלונה נגד רשמת בבית המשפט לתביעות קטנות, לאחר שקבע כי אפשרה לחברה נתבעת להיות מיוצגת בדיון בידי מתמחה - בניגוד להחלטה קודמת שנתנה הרשמת עצמה. בהחלטה שפורסמה (31.5.26) הדגיש קולה כי כאשר חברה מופיעה בבית המשפט לתביעות קטנות באמצעות נציג, על בית המשפט לברר כבר בפתח הדיון מי הנציג, מה מעמדו ומה השכלתו, ולתעד את הדברים בפרוטוקול.

התלונה: ייצוג משפטי מאחורי הכינוי "נציג"

המתלונן, אחד התובעים בתיק תביעות קטנות, טען כי הרשמת הפרה החלטה קודמת שנתנה בתיק, שבה נאסר על החברה הנתבעת להיות מיוצגת בידי מתמחה או בעל השכלה משפטית. למרות זאת, לדיון התייצב מתמחה שנרשם בפרוטוקול כ"נציג הנתבעת", והוא טען טענות משפטיות ואף הפנה לפסיקה.

לטענת המתלונן, הדבר יצר אי-שוויון ממשי בין הצדדים. מצד אחד עמד מתדיין פרטי שאינו מיוצג; מצד שני חברה, שלמעשה נהנתה מייצוג משפטי מקצועי, גם אם הדבר לא הוצג בגלוי כייצוג בידי עורך דין.

תגובת הרשמת: שאלתי אם הוא נציג מורשה

הרשמת מסרה כי בפתח הדיון שאלה את נציג הנתבעת אם הוא נציג מורשה של החברה, והוא השיב בחיוב. אולם לדבריה, הדברים לא תועדו בפרוטוקול. היא הוסיפה כי מאחר שנתנה עוד לפני הדיון החלטה מפורשת האוסרת ייצוג בידי משפטן או עורך דין, לא העלתה בדעתה שהחברה תשלח מתמחה בניגוד להחלטה.

לדבריה, היא סברה שמדובר בעובד שאינו משפטן, ולכן לא שאלה בנוסף על השכלתו. הרשמת ציינה כי גם מצופה ממתמחה להציג בפני בית המשפט את מעמדו, ולא להסתפק בתשובה כללית שלפיה הוא נציג הנתבעת.

הנציב: האחריות לברר מוטלת על בית המשפט

קולה קבע כי התייצבות המתמחה וייצוגו הפעיל את החברה עמדו בסתירה להחלטה השיפוטית שניתנה ימים ספורים קודם לכן. תכליתה של אותה החלטה, ציין, הייתה לשמור על עקרון השוויון בין מתדיין פרטי שאינו מיוצג לבין תאגיד תעופה רב-עוצמה המבקש ליהנות מיתרון דיוני משמעותי.

הנציב הזכיר כי לפי פסיקת בית המשפט העליון, כאשר חברה משתתפת בהליך בתביעות קטנות, על בית המשפט לברר בפתח הדיון את זהותו ומהותו של מי שמייצג אותה. אם מדובר בעורך דין, מתמחה או בעל השכלה משפטית האסור בייצוג בהליך כזה - אין להתיר את הייצוג. הדברים צריכים להירשם בפרוטוקול.

לא חובת הצד שכנגד - אלא חובת בית המשפט

בהחלטתו הדגיש קולה כי בירור מעמדו של המייצג אינו מוטל על הצד שכנגד, בוודאי כאשר מדובר במתדיין לא מיוצג. האחריות מוטלת על בית המשפט, שתפקידו לשמור על הליך שוויוני והוגן.

הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה זה, משום שהרשמת כבר נדרשה לשאלת הייצוג עוד לפני הדיון ונתנה החלטה מפורשת האוסרת ייצוג על-ידי משפטן או עורך דין. לכן, קבע הנציב, היה עליה לברר היטב בפתח הדיון כי החלטתה אכן קוימה, ולתעד את הבירור ואת חילופי הדברים בפרוטוקול.

מצג שווא של ייצוג מותר

קולה קבע כי העובדה שהמתמחה נרשם בפרוטוקול רק כ"נציג הנתבעת", בלי ציון מפורש של מעמדו או השכלתו המשפטית, יצרה מצג שווא של ייצוג מותר. בפועל, המתמחה הורשה לטעון טענות משפטיות מורכבות ולהפנות לפסיקה.

הנציב אף הוסיף כי נוכח אופי הטיעונים שהשמיע אותו נציג, תמוה שהרשמת לא חשדה שמדובר במשפטן או באדם בעל השכלה משפטית. בכך חידד קולה את הציפייה משופט או רשם להיות ערים לא רק למה שמוצהר בפניהם, אלא גם לאופן שבו מתנהל הדיון בפועל.

התוצאה: התלונה מוצדקת

בסיכומו של דבר קבע קולה כי התלונה מוצדקת. ההחלטה אינה מסתפקת בביקורת נקודתית על הדיון, אלא מחדדת כלל חשוב לכל בתי המשפט לתביעות קטנות: כאשר חברה שולחת "נציג" לאולם, בית המשפט אינו רשאי להניח כמובן מאליו שמדובר בנציג מותר.

השורה התחתונה ברורה: תביעות קטנות נועדו לאפשר לאזרח לנהל הליך פשוט, מהיר ושוויוני, בלי להיקלע לעימות מול מערך משפטי מקצועי. כאשר תאגיד מופיע באמצעות מתמחה או משפטן במסווה של "נציג", נפגע האיזון הבסיסי שעליו בנוי ההליך כולו.