משרד הבריאות מזהיר: מספר חולי הדמנציה צפוי לזנק

ועדת הבריאות קיימה (15.6.26) דיון מיוחד על יישום התוכנית הלאומית להתמודדות עם אלצהיימר ודמנציות אחרות, כאשר במרכזו הוצגה אזהרת משרד הבריאות מפני גידול משמעותי במספר החולים בשנים הקרובות והועלו טענות בדבר פערים במערך האבחון, הליווי והטיפול.

יו"ר הוועדה, ח"כ יונתן משריקי, תיאר את המחלה כאחד האתגרים הקשים ביותר עבור החולים ובני משפחותיהם. לדבריו: "דמנציה ואלצהיימר הן מחלות שמכניסות את החולה ואת המשפחה כולה למסע מורכב וקשה. עבור החולה, זו התמודדות יום-יומית עם אובדן זיכרון, בלבול, ירידה בתפקוד, פחד ותלות הולכת וגוברת באחרים. לצד זה, בני הזוג, הילדים והמשפחה הקרובה נושאים בנטל כבד מאוד".

משריקי מתח ביקורת על תשובות משרד הבריאות לקראת הדיון. לדבריו, התוכנית הלאומית משנת 2013 כללה הקמת רשם דמנציה לאומי, אולם בפועל המשרד מסתמך על סקר תקופתי בלבד. "עם כל הכבוד, סקר אחת לכמה שנים הוא לא רשם לאומי חי, שוטף ועדכני, שמאפשר לדעת בכל רגע כמה חולים יש, איפה הם נמצאים ואיזה מענה הם מקבלים", אמר.

לדבריו, גם בתחום האבחון קיימים פערים משמעותיים. "נאמר לנו שאין בכלל הגדרה רגולטורית למרפאת זיכרון ושהן לא חלק בסיסי מתהליך האבחון. אבל הרי התוכנית הלאומית עצמה דיברה על הצורך להגדיל את הנגישות לאבחון במרפאות זיכרון ובמרפאות להערכה קוגניטיבית. אם אין הגדרה, אין מיפוי ואין סטנדרט - איך משפחה אמורה לדעת לאן לפנות?"

משרד הבריאות נערך לגידול במספר החולים

הד"ר גל מידן, מנהל מחלקת נהלים באגף לגריאטריה במשרד הבריאות, הציג את עקרונות התוכנית הלאומית להתמודדות עם המחלה, ובהם העלאת מודעות, היערכות מערכת הבריאות והרווחה, הכשרת כוח אדם, קידום מחקר ופיתוח שירותים לבני משפחה.

לדבריו, יישום מלא של התוכנית מחייב תקצוב ייעודי מצד כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים והרחבת מערך האשפוז והשירותים בקהילה. מידן הדגיש כי אבחון המחלה מתבצע על-ידי נירולוג, פסיכיאטר או מומחה גריאטרי, לאחר הפניה מרופא המשפחה.

הוא הזהיר כי מספר חולי הדמנציה בישראל צפוי לעלות באופן משמעותי בשנים הקרובות, בין היתר בשל הזדקנות האוכלוסייה. במצגת שהוצגה לוועדה הובאו גם מחקרים בינלאומיים המצביעים על המשך העלייה הצפויה בשכיחות המחלה בעולם.

אין רצף טיפולי לחולי דמנציה

הד"ר ענבל מעיין, המנהלת הרפואית של "צבר רפואה", טענה כי למרות ההתקדמות בתחום, רוב החולים אינם זוכים למענה רציף לאורך כל מהלך המחלה.

לדבריה, רק חלק קטן מחולי הדמנציה מגיעים למסגרות הוספיס, קיימים פערים משמעותיים בזיהוי ובהפניה על-ידי רופאי משפחה, ואין כיום גוף אחד המלווה את המטופל ומשפחתו לכל אורך הדרך. היא הדגישה כי קיים "חלל משמעותי" בין הטיפול השגרתי בקהילה לבין הוספיס בית, וקראה לפיתוח מודל ביניים לחולי דמנציה מתקדמת המטופלים בבית.

מעיין הציגה נתונים שלפיהם "צבר רפואה" מעניקה מדי שנה כ-600 אלף ימי אשפוז בית, מבצעת כ-1,000 ביקורי בית ביום ומטפלת בכ-2,200 מטופלים בכל רגע נתון באמצעות כ-900 אנשי צוות.

אחד הרגעים הבולטים בדיון היה כאשר יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, שיתף בהתמודדות האישית של משפחתו עם המחלה. גנץ סיפר על יומן שכתבה רעייתו בשלבים הראשונים של המחלה, יומן שטרם פורסם. הוא השווה את תהליך המחלה לפגיעה נפשית בעקבות טראומה וציין כי בשני המקרים האדם נראה כלפי חוץ כרגיל, אך בהדרגה נסוג מתפקודו ומעולמו.

המאבק על התרופות החדשות

ברוך ליברמן, מנכ"ל עמותת "חברים לרפואה", התייחס להתפתחויות הטיפוליות בתחום האלצהיימר ואמר כי בשנים האחרונות אושרו תרופות חדשות המאטות את ההידרדרות הקוגניטיבית והתפקודית של החולים.

עם זאת, לדבריו, גם חולים שהצליחו לממן את התרופות באמצעות ביטוחים פרטיים או מימון עצמי נתקלים בחסם נוסף: מימון אשפוזי היום, העירויים ובדיקות המעקב הנדרשות לקבלת הטיפול. "גם כאשר החולה הצליח להשיג את התרופה עצמה, הוא עלול שלא להיות מסוגל לקבלה בפועל", הזהיר.

קריאה לעידכון התוכנית הלאומית

הפרופסור דוד טנה, יו"ר החברה הישראלית לנירולוגיה קוגניטיבית, קרא לבצע עידכון מקיף של התוכנית הלאומית לנוכח ההתפתחויות המדעיות המהירות.

לדבריו, כיום ניתן לזהות תהליכים ביולוגיים המובילים למחלה עשר ואף עשרים שנה לפני הופעת התסמינים, וקיימים טיפולים חדשים שכבר ניתנים למאות מטופלים בישראל ולעשרות אלפים ברחבי העולם. "התוכנית הלאומית מחייבת שינוי מבני ותוכני. הטיפולים והתרופות יתרבו, הטיפול הביולוגי יהיה משוכלל יותר. צריך לעבוד על זה כבר היום, ולא מחר", אמר.