קרעי לבג"ץ: אכן קראתי לחברי מועצת הרשות השנייה להתפטר

הסערה סביב התפטרות חברי מועצת הרשות השנייה עולה מדרגה: במסמכים שהוגשו לבג"ץ מודה שר התקשורת, שלמה קרעי, כי קרא לחברי המועצה היוצאת להתפטר מתפקידם. לפי עמדת השר, אין פסול בקריאה זו, שכן לשיטתו "אין זה ראוי כי נציגי ציבור יכפו עצמם על הציבור לאחר שהסתיימה תקופת כהונתם וממשלת ישראל מינתה מועצה אחרת של נציגי ציבור תחתם". הדברים הוגשו במסגרת העתירות המתנהלות בבג"ץ נגד הרכב מועצת הרשות השנייה שמינתה הממשלה ונגד השלכות גל ההתפטרויות על פעילות המועצה.

במסמך שהוגש מטעם קרעי נאמר עוד כי עמדתו הובעה הן בפומבי והן בשיחות מטעמו עם חברי מועצה. לפי העמדה שהוגשה לבית המשפט, חלק מחברי המועצה שוחחו עם ראש מטה השר, אלעד זמיר, וזה הביע בפניהם את עמדת השר. קרעי טען כי חברי המועצה שהתפטרו נהגו "ביושרה ציבורית", וכי השר הודיע לממשלה על ההתפטרויות בהתאם לחוק הרשות השנייה.

המתפטרים: אין פער עובדתי

במקביל, בא-כוחם של חברי מועצת הרשות השנייה מסר לבית המשפט כי עמדת השר הובאה לידיעת מרשיו בידי ראש מטה השר. לדבריו, "ממילא אין כל פער במישור העובדתי בין הגרסאות השונות", בניגוד למה שנרמז בהחלטת בית המשפט. עוד נטען כי השיקולים והנסיבות הפרטניות של חברי המועצה כבר פורטו בתצהירים שהוגשו לבג"ץ.

הדברים נמסרו לאחר שבג"ץ דרש הבהרות מהשר ומחברי המועצה המתפטרים בשאלה האם הופעלו עליהם לחצים, מי פנה אליהם ובאיזה אופן. לפי דיווחים נוספים, בית המשפט ביקש את ההתייחסויות על-רקע הטענה כי גל ההתפטרויות שיתק את פעילות המועצה היוצאת, לאחר שבג"ץ הורה כי היא תוסיף לפעול עד להכרעה בעתירות.

עדות וניג והטענה ל"קנוניה"

אחת ההתפתחויות המרכזיות בפרשה היא תצהירה של ד"ר מרלין וניג, חברת מועצת הרשות השנייה שהתפטרה וביקשה לאחר מכן לחזור בה. וניג טענה בתצהירה כי זמיר ניסה לשדל אותה להתפטר בשיחת טלפון שאותה תיארה כ"מניפולטיבית", וכי לאחר שנחשפה להיקף ההתפטרויות המקבילות חששה שהפכה בעל כורחה לחלק ממה שתיארה כ"קנוניה".

וניג כתבה כי תחילה החליטה שלא להתפטר, אולם בהמשך עזבה את שתי המועצות בעקבות תחושת אי-נוחות, אווירה עכורה ושיחות שקיימה עם חברים במועצה. לאחר שנודע לה על גל ההתפטרויות הנרחב, פנתה ליו"ר המועצה וביקשה לחזור בה. לפי הדיווח, בקשתה נדחתה בידי קרעי.

האופוזיציה דורשת חקירה

ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) הגיבה למסמכים בחריפות וטענה כי מדובר בהודאה רשמית בכך שראש מטה השר פנה לחברי מועצת הרשות השנייה והבהיר להם שהשר מצפה מהם להתפטר. לדבריה, אין מדובר בשמועה אלא בראיה המחייבת חקירה פלילית נגד השר ואנשיו. היא קשרה את הדברים לניסיון לשתק את הרשות השנייה ולסכל הכרעות הנוגעות בין היתר לעסקת רשת 13.

קרעי, מצידו, הציג את הדברים אחרת לחלוטין. בתגובה שפרסם ברשת X כתב כי מדובר ב"התפטרות הערכית" של חברי המועצה שמונו בתקופת הממשלה הקודמת, וטען כי בג"ץ ניסה לכפות אותם על הציבור. בכך משרטט השר קו הגנה ברור: לא לחצים פסולים, אלא עמדה פוליטית-ציבורית שלפיה מועצה שכהונתה הסתיימה אינה צריכה להוסיף ולכהן לאחר שמונתה מועצה אחרת.

מעבר לקרב הפוליטי, השאלה המרכזית היא משפטית ומוסדית: האם התפטרות חברי המועצה הייתה החלטה עצמאית של נושאי משרה ציבורית, או מהלך מתוזמן שנועד לרוקן מתוכן את צו הביניים של בג"ץ. אם בית המשפט יקבע כי ההתפטרויות נועדו לעקוף את החלטתו, הוא עשוי לבחון צעדים שיאפשרו למועצה היוצאת לשוב ולפעול או לקבל החלטות חרף חסר במניין החוקי.

בינתיים, הרשות השנייה מצויה בלב מאבק רחב יותר על שוק הטלוויזיה המסחרית. לפי הדיווחים, על שולחן המועצה ממתינות הכרעות בעלות משקל, ובהן עסקת רשת 13 ובחינת מעמדו והכנסותיו של ערוץ 14. לכן הפרשה אינה רק עוד עימות בין השר לבג"ץ, אלא מבחן כוח על עצמאות גוף האסדרה המרכזי של השידורים המסחריים.