תגלית של פעם בחיים בבנימינה: פסלי שיש בני כ-1,700 שנה נמצאו בגת עתיקה

שתי פרוטומות שיש מהתקופה הרומית נחשפו בחפירת רשות העתיקות סמוך לבנימינה, כשהן מוטמנות בתוך בור איסוף יין של גת רומית-ביזנטית. על אחת מהן השתמרה כתובת ביוונית עם השם "ליקורגוס", המזוהה עם שתי דמויות מרכזיות מן ההיסטוריה היוונית. הפסלים יוצגו לראשונה בכנס הארכיאולוגי "במרכז VII-בית" במוז"א בתל אביב, ולאחר מכן יוצגו לקהל הרחב במהלך חודשי הקיץ.

שתי פרוטומות שיש מרהיבות, בנות כ-1,700 שנה, נחשפו סמוך לבנימינה כשהן מוטמנות בתוך בור לאיסוף יין של גת מהתקופה הרומית-ביזנטית. מדובר בפסלים המעוצבים כחלק העליון של גוף האדם, המתארים דמויות היסטוריות מהעולם היווני-רומי. על אחת הפרוטומות השתמרה כתובת ביוונית הנושאת את השם "ליקורגוס", שם המזוהה עם שתי דמויות מוכרות מן ההיסטוריה היוונית.

הממצא נחשף בחפירה שמנהלת רשות העתיקות במסגרת פרויקט להכפלת מסילת החוף, שמובילים משרד התחבורה ורכבת ישראל. הפרויקט, תת"ל 65, נועד לאפשר הפעלת רכבות מהירות של 250 קמ"ש, שיצמצמו את זמן הנסיעה בין חיפה לתל אביב לכחצי שעה בלבד. הוא מתקיים במסגרת פרויקט השדרה המהירה, חלק מחזון "מחברים את ישראל" של משרד התחבורה.

לדברי אלירן אורן ואבישג רייס, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הפסלים מתוארכים לתקופה הרומית, אך לא נמצאו במקומם המקורי. "הם נמצאו כשהם מונחים באופן מסודר עם פניהם כלפי מטה, בתוך בור לאיסוף יין של גת מהתקופה הרומית-ביזנטית. הם הוטמנו בעת שהגת יצאה משימוש. לעת עתה, לא ידוע מדוע הפסלים הוחבאו כאן. אולי על-מנת לשמור עליהם", אמרו.

מיכאל סורוצקין, ארכיאולוג רשות העתיקות, סיפר על רגע הגילוי: "במהלך חפירת הגת ראינו שמבצבץ משהו באדמה והפועלים קראו לי. הייתה תחושה שאנחנו עומדים לגלות משהו שלא אמור להמצא שם. פתאום באמת ראינו שלא מדובר בחרס - אלא בשיש. ואז, לאט-לאט, נחשפו שני הפסלים. אני עדיין מתקשה למצוא את המילים. פשוט מדהים".

אורן ורייס הוסיפו כי "זו תגלית של פעם בחיים. זה היה מאוד לא צפוי, אבל איכשהו, התגליות הגדולות באמת תמיד מגיעות ביום האחרון".

ד"ר פטר גנדלמן, מומחה אזור קיסריה מטעם רשות העתיקות, אמר כי הפסלים מצטרפים לשורת פורטרטים של דמויות היסטוריות שהתגלו בעבר בקיסריה. לדבריו, הפעם האחרונה שבה התגלתה באזור דמות כזו הייתה בשנות ה-90. על אחת הפרוטומות, כאמור, השתמרה כתובת ביוונית עם השם ליקורגוס.

לדבריו, קיימות שתי דמויות מרכזיות בשם זה המוכרות מן ההיסטוריה היוונית: ליקורגוס, מייסד ספרטה, וליקורגוס מאתונה, שהיה מדינאי ונואם במאה ה-4 לפני הספירה. "ייתכן שמדובר באחת מן הדמויות האלה, אך המחקר רק בראשיתו", ציין.

גנדלמן הסביר עוד כי בתקופה הרומית פסלים מסוג זה הוצגו גם במבני ציבור וגם בבתיהם של בני האליטה, שביקשו לקשור את עצמם לעולם התרבות והרוח של העת העתיקה. לא רחוק ממקום הגילוי נחשפו בעבר שרידים של בית מרחץ, ולדבריו ייתכן שהפסלים עיטרו וילה מפוארת של אחד מאנשי קיסריה.

הפסלים יעברו כעת ניקוי, שימור ומחקר נוסף. במסגרת המחקר ינסו החוקרים לזהות בוודאות את הדמויות המתוארות בהם, וכן להבין את ההקשר המדויק שבו הוצבו בעת העתיקה.

לדברי גיל עומר, מנכ"ל מוז"א, מוזאון ארץ-ישראל, תל אביב, "לא בכל יום נחשפים פסלי שיש בני 1,700 שנה במצב כה מרשים. אנחנו גאים להיות המקום שבו הציבור יוכל לפגוש את התגלית יוצאת הדופן הזו לראשונה, ולהמשיך להיחשף אליה גם לאחר הכנס". לדבריו, הצגת הפסלים בביתן הקרמיקה של מוז"א היא הזדמנות נדירה לחשוף בפני המבקרים ממצא ארכיאולוגי יוצא דופן זמן קצר לאחר גילויו.

ילנה אלגרט שרון, אוצרת ביתן הקרמיקה במוז"א, אמרה כי הפסלים מעניקים לציבור הזדמנות נדירה לקחת חלק בתהליך חשיפת העבר כמעט בזמן אמת. לדבריה, התצוגה לצד כנס "במרכז", שיתקיים במוזאון ב-18 ביוני בשותפות עם רשות העתיקות, משקפת את שיתוף הפעולה המתמשך בין שני הגופים ואת המחויבות המשותפת להנגשת הארכאולוגיה לציבור.

הפסלים יוצגו לראשונה לציבור בכנס הארכיאולוגי "במרכז VII", שיעסוק השנה בנושא הבית. הכנס יתקיים ביום חמישי, 18 ביוני 2026, במוזאון ארץ ישראל בתל אביב - מוז"א, ויהיה פתוח לציבור ללא תשלום. הוא נערך בשיתוף מרחב מרכז של רשות העתיקות, המכון ללימודי ארכיאולוגיה על שם סוניה וטוני לוין באוניברסיטת תל אביב, המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומוז"א.