נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, דחה תלונה נגד שופט בבית הדין האזורי לעבודה, לאחר שמתלונן טען כי השופט, ששמו לא פורסם, שאל במהלך דיון הוכחות שאלה שעוררה אצלו חשש לניגוד עניינים. עם זאת, בהחלטתו קבע קולה כי גם כאשר אין כל היכרות אישית ואין ניגוד עניינים, מוטב לשופט להימנע משאלות שעלולות לעורר ספקות בקרב בעלי הדין ובאי-כוחם.
הרקע לתלונה הוא תביעה כספית שהגיש המתלונן נגד מעסיקתו לשעבר ונגד נתבע נוסף. בפסק הדין התקבלו התביעה והתביעה שכנגד באופן חלקי, ובסופו חויב המתלונן בהוצאות הנתבעים ובשכר טירחת באי-כוחם.
לטענת המתלונן, בסוף דיון ההוכחות שאל השופט את נציגת הנתבעת אם היא אחותו של אדם מסוים, שהעיד בפניו בתיק אחר. הנציגה השיבה בחיוב. המתלונן טען כי רק לאחר שקיבל את פסק הדין ונועץ בבא-כוחו הבין כי ייתכן שמדובר במידע רלוונטי, וביקש לברר אם היה על השופט לגלות מראש על היכרות כלשהי ואם הוא מצוי בניגוד עניינים.
תגובת השופט: אין היכרות ואין קשר בין התיקים
השופט הכחיש בתגובתו כל היכרות אישית עם נציגת הנתבעת או עם אחיה. לדבריו, האח היה עד בתיק אחר, שעסק בנושא דומה, אך לא היה קשר בין שני ההליכים. השאלה נשאלה, לדבריו, באופן ספונטני וללא כל משמעות דיונית או אישית.
השופט הוסיף כי בניגוד לטענת המתלונן, הדברים לא נאמרו לאחר סיום ההקלטה או מחוץ לפרוטוקול. לדבריו, הדיון הוקלט מתחילתו ועד סופו, השאלה נאמרה כאשר הצדדים והקלדנית עדיין באולם, והיא אף תועדה בתמליל. הוא אף ציין באותו מעמד כי מדובר בתיק אחר שאינו קשור להליך המתנהל.
הנציב: התלונה נדחתה, אבל השאלה לא הייתה נחוצה
קולה קבע כי השאלה אכן תועדה בפרוטוקול, ולכן אין בסיס לטענה כי נאמרה לאחר סיום ההקלטה. הוא גם קיבל את תגובת השופט שלפיה אין לו היכרות אישית עם העדה או עם אחיה, וכי אין קשר בין ההליכים שבהם העידו.
עם זאת, הנציב ציין כי השופט עצמו כתב שבדיעבד לא היה שואל כיום את השאלה. קולה אימץ את העמדה הזאת וקבע כי מטעמי זהירות ראוי שהיושב בדין יימנע משאלות מסוג זה, גם אם הן נשאלות בתום לב וגם אם השופט חף מכל ניגוד עניינים.
המסר: לא רק מה נאמר - אלא איך זה נראה
החלטת הנציב ממחישה את הפער שבין מציאות אובייקטיבית לבין מראית פני הדברים. מבחינה עובדתית, לא נמצאה היכרות, לא נמצא קשר בין התיקים, והשאלה תועדה. אבל באולם המשפט, גם הערה צדדית או שאלה ספונטנית עלולה להיתפס אצל בעל דין כעדות לקשר מוקדם או להעדפה.
לכן המסר של קולה לשופטים ברור: גם כאשר אין פסול ממשי, רצוי להימנע משאלות שאינן נחוצות לניהול ההליך, אם הן עלולות לעורר תחושת אי-נוחות או חשד.
התוצאה: דחייה עם אזהרה מעשית
בסופו של דבר התלונה נדחתה לגופה. לא נמצא כי השופט הכיר את העדה או את אחיה, ולא נמצא כי היה ניגוד עניינים. אולם לצד הדחייה הוסיף הנציב הערה מעשית: שופט צריך לשקול לא רק את תום ליבו, אלא גם את האופן שבו דבריו עשויים להתפרש בעיני מי שעומדים לפניו.
השורה התחתונה רחבה מן המקרה עצמו: באולם המשפט, גם שאלה תמימה יכולה לקבל חיים משלה. לכן דווקא שופט שאין לו מה להסתיר צריך להקפיד שבעתיים שלא לומר דברים שעלולים להיראות כאילו יש משהו להסתיר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה