ערכות הדגימה הישנות יועברו למשטרה ללא פרטי זיהוי של הנפגעות

ועדת החוקה אישרה (14.6.26) פה אחד לקריאה ראשונה את הצעת החוק שתסדיר את העברתן למשטרה של ערכות דגימה מנפגעות עבירות מין שניטלו לפני 1 במאי 2022 ונשמרו עד כה במוסדות רפואיים. לפי ההצעה, הערכות יועברו לשמירה במשטרת ישראל ללא פרטי זיהוי של הנפגעות, והפקת נתוני זיהוי מהן תתאפשר רק אם הנפגעת תבקש זאת במפורש.

הצעת החוק, שיזמו יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, ח"כ מירב בן ארי וח"כ גלעד קריב, משנה את ברירת המחדל ביחס לערכות הישנות: במקום שהעברתן למשטרה תיעשה רק לאחר הסכמה פעילה של הנפגעת, הן יועברו לשמירה - אלא אם הנפגעת תפנה למשרד הבריאות ותודיע בכתב על התנגדותה. במקרה כזה, הערכה תמשיך להישמר במוסד הרפואי.

המטרה: למנוע אובדן ראיות

ברקע ההצעה עומדות כ-1,000 ערכות שניטלו לפני תיקון החוק בשנת 2022. לאחר התיקון נקבע כי ערכות חדשות יועברו למרכז לוגיסטי משטרתי בהסכמת הנפגעות, לצורך שמירה או בדיקה עתידית לבקשתן. ואולם הערכות הישנות נותרו בבתי החולים, והוועדה התרשמה כי מצב זה אינו מבטיח שמירה מיטבית לאורך זמן.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר בדיון כי המעקב אחר יישום החוק הקודם העלה קשיים ממשיים: "עצם בקשת ההסכמה מעוררת בעיות לוגיסטיות ומהותיות, שעלולות להעמיק את הפגיעה בנפגעות". לדבריו, הפתרון שנבחר הוא להפוך את חזקת ההסכמה, כך שמי שאינה מעוניינת תוכל למנוע את העברת הערכה למשטרה.

המשטרה: המקום הראוי לשמירת הערכות

רפ"ק ליאור בן דוד, ראש חוליית עבירות מין במשטרה, אמרה כי במרכז הלוגיסטי המשטרתי שמורות כיום כ-2,000 ערכות. לדבריה, ההליך הקיים כולל "תיק צללים" שרק שוטר ייעודי יכול לגשת אליו, באופן שנועד להגן על פרטי הנפגעות. היא הדגישה כי "המקום הראוי לשמירת הערכות הוא המרלוג המשטרתי", אך הזהירה כי העברת ערכות ללא פרטים כלל עלולה לגרום לכך שחלקן ילכו לאיבוד בהמשך.

ח"כ קריב אמר מנגד כי יש להפריד בין הערכות הפיזיות לבין רשימות השמות, כדי לעמוד באיזון האתי והמשפטי שנקבע: "המטרה של החקיקה היא לשמור על איכות הראיות הפורנזיות באותן 1,000 ערכות". לדבריו, משרד הבריאות ובתי החולים יידרשו להבטיח שמירה מסודרת של הרשימות והזיקה בין הערכה לבין הנפגעת, בלי ליצור מאגר מידע חדש.

ביקורת על מצב השמירה בבתי החולים

במהלך הדיון נשמעה ביקורת חריפה על מצב השמירה הקיים בבתי החולים. יעל שרר אמרה כי משרד הבריאות לא הצליח להשתלט על הנושא במשך שנים, וציינה כי יש בתי חולים שבהם הרישום לא נוהל באופן ממוחשב אלא על נייר. לדבריה, יש עדיין נפגעות שלא קיבלו תשובות בנוגע לערכות שלהן, ובחלק מהמקרים לא נמצא תיעוד להשמדתן.

ד"ר זהר סהר ממשרד הבריאות הדגישה כי טופס ההסכמה שעליו חתמו נפגעות בעבר נגע לעצם נטילת הערכה, ואין לראות בו הסכמה להעברה למשטרה. לדבריה, אם נפגעת תרצה בעתיד להשתמש בערכה, היא תחתום מחדש על טופס מתאים. היא ביקשה לעגן בחקיקה גם הוראה שלפיה המשטרה לא תוכל לפנות ביוזמתה לנפגעות.

בתום הדיון הודה רוטמן לחברי הכנסת קריב ובן ארי על השותפות בקידום ההצעה, ואמר כי נוסח טופס ההודעה לנפגעות ייכלל בחוק עצמו כדי למנוע מחלוקות לאחר החקיקה. הצעת החוק אושרה פה אחד בקולות חברי הכנסת שמחה רוטמן, גלעד קריב וקארין אלהרר.