מפקדת ח'אתם אל-אנביא, מפקדת החירום של הכוחות המזוינים באירן, פרסמה (14.6.26) איום בעקבות תקיפת צה"ל ברובע הדאחיה בביירות. בהודעה נמסר כי "פשעי היישות הציונית בדאחיה לא יישארו ללא מענה", אך לא פורטו אופי התגובה או היקפה. הדיווחים על האיום באו לאחר שישראל תקפה יעדי חיזבאללה בביירות, ולפי דיווחים עדכנה מראש את ארה"ב על התקיפה.
בהמשך החריפו משמרות המהפכה את האיום והודיעו: "צפו לתגובה מטלטלת שתזעזע את יסודות הישות הכובשת, תגובה שתהיה עבור האויב לקח שלא יישכח. התגובה תחל עוד לפני עלות השחר של מחר". בכך עבר האיום האירני מניסוח עמום יחסית להודעה הקובעת לוח זמנים קרוב, גם אם עדיין אינה מפרטת אם מדובר בתקיפה ישירה של טילים בליסטיים, בהפעלת שלוחים או בצעד אחר.
התקיפה הוצגה בישראל כתגובה לירי חיזבאללה לעבר שטח ישראל. לפי הודעת לשכת ראש הממשלה, ישראל תקפה ברובע הדאחיה "מטרות טרור" של חיזבאללה בעקבות הירי לעבר שטח ישראל. התקיפה בוצעה בעיצומם של מאמצים לגבש הבנות בין וושינגטון לטהרן, ולכן היא מעוררת עניין לא רק בזירה הלבנונית אלא גם סביב ההסכם המתגבש והשלכותיו האזוריות.
הורמוז חוזר למרכז המו"מ
טיוטת ההבנות בין ארה"ב לאירן כוללת, לפי דיווחים זרים, פתיחה מיידית של מצר הורמוז לשיט מסחרי. המצר הוגדר בחודשים האחרונים כעורק חיוני לאספקת נפט עולמית וכמוקד לחץ מרכזי של טהרן. על-פי הדיווחים, לאחר חתימה על הסכם מסגרת מצר הורמוז אמור להיות פתוח "לכולם", ובתגובה ארה"ב תסיר את המצור הימי שהוטל על אירן.
לפני המלחמה עברו דרך מצר הורמוז כ-20% ממשלוחי הנפט בעולם. לפי הדיווחים, פתיחת המצר היא תנאי אמריקני בהסכם המתגבש, לצד שחרור נכסים אירניים מוקפאים בהיקף של 25 מיליארד דולר, הקלות בעיצומים על יצוא נפט אירני והמשך דיונים נפרדים על תוכנית הגרעין. גורם אמריקני אף אמר כי לאחר פתיחת המצר יוסר המצור, ובהמשך תידון אפשרות לפינוי מוקשים בנתיב הימי.
החיבור בין ביירות לכלכלה העולמית
סייד מוחמד מראנדי, בכיר אירני וחבר לשעבר במשלחת המשא-ומתן של אירן, טען כי ישראל פועלת לסיכול המאמצים להגיע להסכם. לדבריו: "הציונים חוסמים כל הסכם על-ידי הפצצת ביירות". מראנדי הוסיף כי אם המצב יימשך, ישראל עלולה לגרום לפגיעה רחבה בכלכלה העולמית. בהקשר הנוכחי, דבריו מתחברים לחשש מפגיעה בחופש השיט במצר הורמוז, אף שאין בהם הודעה רשמית על סגירת המצר.
ההסכם הנדון בין ארה"ב לאירן נועד, בין היתר, להביא לפתיחת מצר הורמוז, שסגירתו המעשית טלטלה את השווקים בעולם. טראמפ צפוי לדון בפינוי מוקשים מן המצר במסגרת פסגת G7, נוכח חשיבותו לשינוע נפט, גז טבעי ומוצרים נלווים. לכן כל איום אירני בתגובה רחבה נתפס גם דרך העדשה הכלכלית: לא רק שיגור טילים או תקיפה אזורית, אלא גם האפשרות לשיבוש מחודש בנתיב הימי הרגיש ביותר במפרץ.
טהרן עדיין לא הכריעה על ההסכם
למרות דברי טראמפ על חתימה קרובה, באירן שומרים על עמימות ביחס למזכר ההבנות. סוכנות פארס, המזוהה עם חוגים שמרניים באירן, דיווחה כי טהרן עדיין לא קיבלה החלטה סופית. גורמים קשוחים באירן מתנגדים להסכם בטענה שהוא שולל מטהרן מנוף לחץ מרכזי במצר הורמוז.
בהקשר הזה, תקיפת הדאחיה מעניקה לטהרן עילה להקשיח עמדות. כבר בתחילת החודש אמר שר החוץ האירני עבאס עראקצ'י כי הפסקת האש בין אירן לארה"ב חלה "בכל החזיתות, כולל בלבנון", וכי הפרתה בחזית אחת היא הפרה בכל החזיתות. באותו דיווח צוין כי סוכנות המזוהה עם משמרות המהפכה מסרה שטהרן משעה את השתתפותה בשיחות שנועדו להביא לסיום המצור סביב מצר הורמוז.
הרמטכ"ל בצפון
ברקע האיומים, הרמטכ"ל הדגיש במהלך ביקור בצפון כי לבנון נותרה הזירה המרכזית מבחינת צה"ל, אך ציין כי מערכת הביטחון נערכת גם להתפתחויות בזירות נוספות. לדבריו: "לבנון היא מרכז הכובד העיקרי שלנו אבל אנחנו נערכים גם להתפתחויות בזירות אחרות".
הרמטכ"ל הוסיף כי המשך הפעילות המבצעית נגד חיזבאללה נועד לשחוק את יכולות הארגון בדרום לבנון ולשפר את התנאים להסדרים הביטחוניים. לדבריו: "כל הישג מבצעי נוסף שנביא יוביל להמשך השחיקה וההתפוררות של חזית הדרום של חיזבאללה ולשיפור ההסדרים הביטחוניים, שיקבעו במסגרת המשא-ומתן בתיווך אמריקני בין הדרג המדיני וממשלת לבנון".
התקיפה בדאחיה מציבה את ישראל, חיזבאללה, אירן וארה"ב בצומת רגיש במיוחד: ישראל מבקשת לשמר חופש פעולה מול חיזבאללה; טהרן מאיימת כעת בתגובה בטווח זמן קרוב; וושינגטון מנסה לקדם הסכם שמרכז הכובד הכלכלי שלו הוא פתיחת מצר הורמוז; והשווקים בעולם עוקבים אחר כל רמז לשיבוש מחודש בנתיב הימי המרכזי של המפרץ. בשלב זה, אופי התגובה האירנית עדיין אינו ברור - אך עצם החיבור בין ביירות להורמוז הופך את התקיפה לאירוע רחב בהרבה מעוד חילופי אש בין ישראל לחיזבאללה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה