הניו-יורק ניקס ניצחה הלילה (שבת, 13.6.26) את סן אנטוניו ספרס במשחק החמישי בסדרת הגמר של ה-NBA וזכתה באליפות ליגת הכדורסל הטובה בעולם לראשונה מזה 53 שנים.
סן אנטוניו כבר הייתה בעמדה לכפות משחק נוסף. הספרס הובילו ב-16 נקודות ברבע השני, עלו ליתרון של 15 ברבע השלישי, ונכנסו לדקות ההכרעה עם תחושה שהסדרה אולי חוזרת לניו-יורק. אבל אז הגיע ברונסון. הגארד של הניקס קלע 29 נקודות במחצית השנייה, השתלט על המשחק בדקות האחרונות, וקבר כמעט לבדו את התקווה של הספרס לחזור לחיים.
המהלך ששינה את המשחק הגיע פחות משמונה דקות לסיום. ניו-יורק פיגרה בעשר נקודות, ההתקפה שלה נראתה כבדה, וסן אנטוניו החזיקה את המשחק בידיים. ברונסון הגיב עם עשר נקודות רצופות, כולל חדירות חוזרות לצבע, והשווה ל-83:83 כשנותרו 4:48 דקות. משם, כל התקפה הפכה למבחן אופי: דווין ואסל החזיר את הספרס ליתרון, ברונסון ענה בשלוש קליעות עונשין אחרי עבירה בזריקה לשלוש, ובהמשך קלע פלוטר קריטי שקבע יתרון ניו-יורקי בדקה האחרונה.
הסיום היה דרמטי כמעט כמו כל הסדרה. דילן הארפר, המצטיין של סן אנטוניו עם 25 נקודות, עוד השווה ל-88:88 כשנותרה 1:16 דקה. ויקטור וומבניאמה סיים עם 19 נקודות, 14 ריבאונדים ו-5 חסימות, אבל החטיא שלושה קריטית בפוזשן האחרון של הספרס. סטפון קאסל צימק ל-92-90 אחרי הטבעה בריבאונד התקפה, אך החטאות מהעונשין של סן אנטוניו ואיבודי הזדמנויות בהתקפות הסיום השאירו את התואר אצל הניקס.
ברונסון סיים את משחק 5 עם שיא מועדון למשחק גמר - 45 נקודות, ושבר את השיא ההיסטורי של ויליס ריד, שקלע 38 נקודות בגמר 1970 מול הלייקרס. זו הייתה גם הפעם הרביעית שלו בסדרה שבה עבר את רף 30 הנקודות. מיקל ברידג'ס הוסיף 14 נקודות, ג'וש הארט תרם 13 נקודות ו-11 ריבאונדים, OG אנונובי קלע 11, וקארל-אנתוני טאונס ומיטשל רובינסון לקחו כל אחד 10 ריבאונדים.
האליפות הזו נולדה מתוך סדרה שלא הייתה אמורה להסתיים בקלות. משחק קודם לכן, במשחק 4 בניו-יורק, הניקס מחקו פיגור של 29 נקודות - הקאמבק הגדול ביותר בתולדות גמר ה-NBA - ועלו ליתרון 1-3. לפי NBA.com, אותו משחק 4 משך 20.9 מיליון צופים בממוצע והגיע לשיא של 23.2 מיליון צופים; ארבעת המשחקים הראשונים של הסדרה היו הנצפים ביותר בגמר מאז 1998, והסדרה יצרה מיליארדי צפיות ברשתות החברתיות.
עבור הניקס, זו אליפות שלישית בתולדות המועדון, אבל הראשונה לדור שלם של אוהדים שמעולם לא ראה את הקבוצה מסיימת עונה עם גביע. המועדון שזכה בעבר עם ויליס ריד, וולט פרייז'ר ודייב דבושר, חזר לפסגה סביב כוכב אחר לגמרי: ברונסון, שחקן שלא נכנס לליגה כהבטחה היסטורית, אבל הפך בניו-יורק למנהיג של קבוצה קשוחה, מאוזנת ובעיקר בלתי נשברת.
סן אנטוניו תצא מהסדרה עם תחושת החמצה, אבל גם עם הוכחה ברורה שהעידן החדש שלה כבר כאן. וומבניאמה היה כוח הגנתי משמעותי, הארפר נתן משחק גדול על הבמה הגבוהה ביותר, והספרס היו רחוקים כמה פוזשנים מהחזרת הסדרה לניו-יורק. אלא שבגמר הזה, בכל פעם שהמשחק הגיע לקצה, הניקס היו אלה שמצאו עוד מהלך, עוד עצירה, עוד סל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה