סקרי סוף-השבוע מציבים את גדי איזנקוט ומפלגת "ישר!" בעמדה חדשה במערכת הפוליטית: לא עוד גורם עולה בשולי הגוש המתנגד לנתניהו, אלא מועמד ממשי להובלתו. בארבעה מן הסקרים שפורסמו ניכרת אותה מגמה - נפתלי בנט ויאיר לפיד מאבדים גובה, ואיזנקוט מתחזק או משתווה אליהם.
בסקר חדשות 12, הליכוד יורד ל-22 מושבים, "ביחד" של בנט ולפיד נחלשת ל-20, ו"ישר!" של איזנקוט עולה ל-20 ומשתווה אליה. מתחתיהן נמצאות הדמוקרטים עם 11, ש"ס ועוצמה יהודית עם 9 כל אחת, ישראל ביתנו עם 8, יהדות התורה עם 7, חד"ש-תע"ל ורע"ם עם 5 כל אחת, והציונות הדתית עם 4. מתחת לאחוז החסימה: "המילואימניקים" של יועז הנדל עם 1.6%, בל"ד עם 1.1% וכחול לבן של בני גנץ עם 0.7%.
במעריב התמונה קרובה, אך מעט נוחה יותר לבנט: הליכוד יורד ל-22, "ביחד" מקבלת 21, ו"ישר!" של איזנקוט מגיעה ל-20. עם זאת, גם שם הפער בין בנט לאיזנקוט כמעט נמחק, והליכוד נמצא באחד מנתוניו החלשים בתקופה האחרונה. בישראל היום כבר נרשם מהפך מובהק יותר: "ישר!" עם 20 מושבים עוקפת את "ביחד", שיורדת ל-19.
בסקר i24News, שנערך בידי דיירקט פולס, הפער חד עוד יותר: הליכוד מוביל עם 30, "ישר!" של איזנקוט עולה ל-17, ואילו "ביחד" של בנט ולפיד יורדת ל-12 בלבד. בסקר חדשות 14 התמונה הטובה ביותר לנתניהו: הליכוד מגיע ל-33, "ישר!" עומדת על 16, ו"ביחד" יורדת ל-13.

נתניהו נהנה מפיצול יריביו
הפערים בין הסקרים גדולים, אך הכיוון הכללי ברור: בנט ולפיד נחלשים, איזנקוט מתחזק, ונתניהו נהנה מן הפיצול בגוש שמולו. גם כאשר גוש המתנגדים לנתניהו נראה חזק על הנייר, הוא מורכב מכמה מוקדי כוח שאינם מתכנסים בקלות לממשלה אחת - בנט ולפיד, איזנקוט, ליברמן, הדמוקרטים והמפלגות הערביות.
בערוץ 14 מתקבלת התמונה הטובה ביותר מבחינת ראש הממשלה. לפי הסקר, גוש הימין מגיע ל-63 מושבים, גוש השמאל-מרכז ל-46, והמפלגות הערביות ל-11. משמעות הנתון ברורה: בסקר זה נתניהו אינו תלוי בחיבורים מסובכים מחוץ למחנהו, אלא מקבל רוב ברור להרכבת ממשלה.
בחדשות 12 התמונה הפוכה כמעט לחלוטין: גוש הקואליציה עומד על 51 מושבים בלבד, מפלגות האופוזיציה הציוניות על 59, והמפלגות הערביות על 10. כלומר, לגוש המתנגד לנתניהו יש יתרון מספרי רחב אם כוללים את המפלגות הערביות, אך השאלה הפוליטית המרכזית נותרת בעינה - האם ניתן להפוך יתרון כזה לקואליציה מתפקדת.
רע"ם נחלשת והמגעים לא הבשילו
אחת הנקודות הבולטות בסקרים היא מצבה של רע"ם. בחלק מן הסקרים היא יורדת ל-4 או 5 מושבים בלבד, וברקע נמצאת אי-הבשלת המגעים בינה לבין יתר המפלגות הערביות סביב התמודדות משותפת בבחירות. בסקר חדשות 12 נבדק תרחיש שבו חד"ש, תע"ל ובל"ד מתמודדות יחד ומקבלות 6 מושבים, בעוד רע"ם שומרת על 5. ב-i24News נבדק תרחיש דומה, שבו חד"ש, תע"ל ובל"ד מתמודדות יחד ומגיעות ל-7 מושבים.
ל-News1 נודע כי נושא הצבתו של מנסור עבאס בראש רשימה ערבית משותפת כלל לא עלה במשא-ומתן. הסיבה לכך היא שהמגעים לא הבשילו, וממילא לא הגיעו לשלב שבו נדונה שאלת זהות העומד בראש הרשימה. לכן, הטענה כאילו המחלוקת המרכזית הייתה סביב מיקומו של עבאס אינה מתיישבת עם מצב המגעים בפועל.
מבחינת רע"ם, המשמעות הפוליטית כפולה. מצד אחד, היא עדיין שומרת על קהל עצמאי בחלק מן הסקרים. מצד שני, כאשר יתר המפלגות הערביות נבחנות יחד, רע"ם עלולה להיתפס כמי שנותרה מחוץ למהלך האיחוד, והדבר עלול להכביד עליה בקרב מצביעים המבקשים לראות התמודדות ערבית מאוחדת.
שריונים בליכוד והקרב על הרשימה
ברקע הסקרים מתנהל בליכוד דיון רגיש על אופן הרכבת הרשימה לבחירות. נתניהו בוחן קידום ועדה מייעצת או מסדרת, לצד שריונים מטעמו, במטרה לצמצם נזקים פוליטיים ולשלוט טוב יותר בהרכב הרשימה. בין הנימוקים שעלו בשיחות פנימיות: עלות גבוהה של בחירות מקדימות, ליקויים במפקד המתפקדים, פרישת חברי סיעה במהלך הכנסת הנוכחית והחשש כי שיטת הבחירה הקיימת במקדימות מעודדת הקצנה בבחירת המועמדים.
לפי הדיווחים, אחת האפשרויות שנבחנות היא מתן מספר שריונים משמעותי ליו"ר הליכוד, לצד צמצום כוחם של מחוזות מסוימים ודחיקת נציגיהם למקומות מאוחרים יותר. מהלך כזה עשוי לאפשר לנתניהו לשלב דמויות ציבוריות חדשות או להחזיר למרכז הבמה דמויות שהוא סבור שיוכלו להרחיב את בסיס התמיכה של הליכוד.
אלא שהרעיון כבר מעורר התנגדות פנימית. ח"כ טלי גוטליב יצאה בחריפות נגד ביטול הבחירות המקדימות וטענה כי מדובר באחד מסמלי הליכוד. מבחינת המתנגדים למהלך, ועדה מסדרת ושריונים נרחבים אינם רק שינוי טכני, אלא פגיעה באופי המפלגה. מבחינת נתניהו ותומכיו, לעומת זאת, מדובר בכלי הכרחי לניהול מערכת בחירות שבה כל מושב עשוי להכריע את זהות הממשלה הבאה.
ארדן, שקד ואדלשטיין - והמסגרות שמתחת לאחוז החסימה
כמה מסגרות פוליטיות עדיין נמצאות מחוץ למשחק, אך עשויות להשפיע עליו אם יתאחדו או ישתלבו ברשימות קיימות. בסקר ישראל היום נבחן חיבור של גלעד ארדן, איילת שקד ויולי אדלשטיין, שקיבל 6 מושבים בתרחיש נפרד. לפי אותו תרחיש, חיבור כזה עשוי לשנות את חלוקת הכוחות, בעיקר אם יצליח למשוך קולות מן הליכוד, מן הציונות הדתית ומחלקים בגוש המתנגד לנתניהו.
ב-i24News נבדק תרחיש אחר: חיבור של בני גנץ, דדי שמחי ויועז הנדל. בתרחיש זה הרשימה מקבלת 5 מושבים, אך אינה שוברת את המבוי הסתום באופן מובהק. בחדשות 12 נבדקה הצטרפות של דדי שמחי לכחול לבן, אך גם בתרחיש זה כחול לבן נשארת מתחת לאחוז החסימה.
המשמעות היא שהמרחב שמתחת לאחוז החסימה עדיין רוחש, אך בינתיים אינו משנה את התמונה הכללית. גנץ נותר חלש מאוד, הנדל אינו מצליח לפרוץ לבדו, ובל"ד מתקשה לעבור כאשר היא מתמודדת בנפרד. לכן, עד להגשת הרשימות, צפוי להימשך הלחץ לחיבורים - הן במרכז והן בזירה הערבית.
שאלת ההתאמה לראשות הממשלה
לא רק חלוקת המושבים מעידה על שינוי. גם בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה ניכרת תזוזה. בחדשות 12 נתניהו ואיזנקוט נמצאים בשוויון, עם 36% לכל אחד. בהשוואה בין נתניהו לבנט, נתניהו מוביל על בנט. בקרב מצביעי האופוזיציה, איזנקוט מוביל על בנט בשאלה מי עדיף להובלת המחנה.
בערוץ 14 מתקבלת תמונה שונה אך גם בה איזנקוט מתחזק. נתניהו מוביל שם עם 49%, איזנקוט מטפס ל-29%, ובנט יורד ל-14% בלבד. זהו נתון קשה במיוחד לבנט, שכן הוא מעיד שהיחלשותו אינה רק מפלגתית אלא גם אישית: הציבור מתקשה לראות בו את המתמודד המרכזי מול נתניהו, לפחות בשלב זה.
אירן, טראמפ וחוק לימוד תורה
סקר חדשות 12 בדק גם את עמדות הציבור ביחס לסבב האחרון מול אירן ולתפקידו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במגעים להסכם. רוב המשיבים השיבו כי אינם סומכים על טראמפ שישמור על האינטרסים של ישראל בהסכם עם אירן. הנתון הזה חשוב פוליטית משום שהוא מלמד שגם בקרב חלק ממצביעי הימין יש חשדנות כלפי המהלך האמריקני, בעיקר כאשר הוא מוצג כהסכם אזורי רחב.
עוד נבדקה עמדת הציבור כלפי חוק יסוד: לימוד תורה, שאושר בקריאה טרומית. לפי סקר חדשות 12, רוב הציבור מתנגד לחוק, וגם בקרב מצביעי הקואליציה התמיכה בו אינה מוחלטת. מבחינת המפלגות החרדיות, זהו איתות כפול: מצד אחד, ש"ס ויהדות התורה שומרות על יציבות יחסית בסקרים. מצד שני, הנושא עצמו עלול להפוך למוקד חיכוך עם מצביעים חילונים ומסורתיים בתוך גוש הימין.
סקרי סוף-השבוע אינם מצביעים על הכרעה אחת, אך הם מצביעים על שינוי מגמה ברור. איזנקוט מתחזק, בנט ולפיד נחלשים, ונתניהו מצליח בחלק מן הסקרים לתרגם את פיצול יריביו ליתרון ממשי. בערוץ 14 היתרון הזה כבר מגיע לרוב של 63 מושבים לגוש הימין; בחדשות 12 ובמעריב התמונה נוחה יותר לגוש המתנגד לנתניהו, אך היא תלויה בשיתוף פעולה פוליטי מורכב בהרבה.
מכאן ואילך השאלה המרכזית בגוש המתנגד לנתניהו אינה רק כמה מושבים מקבלת כל רשימה, אלא מי יצליח לשכנע את הציבור ואת השותפים הפוליטיים שהוא האיש שיכול להרכיב ממשלה. בסוף השבוע הזה, התשובה נראית טובה יותר לאיזנקוט - ופחות טובה לבנט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה