רוטמן הכריע: סמכויות היועמ"ש בטרור יעברו לתובע הכללי

ועדת החוקה המשיכה (יום ה׳, 11.6.26) בהכנת הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לקריאה שנייה ושלישית. הוועדה דנה ברשימת דברי החקיקה שבהם מוזכר היועץ המשפטי לממשלה, והתמקדה בעיקר בחוק המאבק בטרור ובחוק המידע הפלילי.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר כי הוועדה תמשיך לעבור על החוקים שבהם מוזכר היועמ"ש, כדי לקבוע בכל מקרה אם הסמכות צריכה להישאר בידי היועץ, לעבור לתובע הכללי או להימסר לגורם שכונה בדיוני הוועדה "מגן האינטרס הציבורי".

הכרזה על ארגון טרור

במוקד הדיון עמדה סמכות האישור לפי חוק המאבק בטרור: בקשה מנומקת של ראש השב"כ, שעל בסיסה רשאי שר הביטחון להכריז בצו על ארגון טרור או על אדם זר כפעיל טרור, טעונה כיום אישור של היועץ המשפטי לממשלה.

עו"ד גל כהן, סגן היועץ המשפטי במשרד הביטחון ויועץ למטה הכלכלי ללוחמה בטרור, תיאר את ההליך: "מי שרשאי לבקש הכרזה הוא אחד מראשי רשויות הביטחון, אחרי דיון וקבלת אישור המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים". לדבריו, לאחר מכן עובר התיק למשרד הביטחון, שם מתבצעת ביקורת משפטית נוספת, וההכרזה מובאת לחתימת שר הביטחון. כהן ציין כי יש היגיון בכך שהגורם המשפטי המאשר יהיה "שומר סף או מגן שאינו בהכרח היועמ"ש כפי שהוא מוגדר בהצעת החוק. אולי הפרקליט".

ח"כ יואב סגלוביץ' התנגד לכך שהסמכות תישאר בידי היועץ המשפטי לפי נוסח ההצעה. לדבריו, מדובר בתהליכים רגישים המתנהלים מאחורי הקלעים וללא שקיפות מספקת. "המאבק בטרור הוא הכי פחות שקוף", אמר. "לשב"כ כפיפות ישירה לראש הממשלה ובתהליך אין אף עין אחת שהיא חיצונית לממשלה". לטענתו, דווקא בשל הפגיעה האפשרית בזכויות, הסמכות צריכה להיות בידי "מגן האינטרס הציבורי".

רוטמן: לא נציב זכויות

רוטמן דחה את הגישה שלפיה "מגן האינטרס הציבורי" אמור לשמש גורם וטו מול הממשלה. לדבריו, "שומר האינטרס הציבורי לא מיועד לעבודה בתוך הממשלה. תפקידו הוא כשיש נושא שהממשלה אינה צד לו". הוא הוסיף כי הממשלה עצמה היא הגורם הנושא באחריות לאיזון האינטרס הציבורי במסגרת פעילותה.

היו"ר אמר כי אין בכוונתו ליצור "נציב הדורות הבאים" או גורם עצמאי העומד מול הממשלה בכל הליך פנימי. לדבריו, "המגן הוא אחת מהפונקציות של היועץ, הוא רק מורחק מהדרג הפוליטי". לאחר ויכוח עם נציגי משרד המשפטים וחברי האופוזיציה, הכריע תחילה כי בסעיף ההכרזה יידרש אישור של התובע והיועץ גם יחד, אולם בעקבות הערת משרד המשפטים כי אין ביניהם מנגנון הכרעה - הודיע: "אם כך זה יהיה רק תובע".

הסניגוריה: נדרש גורם חיצוני

עו"ד ישי שרון מהסניגוריה הציבורית אמר כי במקרים שבהם מדובר בסמכויות רגישות במיוחד, כגון העמדה לדין בעבירות ביטוי, מניעת מפגש עם עורך דין או הארכת מעצר ממושכת, יש להכניס למנגנון האישור "עין נוספת וחיצונית לתביעה". לדבריו, במקרים אלה ראוי שהסמכות תינתן גם למגן האינטרס הציבורי ולא רק לתובע הכללי.

עו"ד טליה ג'מאל, מהייעוץ המשפטי לוועדה, הזהירה כי שינוי מעמדו של היועץ המשפטי מחייב בחינה רוחבית של עשרות ואף מאות חוקים שבהם העניקה הכנסת סמכויות ליועץ. לדבריה, בחלק מהחוקים נועד היועץ לשמש גורם מאזן, המביא בחשבון שיקולים מקצועיים וארוכי טווח שאינם נוגעים רק לממשלה מסוימת.

ג'מאל ציינה כי אם מחליטים שה"מגן" אינו הגורם המתאים, יש למצוא גורם אחר שישמר את האיזונים שנקבעו בחקיקה המקורית. לדבריה, הקושי מתחדד משום שלפי הנוסח שאושר בקריאה הראשונה, סירוב של היועץ לאשר פעולה של שר עלול להיחשב עילת פיטורין.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

משרד המשפטים: לא יהיה שומר סף

עו"ד אורן פונו ממשרד המשפטים אמר כי כיום היועץ המשפטי לממשלה הוא שומר סף שנהנה מעצמאות. לדבריו, בחוקים שונים נקבעו ליועץ סמכויות פיקוח ובקרה דווקא משום שהוא אמור לפקח על הפעלת הכוח השלטוני. "לפי מה שאתה אומר אין לך שומר סף", אמר לרוטמן.

רוטמן השיב כי יש להבחין בין שמירת סף לבין שמירת האינטרס הציבורי. לדבריו, "שמירת האינטרס הציבורי היא משימה של כלל עובדי המדינה ועובדי הציבור בישראל. תפקיד שומר הסף הוא לעומתי". הוא הוסיף כי בתוך עבודת הממשלה, הרשות המבצעת היא שמכריעה מהו האינטרס הציבורי.

חוק המידע הפלילי

בחלקו השני של הדיון עסקה הוועדה בחוק המידע הפלילי. עו"ד גבי פיסמן, ראש אשכול סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים, הסבירה כי החוק מבוסס על איזון בין הצורך לשקול מידע פלילי לבין עקרון תקנת השבים. לדבריה, מידע פלילי אמור להישקל רק במקרים שבהם הוא חיוני ובעל זיקה לתפקיד, לרישיון או לתכלית שלשמה נדרש המידע.

פיסמן הדגישה כי המקרים שבהם הוסמך היועץ המשפטי לאפשר לגורם שאינו מנוי בחוק לשקול מידע פלילי הם חריגים, וכי יש לשמר ככל האפשר את עקרון השיקום, כדי שמידע פלילי לא ימנע מאדם להשתלב בעבודה. לדבריה, במקרים מינהליים, כגון מינויים ורישוי, נכון יותר שהסמכות תיוותר בידי היועץ המשפטי, ואילו במקרים שתכליתם פלילית נכון להקנות את הסמכות לתובע.

רוטמן סיכם כי מרבית הסעיפים בחוק המידע הפלילי יישארו בידי היועץ, למעט סעיף 33 העוסק בביטול פרט רישום משטרתי בתיק שעוכבו בו הליכים. לגבי סעיף 21 אמר כי הסמכות צריכה להיות בידי התובע או המגן.

ח"כ עוז חיים (יש עתיד) הזהיר מפני ריכוז מידע פלילי בידי גורם בעל זיקה פוליטית. לדבריו, "מדינה רוצה כמה שיותר מידע על אזרחיה, ולכן, ההפיכה של היועמ"ש לדמות פוליטית היא כה בעייתית". הדיונים בהצעה צפויים להימשך בשבוע הבא, החל מיום ראשון.