נבדק: האם סולומון תיאם מראש את הצבעתו עם הנדל

הצבעתו של ח"כ משה סולומון נגד עמדת סיעת הציונות הדתית בחוק יסוד לימוד תורה ממשיכה לטלטל את המפלגה - וכעת נבדקת האפשרות כי לא מדובר היה במהלך ספונטני בלבד. לפי פרסום בערוץ 14, ברקע ההצבעה עמדו מגעים שנוהלו עם יו"ר מפלגת המילואימניקים, יועז הנדל, עוד לפני ההצבעה.

במוקד הסערה עומדת השאלה אם סולומון, שהצביע בניגוד לעמדת סיעתו, פעל מתוך החלטה אישית שהתגבשה במליאה - או כחלק מתהליך פוליטי רחב יותר, העשוי לרמוז על אפשרות לחבירה עתידית למחנה אחר. לפי הפרסום, בין הצדדים קיים ערוץ קשר פעיל, ובמערכת הפוליטית בוחנים אם הקשרים הללו השפיעו על ההצבעה נגד החוק.

ציר קשר עם מפלגת המילואימניקים

בערוץ 14 דווח כי יועצו הנוכחי של סולומון עבד בעבר כיועץ של הנדל, וכי הוא משמש בפועל גורם מקשר בין הצדדים. עוד דווח כי בעבר התקיימו פגישות בין סולומון לבין הנדל, בין השאר סביב סוגיות הנוגעות לפעילות מפלגת המילואימניקים. על-רקע זה, ההצבעה נגד חוק יסוד לימוד תורה אינה נתפסת עוד רק כמשבר משמעת סיעתי, אלא גם כאירוע בעל משמעות פוליטית רחבה יותר.

מפלגת המילואימניקים, בראשות הנדל, מנסה לבסס את עצמה ככתובת פוליטית לציבור ימני-ציוני המבקש לצמצם את התלות הפוליטית במפלגות החרדיות. הצבעתו של סולומון נגד חוק שנתפס בציונות הדתית ככזה שאינו נותן משקל מספק לשילוב תורה וצבא, משתלבת היטב במסר שמקדמת המפלגה.

הנדל מזהה הזדמנות

מפלגת המילואימניקים מסרה בתגובה לפרסום כי מטרתה היא להקים "ממשלה ציונית בלי המפלגות החרדיות והערביות, עם הנהגה ראויה", וכי היא פועלת כדי שהמרחב הפוליטי שבו היא נמצאת יהיה "הכי אפקטיבי". הדברים אינם מאשרים חבירה של סולומון למפלגה, אך הם מצביעים על כך שהנדל רואה במשבר סביב חוק לימוד התורה הזדמנות פוליטית בתוך מחנה הימין הציוני.

בשלב זה אין אישור רשמי לכך שסולומון סיכם על מעבר פוליטי או על חבירה למפלגת המילואימניקים. עם זאת, עצם בדיקת האפשרות שההצבעה תואמה מראש עם גורמים מחוץ לסיעה הופכת את האירוע ממחלוקת נקודתית על חוק יסוד - לסימן אזהרה פוליטי בתוך הציונות הדתית.

העונש מהסיעה

בעקבות ההצבעה החליט יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', להדיח את סולומון מכל ועדות הכנסת שבהן הוא מכהן מטעם הסיעה. בסביבת המפלגה טענו כי סולומון לא עדכן מראש את חברי הסיעה על כוונתו להצביע נגד, וכי התנהלותו פגעה באמון הפנימי ובמשמעת הסיעתית.

סולומון פרסם לאחר ההדחה תגובה חריפה אך מאופקת. לדבריו, "התבשרתי זה עתה כי סיעת הציונות הדתית ויו"ר הסיעה החליטו על הדחתי מחברות מכל ועדות הכנסת. כואב לי על ההחלטה, אני חלק ואשאר חלק מהציונות הדתית". בכך ביקש להבהיר כי גם לאחר ההצבעה נגד הסיעה, הוא אינו רואה בעצמו מי שנמצא מחוץ למחנה.

סולומון: איני יכול לעשות שקר בנפשי

סולומון הציג את הצבעתו כמהלך מצפוני ולא כתרגיל פוליטי. לדבריו, הוא נאמן לסיעה ולהחלטות משותפות, אך "בד בבד אני שליח ציבור". הוא הוסיף: "אינני יכול לעשות שקר בנפשי. איני יכול להביט בעיניהם של המשפחות השכולות מהציבור שלנו, הציונות הדתית, ולהצביע בעד חוק שאומר: אין צורך בשילוב תורה וצבא".

לדבריו, לאורך המלחמה ליווה לקבורה עשרות תלמידים ובוגרים של ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות ומכינות. "הבטחתי לעצמי שלא אתן יד לעוול מוסרי ונצחי כזה", כתב. עוד הוסיף כי אם זה המחיר שעליו לשלם - "יהיה זה המחיר", וכי הוא מקבל את החלטת יו"ר המפלגה ומקווה לשנות את עמדת הסיעה בהמשך.

הטיעון נגד נוסח החוק

עוד קודם להודעת ההדחה הסביר סולומון מדוע הצביע נגד החוק. לדבריו, "הניסוח הנוכחי משווה בין מי שלומד תורה למשרת בצבא. בנוסח כזה, המהווה חילול השם ופגיעה בכל עולם התורה הציוני דתי, אינני יכול לתמוך".

סולומון הדגיש כי אינו מתנגד לערך לימוד התורה. להפך, לדבריו, "ערך לימוד התורה הוא ערך עליון, הוא ברור כל כך שאין הוא נצרך לעיגון בחקיקה". עם זאת, לטענתו, גם כאשר מעגנים את לימוד התורה בחוק, "לימוד התורה השלם הוא זה המשלב חיי מעשה וביטחון". הוא ציין כי אם החוק יעלה לקריאה ראשונה, יבחן אותו בהתאם לשינויים שיבוצעו ויחליט כיצד להצביע.

רוטמן שלף את המצע

ח"כ שמחה רוטמן, מבכירי הציונות הדתית, ניסה למסגר את ההצבעה של סולומון כסטייה מן הדרך שעל בסיסה נבחרה הרשימה לכנסת. הוא פרסם צילום מתוך מצע המפלגה בבחירות, שבו נכתב כי יש לעגן את ערך לימוד התורה בחוק יסוד, וכי יש לאפשר לתת לו את המשקל הראוי בשיח החוקתי. לצד הצילום כתב רוטמן: "צילום מתוך מצע מפלגת הציונות הדתית בבחירות. נאמנים לדרך".

רוטמן ציין את שמות חברי הרשימה שתמכו בחוק - בצלאל סמוטריץ', אופיר סופר, אורית סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל וולדיגר, אוהד טל וצבי סוכות - והשמטת שמו של סולומון הייתה ברורה. המסר היה חד: מבחינת רוטמן, תמיכת הסיעה בחוק אינה כניעה לדרישות החרדים, אלא מימוש התחייבות מפורשת שנכללה במצע הבחירות.

סולומון לרוטמן: מאז שמחת תורה המציאות השתנתה

סולומון השיב לרוטמן כי ממש מתחת לסעיף שאליו הפנה מופיע סעיף נוסף במצע, המדבר על שילוב חרדים בתעסוקה. לדבריו, מאז שמחת תורה השתנתה המציאות, ולכן גם האיזון הנדרש השתנה. "אני חושב שכולנו מסכימים שמאז שמחת תורה המציאות השתנתה, ואיתה גם המצע והדרישות שלנו", כתב.

עוד טען כי בנוסח המקורי דובר על עיגון "ערך לימוד תורה", אך החרדים דרשו וקיבלו שינוי של סעיף 1 בחוק ל"זכות יסוד במדינת ישראל". לדבריו, שינוי כזה משנה את משמעות החוק, משום שהוא עלול לאפשר טענה שלפיה כל דרישה לשילוב חרדים בצבא או בתעסוקה היא פגיעה בזכות יסוד חוקתית. לכן, כתב, "חוק שאומר שלא צריך לשלב תורה וצבא, אי-אפשר לקבל".

הוויכוח האמיתי: נאמנות או מצפון

המשבר סביב סולומון יושב על שלושה צירים שונים: פוליטי, סיעתי וערכי. הציר הפוליטי הוא שאלת הקשר האפשרי עם הנדל ומפלגת המילואימניקים; הציר הסיעתי הוא הפרת המשמעת וההדחה מהוועדות; והציר הערכי הוא הוויכוח בתוך הציונות הדתית על גבולות ההסכמה עם החרדים בזמן מלחמה.

לכן הסיפור אינו רק ח"כ שהצביע נגד סיעתו, וגם לא רק מחלוקת על חוק יסוד. אם יתברר שהמגעים עם הנדל השפיעו על ההצבעה, מדובר באיתות פוליטי משמעותי על סדק בתוך הציונות הדתית. אם מדובר בהחלטה מצפונית עצמאית, כפי שסולומון מציג אותה, עדיין מדובר באחד העימותים החריפים ביותר בתוך המפלגה סביב שאלת התורה, הצבא והברית עם החרדים.

בין הנדל לסמוטריץ'

מבחינת סמוטריץ' ורוטמן, הצבעתו של סולומון מערערת את המשמעת הסיעתית ואת היכולת לנהל מגעים קואליציוניים מול החרדים. מבחינת סולומון, דווקא תמיכה בחוק בנוסחו הנוכחי הייתה בגידה בשליחות הציבורית שלו ובציבור הדתי-לאומי שנושא בעומס המלחמה.

בין שתי העמדות האלה נכנס הנדל, שמנסה לבנות כוח פוליטי חדש מימין לקואליציה הקיימת ובמרחק ברור מן המפלגות החרדיות. לכן, גם אם סולומון ימשיך לטעון כי הוא "חלק ואשאר חלק מהציונות הדתית", עצם העלאת האפשרות לתיאום מוקדם עם מפלגת המילואימניקים הופכת את ההצבעה שלו מאירוע פנימי - לזירת מבחן פוליטית רחבה יותר.