רוטמן: פיצול היועמ"ש יחל בינואר 2027 - הסמכויות הפליליות יישארו זמנית בידי מיארה

ועדת החוקה החלה (יום ד׳, 10.6.26) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, לצד הצעת חוק-יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין. במוקד הדיון עמדו התיקונים העקיפים לחוקים שבהם מוזכר כיום היועץ המשפטי לממשלה, והשאלה אילו סמכויות ייוותרו בידי היועץ ואילו יועברו לתובע הכללי או לגורם שיוגדר כמגן האינטרס הציבורי.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הודיע כי פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027. לדבריו, מועד זה נועד לאפשר היערכות מעשית להקמת התשתית המוסדית החדשה, לוועדות המינוי ולמערך התביעה. רוטמן הבהיר כי החל מאותו מועד יפעלו שתי פונקציות נפרדות: יועץ ומייצג לממשלה, ותובע כללי.

בהרב-מיארה תמשיך להחזיק בסמכויות התביעה

על-פי הודעת רוטמן, הסמכויות שיועברו בעתיד לתובע הכללי יישארו בידי היועצת המשפטית לממשלה המכהנת, גלי בהרב-מיארה, עד לסיום כהונתה. רק לאחר מכן ימונה תובע כללי חדש לפי ההסדרים שייקבעו בחוק. מנגד, תפקיד היועץ והמייצג לממשלה אמור להתמלא כבר עם כניסת החוק לתוקף, או בסמוך לכך.

רוטמן אמר בדיון: "מחוקקים חוק שצריך לעבוד איתו, שאינו הצהרת חוק". הוא הוסיף כי הטענה שהחקיקה נועדה להחליף מיידית את היועמ"שית בתחום התביעה היא "פייק", וכי הוראות המעבר משאירות בידיה את סמכויות התביעה עד לסיום כהונתה.

עימות על קצב החקיקה ועל "מגן האינטרס הציבורי"

באופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על קצב הדיונים ועל מבנה ההצעה. ח"כ יואב סגלוביץ' ביקש לשוב ולדון בסעיפי המהות שנדונו, לדבריו, ללא נוכחות מספקת של נציגי משרדי הממשלה, וכן להגדיר מחדש את מעמדו של מגן האינטרס הציבורי. ח"כ מירב כהן טענה כי מדובר ב"קצב טורבו לשינוי משטרי", וכי שישה ימי דיונים אינם מספיקים לחקיקה בעלת השלכות רוחב.

רוטמן דחה את הטענה כי הנושא לא נדון, ואמר כי למעמד מגן האינטרס הציבורי הוקדשו כמה ימי דיונים עוד לפני הקריאה הראשונה. לדבריו, אין מקום לחזור שוב ושוב על אותם טיעונים, והדיון בנושא זה "מוצה" מבחינת הוועדה.

הוויכוח המשפטי: ייעוץ, ייצוג ותביעה

רוטמן נימק את תמיכתו בפיצול בשלושה טעמים מרכזיים: ריכוז סמכויות חריג בידי גורם אחד, זכותה של הממשלה לייצוג משפטי עצמאי, והמתח המובנה בין תפקיד הייעוץ לבין תפקיד התביעה. לדבריו, שילוב הסמכויות פוגע הן ביכולת הממשלה לקבל ייעוץ חופשי והן בעצמאות התביעה.

היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, מנה כמה נושאים שלדבריו יש להמשיך ולדון בהם לקראת הקריאות הבאות: התיקונים העקיפים לחוקים הקיימים, תפקיד היועץ בתקופת בחירות, הליכי העמדה לדין של בכירים, הוראות תחילה ותחולה, הוראות מעבר, וסמכויות התובע הכללי בתחום הפלילי. הוא הוסיף כי לנוכח המשקל שניתן למשנה הבכיר, ראוי לעגן בחוק גם את הליכי מינויו.

חוקי טרור ואירן במוקד הדיון

הוועדה החלה לעבור על רשימת החוקים שבהם מוזכר כיום היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת זו נדון גם חוק המאבק בתוכנית הגרעין של אירן. רוטמן טען כי הטלת עיצומים היא בליבת מדיניות הממשלה, וכי במקרים כאלה תפקיד היועץ הוא לוודא שהממשלה פועלת כחוק, ולא לשמש "נציב זכויות אדם" מנותק מן הממשלה.

בהמשך נדונו גם סעיפים בחוק המאבק בטרור. נציגת משרד המשפטים, עו"ד לילך וגנר, אמרה כי חלק מן הסמכויות המופיעות בחוק הן מינהליות באופיין אך קשורות קשר הדוק לסמכויות פליליות, ולכן יש לראות בהן סמכויות פליליות מובהקות. ח"כ סגלוביץ' חלק על כך וטען כי הכרזה על ארגון טרור היא החלטה רחבה ודרמטית, שאינה יכולה להיבחן רק מזווית התביעה.

מחאה מצד משפחות חטופים

במהלך הדיון התפתח עימות לאחר שמירב סבירסקי, שאחיה איתי נחטף ונרצח בשבי, התפרצה לדבריו של רוטמן במחאה על אמירתו בדבר קדנציה מוצלחת. רוטמן הכריז על הפסקה בדיון, ובהמשך הוצא מן האולם גם גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת שנחטפה ונרצחה בשבי, לאחר שמחה על הוצאתה.

ח"כ מירב כהן תקפה את רוטמן על כך ואמרה כי לא ראוי לקיים דיון כאשר מוציאים ממנו בני משפחות חטופים. לדבריה, כאשר יו"ר הוועדה מדבר על קדנציה מוצלחת, בני המשפחות אינם יכולים להישאר אדישים.

דיוני ועדת החוקה בהצעת החוק צפויים להימשך גם מחר ובשבוע הבא. הוועדה תמשיך לעבור על טבלת החוקים שבהם נזכר היועץ המשפטי לממשלה, ותקבע בכל אחד מהם האם הסמכות תיוותר בידי היועץ, תועבר לתובע הכללי, או תוסדר במסגרת אחרת.