חוק הכשרות מתקדם: הרבנות תקבל שוב את הסמכות הבלעדית

הוועדה למיזמים ציבוריים בראשות ח"כ אוהד טל החלה (יום ג', 9.6.26) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5), התשפ"ו-2026. ההצעה מבקשת לבטל את ההסדרים שאפשרו פעילות של גופי כשרות פרטיים, ולהחזיר את הסמכות למתן תעודות הכשר למועצת הרבנות הראשית לישראל, לרבנים מקומיים מוסמכים ולרבנות הצבאית, לפי העניין.

ההצעה היא למעשה ביטול של עיקרי רפורמת הכשרות שנקבעה בשנת 2021 במסגרת חוק התוכנית הכלכלית, אשר פתחה פתח למתן שירותי כשרות גם באמצעות גופים פרטיים בפיקוח. לפי נוסח התזכיר שפורסם בעבר, מטרת התיקון היא לשנות מחדש את המצב המשפטי שנוצר בעקבות אותה רפורמה ולהשיב את מרכז הכובד למערך הממלכתי של הרבנות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אוהד טל, אמר בדיון כי הכשרות אינה רק שירות אסדרתי אלא "אחד הביטויים המשמעותיים לאופיה היהודי של מדינת ישראל". לדבריו, "הרפורמה שקידמה הממשלה הקודמת העמיקה את הפגיעה במערכת. הצעת החוק הנוכחית תחזיר את האחריות לידיים ממלכתיות, תחזק את השקיפות והפיקוח ותמנע ניגודי עניינים".

הרב הראשי: נוצרה אנרכיה

הרב הראשי לישראל, קלמן מאיר בר, השתתף בדיון והביע תמיכה בהצעת החוק. לדבריו, רוב הציבור מעוניין בכשרות של הרבנות, והעסקים שעברו לתעודות אחרות עשו זאת במקרים רבים לאחר שנמצאו אצלם כשלים או בשל אינטרס כלכלי. הרב בר אמר כי במסגרת הרפורמה הקודמת נוצרה "אנרכיה", וכי עסקים ומפעלים שנמצאו בהם כשלים חמורים העדיפו לחפש גוף פרטי שיקל עליהם במקום לתקן את הליקויים.

הרב הראשי הוסיף כי הרבנות הראשית אינה עסק כלכלי וכי היא נקייה מאינטרסים, כאשר מתקיימת הפרדה בין המשגיח למושגח ואין ניגוד עניינים. לדבריו, בניגוד לטענות שנשמעו בעבר, הכשרות הפרטית דווקא ייקרה את העלויות בכ-20%, ומי שנפגע מכך היו בעיקר העסקים הקטנים. הוא הוסיף כי החוק החדש יסדיר גם את מעמד המשגיחים, שלדבריו משתכרים כיום שכר מינימום.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, אמר כי הצעת החוק גובשה בשיתוף משרד המשפטים ונועדה להסדיר רפורמה שהתקבלה שלא על דעת הרבנות והרבנים ופגעה במערך הכשרות. לדבריו, להצעה אין עלות תקציבית נוספת. אבידן הזהיר כי כיום קיימות "תופעות קשות של רבנים שמחלקים כשרות בסיטונות".

האופוזיציה מזהירה ממחטף

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר כי "עם ישראל רוצה לאכול כשר" וכי קיימת כיום לקונה בחוק. הוא הוסיף כי אפשר לחלוק ולבקר, אך לא להסתפק באמירות פופוליסטיות. מנגד, ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) טענה כי מדובר בחקיקה ממשלתית המקודמת רגע לפני התפזרות הכנסת. לדבריה, היועצת המשפטית לכנסת התנגדה להנחת ההצעה בוועדה זו, ומדובר "במחטף פוליטי ללא דיון מסודר ברשות האסדרה".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) תקף בחריפות את מערך הכשרות של הרבנות וטען כי ההצעה יוצרת "יהדות לעניים". לדבריו, הכשרות של הרבנות הראשית הפכה ל"עסק משפחתי" שבתוכו קיימים כשלים חמורים. שטרן אמר כי על הרבנות לשאול את עצמה מדוע הציבור בורח ממנה. ח"כ משה טור פז (יש עתיד) הדגיש את חשיבות התחרות וטען כי הרפורמה יצרה תחרות מפוקחת שהקלה על הצרכנים ועל יוקר המחיה, בעוד החוק החדש מבקש לייצר מונופול ובלעדיות.

נציגת אגף התקציבים באוצר, תמר צ'ין, נשאלה אם להצעת החוק יש עלות תקציבית. היא השיבה כי מודל ההעסקה החדש של המשגיחים במועצות הדתיות עלול ליצור קשיי העסקה ונטל תקציבי, במיוחד במקרה שבו עסקים ייסגרו והכנסות המועצות הדתיות ייפגעו.

המלונות והמסעדות נגד

נציגי המועצות הדתיות בתל אביב, צפת וכפר יונה תמכו בהצעה וטענו כי החזרת הסמכות המקומית הכרחית לפיקוח הדוק ומקצועי. לדבריהם, המודל החדש ינתק באופן מוחלט את יחסי "משגיח-מושגח", ישמור על זכויות העובדים ולא יעלה את יוקר המחיה.

מנגד, עו"ד ניר קפלן מהתאחדות המלונות בישראל אמר כי עלויות הכשרות בענף המלונאות מגיעות לכ-400 מיליון שקל בשנה. לדבריו, לפני פתיחת השוק לתחרות לכל מועצה דתית הייתה "תורה שבעל פה", ונוצרו אי-סדרים קשים, ובהם דרישות להלנת משפחות של משגיחים. קפלן טען כי מאז פתיחת השוק לתחרות השירות השתפר ואי-הסדרים נמחקו.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

הרב עמנואל גדג' מארגון רבני צהר אמר כי הארגון מפקח על יותר מ-350 עסקים ועומד בכל התבחינים של הרבנות. לדבריו, התחרות עושה טוב לתחום הכשרות ומוזילה מחירים, ורבני צהר הציבו חלופה חוקית וראויה. יקיר ליסיצקי מאיגוד המסעדות והברים הזהיר כי ענף המסעדנות נמצא בקיטון של 22% בהכנסות, וכי כאשר גוף אחד מקבל בלעדיות - המחיר יעלה. לדבריו, "אנחנו רוצים כשרות מקצועית. אל תבטלו את הרפורמה - תשפרו ותאכפו".

הוועדה תמשיך בדיוניה בהצעת החוק, לקראת השלמת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.