ועדת הפנים אישרה: פסולת הבניין תיכנס לפיקוח הדוק

ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה (יום ג', 9.6.26) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון חוק שמירת הניקיון בעניין פסולת בניין. ההצעה מבקשת להסדיר את אחד התחומים הפרוצים במשק הפסולת בישראל: פינוי, הובלה וטיפול בפסולת הנוצרת באתרי בנייה, הריסה ושיפוצים. בשלב הראשון יחול ההסדר על פסולת בניין בלבד, אך בעתיד ניתן יהיה להרחיבו גם לסוגי פסולת נוספים.

על-פי דברי ההסבר להצעה המקורית, מדי שנה נוצרים בישראל בין 3.6 מיליון ל-6.2 מיליון טונות פסולת בניין, אך רק כ-2.7 מיליון טונות מגיעים למיתקני טיפול וסילוק מוסדרים. המשמעות היא שבין מיליון ל-3.5 מיליון טונות פסולת בניין מושלכות מדי שנה בשטחים פתוחים, בצדי דרכים ובערוצי נחלים, תוך גרימת מפגעים סביבתיים, פגיעה בקרקע וזיהום מקורות מים.

מרשם, רישוי ואיכון

החוק שאושר קובע הקמת מרשם לעוסקים בפסולת, לכלי אצירה ולכלי רכב להובלת פסולת. פעולות כגון הצבת כלי אצירה, פינוי, הובלה וטיפול בפסולת יחויבו ברישום או ברישיון מתאים. מובילי פסולת יידרשו להשתמש בכלי רכב ובכלי אצירה רשומים בלבד, שיישאו אמצעי איכון ובקרה ויחוברו למערכת שתאפשר מעקב אחר מסלול הפסולת מנקודת האיסוף ועד אתר הטיפול.

הצעת החוק מטילה אחריות גם על יצרן פסולת הבניין - קבלן, בעל נכס או גורם אחר שמייצר את הפסולת. הוא יחויב להתקשר עם מוביל מורשה ועם בעל רישיון להפעלת אתר טיפול, ולוודא כי הפסולת מגיעה לאתר מורשה בלבד. נוסף על כך, יוטלו חובות תיעוד ושמירת מסמכים, ובהם שטרי מטען ואישורי קליטה באתרי הטיפול, למשך שלוש שנים.

התשלום רק אחרי קליטה באתר מורשה

אחד החידושים המרכזיים בהצעה הוא הקמת מנגנון תשלומים ייעודי לפינוי ולטיפול בפסולת בניין. התשלום עבור הצבת כלי אצירה, פינוי, הובלה או טיפול בפסולת יבוצע רק באמצעות מנגנון מוסדר. במקרה של הובלה או טיפול, התשלום יתאפשר רק לאחר שהפסולת נקלטה באתר מורשה ונשקלה. המהלך נועד לצמצם את התמריץ הכלכלי להשלכה בלתי חוקית: כל עוד אין קליטה באתר מוסדר - אין תשלום תקין.

ההצעה כוללת גם הסדר לכמויות קטנות של פסולת בניין, שנועד לאפשר לתושבים למסור פסולת בהיקף מוגבל לרשות המקומית או לאתר ריכוז שתקבע הרשות. לצד זאת, הרשויות המקומיות יחויבו לפקח על הצבת כלי אצירה בתחומן ולהקים או להפעיל פתרונות לריכוז פסולת קטנה, כדי למנוע מצב שבו שיפוץ ביתי קטן מסתיים בערימת פסולת בשטח פתוח.

אכיפה, עיצומים וסמכויות מקומיות

החוק מחזק את כלי האכיפה וקובע עבירות ועיצומים כספיים על שורה של הפרות, ובהן הובלת פסולת בניין ללא רישום, הובלה ללא אמצעי איכון, העברת פסולת לאתר שאינו מורשה, אי-שמירת תיעוד, תשלום שלא באמצעות מנגנון התשלומים והשלכת פסולת לכלי שאינו כלי אצירה רשום. לפקחי הרשויות המקומיות יינתנו סמכויות לגבי עבירות מסוימות, בין היתר בנושאי כלי אצירה והובלת פסולת בכלי רכב שאינם נושאים אמצעי איכון ובקרה.

עם זאת, במסמכים שהוגשו לוועדה בידי איגודי ערים ויחידות סביבתיות נטען כי נוסח החוק עדיין אינו נותן מענה מלא לפערי האכיפה בשטח. בין היתר נטען כי יש צורך להרחיב את סמכויות העיכוב גם לפקחים מקומיים וליחידות סביבתיות אזוריות, להבטיח גישה לנתוני האיכון ולהוסיף מסלול של עבירות קנס מהירות, בדומה לדוחות תנועה. לפי אותו מסמך, בחלק גדול מן המפגעים שתועדו בעבר לא ננקטו אמצעי אכיפה, ושיעור הגשת כתבי האישום היה נמוך מאוד.

קרויזר: סוף לטרור הסביבתי

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ יצחק קרויזר, אמר לאחר אישור ההצעה: "העשן הרעיל שחודר לבתים אינו גזירת גורל, הוא תוצאה של עבריינות סביבתית ושנים של אוזלת יד. מי שמצית שריפות פסולת ומזהם את האוויר של מיליוני אזרחים ופוגע בציבור יתקל ביד קשה. החוק שאישרנו היום מהווה הכרזת מלחמה על תעשיית הפסולת הבלתי חוקית. נסגור את הפרצות, נחזק את האכיפה, נרדוף את העבריינים ונשים סוף לטרור הסביבתי"

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ומנכ"ל משרדה רמי רוזן בירכו על אישור הצעת החוק. כעת תעבור ההצעה להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. אם תאושר סופית, היא תהפוך למסגרת החוקית הראשונה שמטילה שרשרת אחריות מלאה על תחום פסולת הבניין - מהגורם שמייצר את הפסולת ועד לאתר שבו היא נקלטת ומטופלת.