הצו הושלם: יהודה ושומרון בדרך לחיבור לגז טבעי

הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ ניסים ואטורי, קיימה (יום ג׳, 9.6.26) ישיבת מעקב נוספת בנושא חיבור אזור יהודה ושומרון לגז טבעי. במהלך הישיבה נמסר לחברי הוועדה כי נסתיימה העבודה המקצועית הבין-משרדית על טיוטת הצו שנועדה לאפשר את חיבור האזור לרשת החלוקה של הגז הטבעי.

מדובר בשלב משמעותי בקידום המהלך, לאחר תקופה ממושכת של דיונים בין רשות הגז הטבעי, משרד המשפטים, משרד הביטחון והגורמים המשפטיים העוסקים באזור יהודה ושומרון. כעת אמורה הטיוטה לעבור לאישור המשנות ליועצת המשפטית לממשלה, ולאחר מכן למשרד הביטחון לצורך חתימת האלוף על הצו.

מנהל רשות הגז הטבעי, משה גראזי, אמר בדיון: "סיימנו היום את כל העבודה המקצועית ויש לנו נוסח מסוכם. יש עוד כמה דברים של עריכה ובדיקות קטנות מבחינתנו. כעת אנו בשלב הפרוצדורה: עכשיו זה יועלה לאישור המשנות ליועצת המשפטית לממשלה, ולאחר מכן יעבור לחתימה של האלוף על הצו. מבחינתנו, האירוע שלנו הסתיים והוא סגור".

נציגת המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי במשרד המשפטים, עו"ד שירה עמנואל, אישרה כי נותרו בעיקר ענייני עריכה: "הנוהל הוא שהטיוטה עולה לאישור המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ואז נעביר את זה למשרד הביטחון לצורך חתימת האלוף". עוזר ליועמ"ש לחקיקה בענייני איו"ש, יובל שימחיס, הוסיף: "מבחינתנו סיימנו לעבוד על נוסח הצו לאחר הרבה מאוד דיונים אינטנסיביים שקיימנו בשנה האחרונה. אנו בליבונים אחרונים בהחלט, ומשם זה יעבור לאישור אחרון במשרד המשפטים ואז ליועמ"ש איו"ש לחתימת האלוף".

הפער שמאחורי ההחלטה

מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לקראת דיון קודם בנושא, מצביע על הפער המרכזי: אף שביהודה ושומרון קיימת פעילות תעשייתית, אין כיום צרכנים המחוברים לרשת החלוקה של הגז הטבעי. לפי המסמך, בשנת 2024 היו מחוברים לרשת החלוקה בישראל 151 צרכנים, אך באזור יהודה ושומרון המספר עמד על אפס, אף שמשקל התפוקה הגולמית של ענף התעשיה באזור עמד על 2.8% מכלל התפוקה הגולמית בענף התעשיה בישראל.

המסמך מציין כי החסם המרכזי לחיבור האזור הוא היעדר החלת החקיקה והאסדרות של משק הגז הטבעי ביהודה ושומרון, ובכלל זה חוק משק הגז הטבעי, רישיונות וצווי בטיחות. מאחר שחוקי מדינת ישראל אינם חלים באזור באופן אוטומטי, נדרשת פעולה ייעודית באמצעות צווים של מפקד פיקוד מרכז.

לפי נתוני המסמך, באזור יהודה ושומרון פועלים 35 אזורי תעשיה, ובהם מועסקים כ-5,500 ישראלים וכ-14,100 עובדים מהרשות הפלשתינית. אזורי התעשיה המרכזיים שצוינו הם מישור אדומים, ברקן ואריאל. במישור אדומים פועלים כ-400 מפעלים ובתי עסק, בברקן כ-180 מפעלים, ובפארק התעשיות אריאל יותר מ-40 מפעלים ובתי עסק.

תועלת תעשייתית וסביבתית

המעבר לגז טבעי עשוי להפחית עלויות ייצור במפעלים, לצמצם שימוש בדלקים מזהמים ולשפר את התחרותיות של עסקים עתירי אנרגיה. מרכז המחקר והמידע ציין כי אף שפוטנציאל הצריכה של צרכנים קטנים נמוך יחסית מתוך כלל צריכת הגז, לחיבורם עשויה להיות השפעה סביבתית חשובה, משום שחלקם פועלים בקרבת אזורי מגורים ומשתמשים כיום בדלקים מזהמים יותר.

בלוח הזמנים שצורף לדיונים מופיעים כמה מקטעים אפשריים לחיבור עתידי, ובהם ברקן-אריאל, עטרות-מישור אדומים, גילות-המשך ממישור אדומים, מודיעין עילית-נתיס ותרקומיא. עם זאת, הלוח עצמו מסייג כי ייתכנו עידכונים בהתאם למועד אישור האסדרה ביהודה ושומרון, כך שהשלמת הצו היא תנאי מוקדם להתקדמות המעשית בשטח.

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסים ואטורי, סיכם את הדיון ואמר כי מדובר בישורת האחרונה לקראת השלמת האישורים. לדבריו: "אני שמח שהגענו לישורת האחרונה של האישורים. אני מודה לכולם על עבודת הצוות שנעשתה, אנחנו מגיעים ליעדים שהצבנו לקראת חיבור אזור יהודה והשומרון לגז טבעי. זוהי בשורה משמחת לכלל אזרחי מדינת ישראל ובמיוחד לאזור יו"ש שהוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל".