במשך שנים תפסנו את האדם הקדמון כיצור פראי המונע מאינסטינקטים בסיסיים בלבד, אך ממצא דרמטי ממערת צ'אגירסקיה שבדרום-מערב סיביר משנה לחלוטין את התמונה. במחקר שפורסם בכתב העת המדעי PLOS One, ארכיאולוגים מציגים שן טוחנת של ניאנדרטל מלפני כ-59,000 שנה, המציגה עדות ברורה לטיפול פולשני שנועד להקל על כאבי תופת.
החוקרים שבחנו את השן, המכונה Chagyrskaya 64, גילו בה חור עמוק שנוצר באופן מלאכותי. כדי לוודא שלא מדובר בבלאי טבעי או בנזק מאוחר יותר, הם ערכו ניסויים וקדחו בשיניים אנושיות מודרניות באמצעות כלי אבן דומים לאלו שנמצאו באתר החפירות. ההשוואה המיקרוסקופית העלתה התאמה מדויקת. החוקרים ציינו כי קידוח באמצעות כלי אבן דק וחד מאפשר הסרה יעילה ומהירה של רקמה פגועה.
ההליך המורכב הזה דרש מיומנות רבה: זיהוי מדויק של מקור הכאב, הבנה שסילוק הרקמה הנגועה יביא להקלה, בחירת כלי עבודה מתאים וביצוע פעולת קידוח עדינה בשליטה מוטורית. נוסף על כך, על השן התגלו סימני שחיקה המעידים בבירור שהמטופל הקדמון שרד את ההליך והמשיך ללעוס ולהשתמש בשן עוד חודשים ושנים לאחר מכן.
עד כה, העדות הקדומה ביותר המוכרת למדע לרפואת שיניים הייתה מלפני כ-14,000 שנה בלבד. התגלית החדשה מזניקה את ההיסטוריה של הטיפולים הדנטליים כ-45,000 שנים נוספות לאחור, ומוכיחה כי בני דודינו הקדומים היו בעלי תבונה ויכולת התמודדות מרשימה עם אתגרי החיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה