חוק המעונות אושר לקריאה ראשונה למרות אזהרות האוצר והמשפטנים

ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, המכונה "חוק המעונות". ההצעה, שיזמו חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, ינון אזולאי, יוסף טייב, יונתן משריקי, לימור סון הר-מלך וטלי גוטליב, קובעת כי לצורך בחינת סדר הקדימות לקבלה למעון ולהשתתפות המדינה בשכר הלימוד יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד. במשפחות שבראשן הורה עצמאי ייבחן מצבו של ההורה העצמאי בלבד. עם זאת, חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה ימשיך לכלול את הכנסת שני בני הזוג.

לדרישת יו"ר הוועדה ח"כ חנוך מילביצקי וחברי הוועדה, נקבע בנוסח שאושר כי תינתן קדימות למשרתי מילואים בקבלה למעונות ובקביעת גובה הסבסוד. הסעיף הזה לא הופיע בנוסח המקורי, והוא הוסף לאחר שנציגות ארגוני נשות המילואים דרשו להבטיח שהחקיקה לא תפגע במשפחות המשרתים, בין היתר בשל האופן שבו תגמולי מילואים מחושבים במסגרת מבחני התמיכה.

עמדת משרד המשפטים

בדיון הציג המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, את עמדת משרד המשפטים ולפיה גם אם החוק יעבור, מבחני התמיכה לא יאפשרו מתן הטבה למשפחה שבה הבעל לא הסדיר את מעמדו מול צה"ל. לימון אמר כי לפי פסיקת בג"ץ, המדינה מחויבת לנקוט שלילת הטבות כדי לתמרץ משתמטים להתגייס, ובהן גם ההטבה של סבסוד מעונות היום. לדבריו, מדובר בצעד אפקטיבי וברור שאינו ניתן לעקיפה באמצעות החוק המוצע.

נציגת משרד המשפטים, נעמה רוט, הוסיפה כי לעמדת המשרד ההצעה מעלה קשיים משפטיים וחוקתיים, נעדרת תשתית מקצועית מספקת, פוגעת בשוויון ובמשפחות שבהן שני ההורים עובדים, ומתעלמת ממעמדו התעסוקתי של האב - גם במקרים שבהם הוא פנוי לטפל בילדים. עם זאת, משרד המשפטים הבהיר כי בשלב זה אינו מביע עמדה סופית על חוקתיות החוק לגופו, וכי הסוגיה תיבחן בהמשך הליך החקיקה.

אזהרת אגף התקציבים

אגף התקציבים במשרד האוצר העביר לוועדה עמדה חריפה נגד ההצעה. במסמך שהוגש לחברי הוועדה נכתב כי החוק חותר תחת שני אתגרים מרכזיים של המשק: שילוב גברים חרדים בשוק העבודה ושילובם בשירות החובה בצה"ל. לפי האגף, ההצעה סותרת את הרציונל הכלכלי של סבסוד מעונות היום, שנועד לעודד השתלבות של שני ההורים בתעסוקה, ועלולה לפגוע במאמצים להגדיל את שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים.

באוצר הזהירו עוד כי ההצעה צפויה להחליש את מערך התמריצים הכלכליים לגיוס, דווקא לאחר ששלילת הטבות הוגדרה ככלי מרכזי לעידוד חייבי גיוס להסדיר את מעמדם. לפי המסמך, החזרת סבסוד המעונות למשפחות חייבי גיוס שאינם משרתים עשויה להחזיר למשקי בית אלה עשרות אלפי שקלים בשנה, ובכך לפגוע במאמץ לצמצם את היקף שירות המילואים במשק ואת הנטל על המשרתים.

עלות תקציבית של מאות מיליונים

לפי אגף התקציבים, העלות התקציבית של מתן הסבסוד גם למשפחות שבהן האב חייב בגיוס מוערכת בכ-200 מיליון שקל בשנה. נוסף על כך, ההצעה עשויה להרחיב את מעגל הזכאים גם למשפחות נוספות שבהן האב אינו עובד או לומד ואינו חייב בגיוס, בעלות נוספת של יותר מ-100 מיליון שקל בשנה, בהתאם לשיעור המימוש בפועל. באוצר הדגישו כי העלות צפויה לגדול בעתיד בשל המגמות הדמוגרפיות.

עמדת האוצר נשענה גם על נתוני תעסוקה רחבים יותר. במסמך נכתב כי שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-50% בלבד, ללא שיפור משמעותי בעשור האחרון, וכי שכרם נמוך ממחצית שכרם של יהודים שאינם חרדים. לפי האוצר, המשך מגמות אלה צפוי לפגוע בצמיחה, בשיעורי המס העתידיים וברמת השירותים הציבוריים שהמדינה תוכל לספק.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

היועצת המשפטית של הוועדה הציגה שאלות קשות

הייעוץ המשפטי לוועדה הזכיר כי כיום תחום הקבלה למעונות וסבסוד שכר הלימוד אינו מוסדר בחקיקה ראשית, אלא במבחני תמיכה ובנהלים של משרד העבודה. לפי המסמך שהוגש לחברי הוועדה, מבחני התמיכה נועדו לעודד שילוב הורים בשוק העבודה, והזכאות כיום נבחנת לפי מצבם התעסוקתי או הלימודי של שני בני הזוג. אם אחד מהם אינו עובד או לומד - המשפחה אינה זכאית לסבסוד, בלי קשר לרמת ההכנסה.

היועצת המשפטית של הוועדה הצביעה על שורת שאלות שיש לברר לפני המשך החקיקה: מהי ההצדקה לעידוד תעסוקת נשים בלבד, האם הכלי שנבחר אכן יעיל, מה תהיה ההשפעה על משפחות שבהן שני ההורים עובדים, ומהי העלות התקציבית המשוערת. עוד הודגש כי מעונות היום הם משאב במחסור, ולכן מתן קדימות לקבוצה אחת עשוי לבוא על חשבון משפחות אחרות.

הוויכוח הפוליטי נמשך

חברי הכנסת מן האופוזיציה תקפו את ההצעה וטענו כי היא פוגעת בשוויון, מעודדת אי-השתלבות בשוק העבודה ופוגעת במשפחות עובדות. מנגד, חברי הכנסת החרדים טענו כי שלילת ההנחה במעונות פוגעת ישירות בנשים חרדיות עובדות ובילדיהן, ועלולה לבלום תהליך של השתלבות נשים חרדיות בשוק העבודה. הם הדגישו כי אינם מתנגדים למתן הטבות למשרתי מילואים, וכי החוק אינו בא לגרוע מהן.

אישור ההצעה לקריאה ראשונה אינו מסיים את המחלוקת אלא מעביר אותה לשלב הבא. שאלת המפתח שנותרה פתוחה היא האם הכנסת תצליח לעגן בחקיקה מנגנון שיתמקד בזכויות האם העובדת, בלי לעקוף את פסיקת בג"ץ בעניין חייבי הגיוס ובלי לפגוע במשפחות שבהן שני ההורים עובדים. על-פי עמדות משרד המשפטים ואגף התקציבים, הדרך לשם עדיין רצופה קשיים משפטיים, תקציביים וכלכליים משמעותיים.