ראשי ישיבות הסדר הודיעו הערב (יום ג', 9.6.26) כי לא יפנו עוד את תלמידיהם לשירות בחיל השריון, בעקבות החלטת בג"ץ המחייבת את צה"ל לשלב לוחמות בשריון המתמרן. ההודעה פורסמה כשבוע לפני מועד החיול הקרוב, והיא עלולה להעמיק את המחלוקת בין חלק ממוסדות ההסדר לבין צה"ל סביב סוגיית השירות המשותף ביחידות הלוחמות.
במכתב שפרסמו כתבו הרבנים כי הם רואים בחומרה רבה את החלטת בג"ץ. לדבריהם: "אנו החתומים מטה, ראשי ישיבות הסדר, שתלמידינו נמצאים בחזית הלחימה, רואים בחומרה רבה את החלטת בג"ץ לחייב את צה"ל לשלב לוחמות בשריון המתמרן". הרבנים מתחו ביקורת גם על עמדת המדינה וצה"ל בהליך המשפטי, וטענו כי לא הוצגה התנגדות מספקת למהלך.
החלטה לקראת מחזור הגיוס
במכתב נטען כי הכנסת חיילות לטנקים בשירות משותף עם חיילים פוגעת, לשיטת הרבנים, ב"קדושת המחנה" וביכולת הלחימה. הם כתבו: "קדושת המחנה היא הבסיס לרוחו של צה"ל ולהצלחה במיגור האויב. הכנסת חיילות לטנקים במעורב עם חיילים בנים, יש בה פגיעה רוחנית ומעשית ביכולת הלחימה".
ראשי הישיבות ציינו כי לאחר דיון פנימי החליטו שלא לאפשר עוד לתלמידיהם להשתבץ בחיל השריון. לדבריהם: "לאחר שיקול דעת נוקב, החלטנו ששירות בשריון אסור על-פי ההלכה ולכן לא נשלח את תלמידינו לשירות בשריון החל מהגיוס הבא".
הרבנים הדגישו כי אין מדובר בקריאה להימנע משירות קרבי בצה"ל. לדבריהם, "אלפי תלמידינו המתגייסים ליחידות הקרביות ימשיכו לעשות זאת בשליחות ובעוצמה". עם זאת, הם קראו לצה"ל למצוא פתרון למועמדים בעלי פרופיל קרבי שאינם יכולים לשרת בחי"ר, אך מבקשים להשתלב במסלול קרבי התואם את אורח חייהם.
על המכתב חתמו הרבנים ברוך וידר מישיבת הכותל, דוד פנדל מישיבת שדרות, אליקים לבנון ושרון אימבר מישיבת אלון מורה, יהושע ואן דייק מישיבת איתמר, נועם ולדמן מישיבת ניר קריית ארבע, יעקב ידיד מישיבת כרמיאל, אליהו רחמים זיני מישיבת אור וישועה בחיפה, חגי לונדין וטל שאוליאן מישיבת חולון, ויוסי הורדניג מישיבת ההסדר אילת השחר באילת. בנוסף חתמו שלושה ראשי ישיבות נוספים שביקשו שלא לפרסם את שמם.
מחלוקת ישנה, צעד מעשי
שילוב נשים בתפקידי לחימה מעורר מחלוקת בציונות הדתית זה שנים ארוכות, אולם החלטת בג"ץ ביחס לשריון המתמרן הפכה את הדיון העקרוני לצעד מעשי בעל השלכות על מחזורי הגיוס הקרובים. עיקר ההתנגדות נוגע לשירות בתוך טנק, שבו לוחמים פועלים יחד במרחב סגור וצפוף לאורך זמן.
מנגד, התומכים בשילוב נשים בתפקידי לחימה טוענים כי יש לאפשר לכל חיילת העומדת בדרישות המבצעיות והגופניות להתמודד על תפקידים מתאימים. לשיטתם, ההכרעה צריכה להתבסס על כשירות מקצועית ומבצעית.
בשלב זה טרם נמסרה תגובת צה"ל או משרד הביטחון למכתב ראשי הישיבות. ההערכה היא כי הנושא יעלה לדיונים בין נציגי ישיבות ההסדר לבין אגף כוח האדם בצה"ל, בניסיון למנוע החרפה של המשבר עוד לפני מחזור הגיוס הקרוב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה