מנכ"ל דן אנד-ברדסטריט: צפויה עליה חדה בעבירות מרמה בשל המצב

"לצד הפשיעה המוכרת של שוד, פריצות, גניבות ואלימות, אשר יגברו עקב ההחמרה במצב הכלכלי, צפויה השנה עליה חדה בשעור עבירות הצווארון הלבן כבר בתקופה הקרובה. המצב הכלכלי הקשה במשק גורם לאנשים המצויים על סף העבריינות, לגלוש אל התחום ומאידך, אחרים פשוט נדחפים אליו בחוסר ברירה". כך מעריך ראובן קובנט, מנכ"ל D&B דן אנד-ברדסטריט ישראל, בעבר קצין בכיר במשטרה וראש מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך.

"בידי D&B מידע מפורט מאוד על המשק הישראלי, ממנו עולה, שבמהלך 2001 חלה הרעה חדה במצב החברות והעסקים והמיתון עמוק וחוצה את כלל ענפי המשק. מהנתונים עולה, כי מתוך 300,000 חברות ועסקים בישראל, 75,000 חברות ועסקים הם ברמת סיכון גבוהה לעשיית עסקים ו-30,000 עסקים פעילים מועדים להיסגר במהלך 2002 עקב ההרעה במצבן העסקי", אומר קובנט.

"במהלך השנה האחרונה נפלטו אלפים רבים למעגל מחוסרי העבודה ודווקא מתחומים, שבעבר היו בצד הביקושים לעובדים. כלומר, למעגל תחומי הפשיעה המסורתיים, מתווספים בעתות מצוקה מגזרים חדשים. כגון: מתכנתים, אנשי מערכות מידע, אנשי כספים ועוד, שנותרו ללא תעסוקה. עבור חלקם, אין סיכוי בעתיד הקרוב להשתלב בעבודה בתחום המקצועי ואין להם מיומנות, או רצון, לבצע מלאכות אחרות כמו עבודות פיזיות, בבנין בחקלאות, במלצרות וכו'. "כתוצאה מכך", מזהיר קובנט, "מומחים במקצועות מאוד מיוחדים, עלולים להידחף לכיוון העברייני ולו מהטעם של הצורך לקיים את משפחתם".

- יכולות יתועלו לאפיקים שליליים:

"מדובר באוכלוסיה, שבמקרים רבים יש בידה יכולות וידע נדירים, אודות הארגונים והמערכות שבהם עבדו קודם. הכוונה לאנשי פיתוח למשל, שבמקרים מסויימים יודעים כיצד לחדור אל קרבי המערכות הממוחשבות של ארגונים שהתקינו הגנות מהגנות שונות. הם יודעים את נקודות התורפה של המערכות הללו ובמקרים מסויימים הם אלה ששילבו את מערכות ההגנה ומכירים את חולשותיהן. הם אלה היודעים למעשה, מהי הדלת הנסתרת, המאפשרת כניסה לאותן מערכות. מרגע שחדרו אליהן, הם מסוגלים לבצע בעצם הכל, משום שרוב הדברים כיום מתנהלים באופן ממוחשב".

לדברי קובנט, כל הארגונים חשופים לסוגי העבירות הללו ומטבע הדברים העבריינים יבחרו לפעול במקומות שבהם תהיה להם אפשרות להניח ידיהם על כסף זמין וקל. ארגונים כגון חברות כרטיסי אשראי למשל, נחשפו כבר למרמות מהסוג הזה, מערכות בנקאיות יכולות להיות מותקפות על-ידי עבריינים מהסוג הזה וגם ארגונים כלכליים אחרים, בהם קיים פונטציאל לשימוש במערכות ממוחשבות לגניבת כסף. לדוגמא, חדירה לתוך מערכת מחשב של חברה המספקת מוצרים, הוצאת תעודות משלוח על מוצרים ללקוח מסוים כאשר למעשה זה לקוח פיקטיבי שלא שילם ואין זיהוי שלו לחלוטין. ככל שהארגון גדול יותר הסיכוי לגילוי העבירה בשלבים מוקדמים הוא קטן יותר.

- המשטרה ויחידות החקירה לא יעמדו בלחצים:

"ההתמודדות עם עבירות צווארון לבן קשה למשטרה גם בימים כתיקונם. לא כל שכן בתקופה מורכבת וקשה כל כך. אגף החקירות לא גדל לפי צרכיו האמיתיים ורוב המשאבים הופנו בשנים האחרונות לבטחון פנים וכתוצאה מכך, נחלש מאוד מערך מניעת העבירות הללו. כיום ההתמודדות מול גל פשיעה כזה במערך הכוחות הנתון, היא בלתי אפשרית", אומר קובנט, ומוסיף כי "המשטרה ואגף החקירות ייכשלו בשל העדר משאבים ראויים בעיקר בתחום ההרתעתי של טיפול מיידי בתופעות של פשיעה חדשה".

- עיוות מכוון של נתונים כספיים:

קובנט צופה כי חלק מעברייני הצווארון הלבן יבצעו עבירות בתחום הכספים, רישומים ודיווחים כוזבים בדוחות כספיים. לפי קובנט, חברות שייקלעו למשבר, עלולות במקרים מסוימים - עקב החשש מדיווחי אמת שיחשפו קשיים - לערוך רישומים כוזבים במטרה להעלים את דבר קשייה של החברה. תופעה זו מוכרת מוכרת מהעבר, מציין קובנט.

"בעבר הכרתי מצב שאם שנת כספים מסתיימת ב-31 בדצמבר, היו מקרים ש'מתחו' את השנה עוד חודשיים, כדי להכיר בהכנסות של השנה הבאה. או הכירו בהכנסות פיקטיביות, או הכנסות מעסקים שלא היו ולא נבראו. כתוצאה מכך הציגו דו"חות כספיים טובים יותר", מציין קובנט.

"בעבר זה נעשה לצורך גיוסי הון בבורסה. היום חלק מהחברות שנמצאות ונסחרות והמידע שלהן חשוף לכלל הציבור, ככל שהן מציגות דוחות גרועים יותר, הסיכוי שלהן לקבל אשראי מהבנקים ומספקים להמשך קיומן קטן. לכן עשויה להיות נטייה בחלק מהמקרים, לזייף נתונים ולהציג דוחות "משופרים" על מנת להמשיך להתקיים" מסכם קובנט.