סולברג: משרד החוץ רשאי לפרסם מסרים מדיניים בשם נתניהו

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה עתירה שהגיש עו"ד ורו"ח ירון מאירי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, סיעת הליכוד, משרד ראש הממשלה, משרד החוץ והיועצת המשפטית לממשלה. העתירה עסקה ב-15 פרסומים באנגלית שהופיעו בחשבונות הרשמיים של משרד החוץ ברשתות החברתיות בחודשים מרס ואפריל 2026, ובהם דברים בשם נתניהו או פרסומים מחדש של תכנים מחשבונותיו הרשמיים.

מאירי טען כי הפרסומים כוללים סיסמאות, הצגת הישגים אישיים, תוכניות לעתיד ושפה רגשית-תעמולתית, ולכן הם מהווים תעמולת בחירות לטובת נתניהו. לדבריו, עצם פרסומם בחשבונות של משרד ממשלתי הופך אותם לשימוש אסור בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות, בניגוד לחוק הבחירות.

המדינה: מדובר בהסברה מדינית

ראש הממשלה בחר שלא להשיב לעתירה. סיעת הליכוד טענה כי לא התבקשו סעדים כלפיה, אך ביקשה לדחות את העתירה בנימוק שהפרסומים נועדו ליחסי החוץ של ישראל ולא חרגו מגדר הסברה מדינית. גם משרד ראש הממשלה, משרד החוץ והיועצת המשפטית לממשלה ביקשו לדחות את העתירה, בטענה שישראל מצויה במערכה תקשורתית קשה וכי לדיפלומטיה הציבורית יש חשיבות רבה בזירה הבינלאומית.

המשיבים טענו כי גורמי המקצוע במשרד החוץ גיבשו דרך פעולה שנועדה להגדיל את חשיפת המסרים של ישראל בעולם, בין היתר באמצעות פרסום מסרים מפי ראש הממשלה או שר החוץ. לטענתם, הפרסומים באו מחשבונו הרשמי של ראש הממשלה, ולא מחשבונו האישי-פוליטי של נתניהו, והם נועדו לקהל זר ולא לבוחרים בישראל.

החשבון הרשמי הוא נכס ציבורי - אבל לא די בכך

סולברג קבע כי אין מחלוקת שחשבון רשמי של משרד החוץ הוא נכס ציבורי לצורך חוק הבחירות. עם זאת, לדבריו, במקרה הזה אין מדובר בעירוב בין חשבון רשמי לחשבון אישי-פוליטי, משום שהתכנים פורסמו מחדש מחשבונו הרשמי של ראש הממשלה, ולא מחשבונו האישי של נתניהו כמועמד פוליטי.

הדיון התמקד אפוא בשאלה אם התכנים עצמם מהווים תעמולת בחירות. סולברג הזכיר כי תעמולת בחירות היא פרסום שתכליתו הדומיננטית היא להשפיע על הבוחר, ולא די בכך שיש לו גם השפעה אפשרית או משנית על הבוחר. לשם כך יש לבחון בין היתר את תוכן הפרסום, זהות המפרסם, מסגרת הפרסום, העיתוי, הקרבה לבחירות וקיומה של תכלית חלופית.

הקו המבחין: עברית מול אנגלית

בהחלטתו הסתמך סולברג גם על החלטה קודמת בעתירה אחרת של מאירי, שעסקה בפרסומים מחדש של משרד החוץ מתכנים של שר החוץ גדעון סער. שם נקבע כי בפרסומים בעברית קיים ספק גדול יותר באשר לתועלתם להסברה הישראלית בעולם, בעוד שבפרסומים באנגלית קל יותר לראות תכלית מדינית-דיפלומטית.

במקרה הנוכחי, קבע סולברג, ההבחנה הזו מתקיימת בפועל: מדובר בפרסומים באנגלית, בחשבונות של משרד החוץ, המיועדים בעיקר לקהל חוץ. לדבריו, גם אם ישראלים נחשפים לפרסומים באנגלית, קהל היעד העיקרי של פרסום כזה הוא העולם הרחב. הוא אף דחה את הטענה שיש להתערב בשיקול דעתם של גורמי המקצוע במשרד החוץ לגבי הדרך שבה מועברים המסרים המדיניים של ישראל.

מסרים על אירן, חיזבאללה ולבנון

סולברג בחן את תוכן הפרסומים וקבע כי אף שהם כוללים לעיתים שפה תקיפה, סיסמאות קליטות וניסוח בגוף ראשון, אין בכך כדי להפוך אותם בעיקרם לתעמולת בחירות כלפי פנים. הוא ציין כי רוב הפרסומים עסקו בלחימה נגד אירן וחיזבאללה בלבנון, וכן במשא-ומתן עם לבנון - נושאים שיש להם השלכה על הציבור בישראל, אך הם גם נושאי חוץ מובהקים.

עוד נקבע כי גם כאשר מדובר בסרטונים בעברית עם תרגום לאנגלית, עצם הפרסום בחשבון באנגלית של משרד החוץ והתרגום לקהל חוץ משפיעים על זיהוי קהל היעד. לפי סולברג, במבט כולל הפרסומים נועדו להעביר לעולם את מסרי מדינת ישראל יותר משהם נועדו להעביר לתושבי ישראל את מסרי נתניהו כפוליטיקאי.

פיקוח מקצועי והוצאות

מאירי טען כי יש לקבוע מנגנון שימנע בעתיד שימוש בחשבונות משרד החוץ למסרים פוליטיים. סולברג השיב כי לפי עמדת המדינה, הפרסומים בחשבונות משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה מתפרסמים רק באישור גורמי המקצוע בכל משרד, וחזקה עליהם שיבחנו את התכלית המרכזית של כל פרסום.

בסיכום ההחלטה נקבע כי לא הוכח רכיב של תעמולת בחירות בפרסומים שנדונו, ולכן לא הופר סעיף 2א לחוק הבחירות. סולברג דחה את הבקשה להסיר את הפרסומים או להפסיק את שיטת הפרסום הנוכחית, וקבע כי גם אין מקום להצהרות כלליות על הדין או למחיקת ביטויים מסוימים מתוך הפרסומים. מאירי חויב לשלם לליכוד הוצאות בסך 2,500 שקלים, ולמשרד ראש הממשלה, משרד החוץ והיועצת המשפטית לממשלה יחד הוצאות בסך 5,000 שקלים.